תשקיף הוא מסמך המשקף את מצב החברה שמעוניינת להציע למכירה את מניותיה או איגרות חוב או כל נייר ערך אחר. המסמך מכיל פרטים מלאים על מצבה של החברה, ועל סמך הפרטים הללו המשקיע פוטנציאלי יקבל החלטה האם לקנות או לא לקנות את המניות.
התשקיף הוא תנאי הכרחי בהנפקה. בפסיקה נקבע, כי התשקיף אינו חוזה בשוק המשני ואין לראות בתשקיף כהתחייבות חוזית, אבל כאשר התשקיף הוא עבור השוק הראשוני, חייבים החתומים על התשקיף כהתחייבות חוזית
חובת הגשת התשקיף מקורה בחוק ניירות ערך
בחוק ניירות ערך נקבע, כי: "לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו".
ניתן לראות ע"פ חוק זה, כי התשקיף הוא תנאי הכרחי בהנפקה. בפסיקה נקבע, כי התשקיף אינו חוזה בשוק המשני ואין לראות בתשקיף כהתחייבות חוזית, אבל כאשר התשקיף הוא עבור השוק הראשוני, חייבים החתומים על התשקיף כהתחייבות חוזית.
את התשקיף צריכה לאשר הרשות לניירות ערך.
הנפקה לציבור של ניירות ערך והנפקה לראשונה בפרט, היא תהליך מורכב וארוך אשר עשוי להימשך מספר חודשים. בזמן הכנת התשקיף מתקיימת סדרה של פגישות בין הנהלת החברה, היועץ המשפטי, חתמים ורואי חשבון של החברה. כל המוזכרים לעייל חתומים על התשקיף.
העלמת פרט חשוב או פרט מטעה מהווה עבירה חמורה על פי חוק ניירות ערך
ע"פ חוק לניירות ערך ישנו מידע אשר חייב להירשם בתשקיף
א. דו"חות כספיים מבוקרים לארבע השנים האחרונות
ב. תיאור פעילות החברה
ג. תיאור ניירות הערך המונפקים
ד. מבנה ההון של החברה לפני ואחרי התשקיף
ה. רשימת נכסי החברה וערכם ע"פ דו"ח שמאי
ו. רשימת בעלי עניין בחברה
הפרטים בתשקיף חייבים להיות מהימנים. כל פרט חשוב.
העלמת פרט חשוב או פרט מטעה מהווה עבירה חמורה על פי חוק ניירות ערך.
הצעה ללא תשקיף - עבירה פלילית
הצעה ללא תשקיף הינה עבירה פלילית שדינה 5 שנות מאסר. תקנות ניירות ערך מסייגות זאת והן קובעות שהצעה של עד 35 ניצעים בתקופה של שנה אינה מהווה הצעה המחייבת תשקיף, על מנת לאפשר לחברות פרטיות, כגון סטארט אפ לגייס כספים ממספר מוגבל של ניצעים.
תיקון 24 לחוק ניירות ערך קובע, כי ניתן להגיש לרשות לניירות ערך טיוטת תשקיף במקום הגשת תשקיף מלא. בטיוטת התשקיף התאגיד אינו נדרש לציין את כל הפרטים הדרושים לעומת הנתונים שצריך לציין בתשקיף הרגיל
טיוטת תשקיף
תיקון 24 לחוק ניירות ערך קובע, כי ניתן להגיש לרשות לניירות ערך טיוטת תשקיף במקום הגשת תשקיף מלא. בטיוטת התשקיף התאגיד אינו נדרש לציין את כל הפרטים הדרושים לעומת הנתונים שצריך לציין בתשקיף הרגיל. לאחר העברת טיוטת התשקיף התאגיד נמצא בשלב שבו הוא יכול להתחיל לשווק את נייר הערך שלו בפני משקיעים אפשריים, כדי לעניין אותם במכירה. כאשר מגישים את טיוטת התשקיף לרשות לניירת ערך, ניתן לבצע מכירה בתוך חמש שעות לעומת התשקיף המלא שניתן לבצע רק לאחר חמישה ימים. משך זמן ההגשה של טיוטת התשקיף ארוך יותר מתשקיף מלא, דבר שנותן בידי הציבור את הזמן לקרוא ולהיכר את החברה לעומק, ולכן ניתן לקצר את תקופת פרסום ההצעה.
לאחר הכנת טיוטת התשקיף, מוגש התשקיף לעיון הרשות לניירות ערך. במרבית המקרים בעקבות הערות, פגישות וסדרה של דיונים עם הרשות לניירות ערך, תידרש החברה לעדכן את התשקיף.
מכח תיקון 25 לחוק ניירות ערך משנת 2004 רשאי המנפיק להשתמש בתשקיף רב שימושי, תשקיף מדף. תשקיף שעומד בתנאים הדרושים להנפקה, בזמן שהמנפיק רוצה להנפיק ניירות ערך חדשים
תשקיף מדף
מכח תיקון 25 לחוק ניירות ערך משנת 2004 רשאי המנפיק להשתמש בתשקיף רב שימושי, תשקיף מדף. תשקיף שעומד בתנאים הדרושים להנפקה, בזמן שהמנפיק רוצה להנפיק ניירות ערך חדשים. כל המידע נמצא בתשקיף המדף כמו בתשקיף הראשוני. ההבדל הגדול ביניהם הוא בפרסום, בתשקיף מדף אין צורך באישור הרשות לניירות ערך, ולכן ניתן יהיה לפרסם את הדו"ח ולקבל הצעות בתוך חמש שעות מרגע הפרסום, לעומת תשקיף רגיל, לגביו הפרסום והצעות הרכישה יהיו תוך חמישה ימים.
יודגש, כי תשקיף המדף דומה לתשקיף הרגיל, בדגש כי חובות הגילוי בו דומות. אך יש לציין כי , בדו"ח הצעה לפי תשקיף מדף קיימת חובה להשלמת פרטים הנוגעים לניירות הערך הספציפיים שמונפקים בהצעה.
הרשות לניירות ערך אינה נוקטת עמדה לגבי נייר הערך המוצע לציבור, ואינה רשאית לפסול הנפקה אשר עמדה בכל הקריטריונים
תפקיד הרשות לניירות ערך בתהליך
תפקידה של הרשות לניירות ערך הוא לדאוג לכך, שבהצעת ניירות ערך לציבור יוסבר במפורש על גבי התשקיף באופן מדויק וגלוי על אופייה של העסקה המוצעת.
הרשות לניירות ערך אינה נוקטת עמדה לגבי נייר הערך המוצע לציבור, ואינה רשאית לפסול הנפקה אשר עמדה בכל הקריטריונים.
לאחר קבלת אישור של הרשות לניירות ערך ואישור הבורסה לרישום למסחר של ניירות הערך המונפקים, התשקיף תקף וניתן לפרסמו. האישור והיתר פרסום התשקיף אינם מקנים עדיין למניה את הזכות להפוך לסחירה או פטורה ממס.
זכויות אלה מוענקות אך ורק לניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה לניירות ערך. הבורסה בודקת האם החברה עומדת בקריטריונים הנדרשים לרישום מניות החברה למסחר בבורסה, ובנוסף בודקת האם כמות המניות שהחברה מבקשת להציע לציבור תספיק למסחר הוגן ותקין.
חברה אינה יכולה לפרסם את התשקיף לציבור אם מאז מאזנה האחרון ועד למועד הפרסום התשקיף חלפו יותר משמונה חודשים. גם כאשר מדובר בחברה שכבר נסחרת בבורסה והיא מעוניינת להנפיק מניות חדשות, החברה תהיה חייבת לפסם תשקיף חדש מלא ומעודכן.
בעקבות הרגולציה בוצעו הקלות שמאפשרות הארכת חייו של תשקיף מדף, איחוד בין תשקיף מדף ותשקיף ההנפקה, צמצום היקפי התשקיף וצמצום חובת ההיעזרות בנותני שירותים
חובת פרסום התשקיף מתקיימת כאשר כל שלושת התנאים הבאים מתקיימים:
1. הצעה - פרסומים בעל פה או בכתב שאפשר לראות בהם במפורש הזמנה למשקיעים לרכוש מניות.
2. ניירות ערך - קיום חובת פרסום התשקיף , האם ההצעה היא של ניירות ערך.
3. ציבור - הצעת ניירות הערך חייב להיות עבור הציבור.
החל משנת 2009 ועד היום נכנס בתוקף עניין הרגולציה בשוק ועל חברות ציבוריות במיוחד, בכלל זה תקנות, כללים, צווים והוראות מנהל שונות. בעקבות הרגולציה בוצעו הקלות שמאפשרות הארכת חייו של תשקיף מדף, איחוד בין תשקיף מדף ותשקיף ההנפקה, צמצום היקפי התשקיף וצמצום חובת ההיעזרות בנותני שירותים.
דו"חות כספיים מתארים את מצב הפיננסי של החברה והם מוצגים בסוף תקופה, כל חצי שנה או כל רבעון
ההבדל בין דו"חות כספיים לתשקיף
דו"חות כספיים מתארים את מצב הפיננסי של החברה והם מוצגים בסוף תקופה, כל חצי שנה או כל רבעון.
הדו"חות הכספיים הם אמצעי תקשורת ודיווח הטוב ביותר בין החברה לבין ציבור המשקיעים.
הדו"חות הכספיים אינם מצביעים על העתיד של החברה אלא מציגים בה את העבר.
זאת, לעומת התשקיף שמכיל, בין היתר, גם את הדו"חות הכספיים ובנוסף גם מציג את התחזית לגבי ביצועיה של החברה בעתיד. בתשקיף מוצגים דו"חות ההווה לצד דו"חות כספיים מתקופה קודמת כדי לאפשר השוואה וזיהוי בהתפתחות עסקי החברה.
* פרופסור זיו רייך, רו"ח הינו דיקן בית הספר לביטוח באקדמית נתניה
