איך הייתם מרגישים אילו הייתם מתעוררים מניתוח, ומגלים שבמהלכו בוצעה בכם פרוצדורה רפואית שכלל לא הסכמתם לה? גם אם לא נגרם לכם נזק גופני כתוצאה מהאירוע, סביר להניח שעצם הידיעה על מה שנעשה לכם תקומם אתכם מאוד.
בכך עוסקת הדוקטרינה של פגיעה באוטונומיה של הפרט הנגזרת מהזכות לכבוד. זה שני עשורים, מאז פסיקת העליון בפרשת דעקה (ע"א 2781/93 דעקה נ' כרמל) עוסקים בתי המשפט בזכות זו, אולם נדמה כי בשנים האחרונות חלו בה תמורות ממשיות.
אם בעבר השימוש בדוקטרינה זו נעשה רק בתביעות הנוגעות לרשלנות הרפואית, הרי שכיום התרחב השימוש גם לתחומים נוספים, כגון: תביעות צרכניות ותביעות על יחסי עבודה. גם הפיצויים שפוסקים בתי המשפט על ראש נזק זה גבוהים מבעבר.
פגיעה באוטונומיה היא פגיעה בזכותו של אדם לקבל החלטות בצורה מודעת ומלאה, ולבצע בחירות באופן חופשי ואמיתי, כאשר כל המידע הרלוונטי גלוי בפניו באופן מובן
מהי פגיעה באוטונומיה?
פגיעה באוטונומיה היא פגיעה בזכותו של אדם לקבל החלטות בצורה מודעת ומלאה, ולבצע בחירות באופן חופשי ואמיתי, כאשר כל המידע הרלוונטי גלוי בפניו באופן מובן. זכות זו נגזרת מהזכות לכבוד בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והינה בעלת ממד חוקתי.
התחום הבולט ביותר בו נפוצות טענות על פגיעה באוטונומיה הוא רשלנות רפואית. בתחום זה מועלות פעמים רבות טענות על כך שנמנעת מהמטופל או המנותח האפשרות לקבל את ההחלטות הרפואיות הנוגעות לו בצורה אוטונומית, מלאה ומודעת.
דמיינו מצב שבו אתם נמצאים בניתוח. הרופא מחתים אתכם לפני כן על טופס הסכמה, שבו הוא מסביר לכם מה עתיד להתבצע, ומספר לכם מה הסיכונים. לאחר הניתוח, מתברר לכם כי בוצע לכם הליך אחר שלא קיבלתם עליו הסבר או שההסבר היה חלקי, ולא הסכמתם לו.
עצם העובדה שההליך הרפואי הצליח בסופו של דבר, לא שולל את העובדה שהייתה פגיעה באוטונומיה
ההליך הרפואי הצליח? זה לא משנה
לעניין פגיעה באוטונומיה חשוב להבין, כי עצם העובדה שההליך הרפואי הצליח בסופו של דבר, לא שולל את העובדה שהייתה פגיעה באוטונומיה. עצם הפגיעה (הרעיונית) באוטונומיה מזכה בפיצוי גם אם תוצאות הטיפול היו מוצלחות, ולא נגרם נזק גוף.
פסק הדין המשפיע לעניין פגיעה באוטונומיה היה זה בעניין דעקה, שבמסגרתו קבל ביהמ"ש העליון לראשונה את הטענה, שלפיה אם בוצעה פרוצדורה שלא הייתה לגביה הסכמה מדעת, נפגעה זכות היסוד של המטופל לכבוד וזכותו לקבל את החלטותיו באופן חופשי
פסק הדין המוביל: דעקה נ' כרמל
פסק הדין המשפיע לעניין פגיעה באוטונומיה היה זה בעניין דעקה, שבמסגרתו קבל ביהמ"ש העליון לראשונה את הטענה, שלפיה אם בוצעה פרוצדורה שלא הייתה לגביה הסכמה מדעת, נפגעה זכות היסוד של המטופל לכבוד וזכותו לקבל את החלטותיו באופן חופשי.
אותו מקרה עסק במנותחת שנדרשה לעבור ניתוח ברגלה. לאחר שקיבלה תרופות מטשטשות, היא הוחתמה על הסכמה לביצוע ביופסיה בכתף, על רקע חשש כי קיים גידול באזור זה. לבסוף החליטו הרופאים לבצע ניתוח בכתף, בלי לקבל ממנה הסכמה מלאה.
בית המשפט העליון הכיר בכך שגם לו הניתוח היה נחוץ, ולא נגרם למנותחת נזק גוף ממשי, הרי שהימנעות הרופאים מלקבל את הסכמתה המלאה של המנותחת, מגבשת ראש נזק נוסף בלתי ממוני. פסק הדין שניתן ב-1999 הקנה למטופלת פיצוי צנוע של 15 אלף שקל.
הרחבת הדוקטרינה לתאונות עבודה: במקרה שנדון, לא נשללה האפשרות, שלפיה תוכר פגיעה באוטונומיה, בנסיבות בהן מעביד איננו מסביר לעובד אילו סיכונים כרוכים בעבודתו, ונגרמת לו תאונה
מגמה של התרחבות קטגוריאלית (תחומי משפט נוספים) של הדוקטרינה לאחר פסק דין דעקה
מאז פסק הדין המוביל בפרשת דעקה, חלו שינויים משמעותיים בכל הנוגע לדוקטרינת הפגיעה באוטונומיה של הפרט.
ראשית, הדוקטרינה הפכה לשכיחה מאוד, ונדיר למצוא תביעת רשלנות רפואית, שאינה כוללת התייחסות לרכיב זה.
שנית, בתי המשפט הרחיבו את תחומי היריעה של דוקטרינה זו, וכעת ניתן לראות ניצנים של שימוש בה מחוץ לתחום הרשלנות הרפואית. להלן מספר דוגמאות לשימוש זה:
הרחבת הדוקטרינה לתביעה צרכנית: בפרשת תנובה אדם שרכש חלב בסופר, גילה לאחר מכן כי יש בו סיליקון (ע"א 10085/08 תנובה נ' עיזבון ראבי). לטענתו, בכך שרכש את החלב ולא היה מודע לחומרים הנמצאים בו, נגרמה לו פגיעה באוטונומיה, טענה שהוכרה גם על ידי בית המשפט העליון.
הרחבת הדוקטרינה לתאונות עבודה: במקרה אחר לא נשללה האפשרות, שלפיה תוכר פגיעה באוטונומיה, בנסיבות בהן מעביד איננו מסביר לעובד אילו סיכונים כרוכים בעבודתו, ונגרמת לו תאונה (זאת על סמך ההנחה שאילו ידע באילו סיכונים כרוכה העבודה, היה בוחר בעבודה אחרת).
הרחבת הדוקטרינה לאדם מת: ניתוח לאחר המוות שבוצע ללא הסכמת המשפחה על ידי המכון הפתולוגי הוכר גם כפגיעה באוטונומיה - במקרה זה פגיעה בכבוד המת ובכבוד משפחתו (ע"א 4576/08 בן-צבי נ' פרופ' היס). הפיצוי שניתן במקרה זה היה גבוה והועמד על 300 אלף שקל.
במקביל לנכונות שהביעו בתי המשפט להחיל את דוקטרינת הפגיעה באוטונומיה גם מעבר לתחום הרשלנות הרפואית, אנו ערים למגמה נוספת, והיא הגדלת הפיצויים הנפסקים
מגמה של הגדלת הפיצוי לאחר פסק דין דעקה
במקביל לנכונות שהביעו בתי המשפט להחיל את דוקטרינת הפגיעה באוטונומיה גם מעבר לתחום הרשלנות הרפואית, אנו ערים למגמה נוספת, והיא הגדלת הפיצויים הנפסקים בתיקים אלה.
בפרשת בן צבי (לעיל), ביהמ"ש העליון פסק פיצוי של מאות אלפי שקלים למשפחת הנפטר, תוך שהוא ציין, כי הוא ער לכך שהפיצוי גבוה, אך הזמנים השתנו מאז פרשת דעקה, ואין זה נכון להעניק אותו פיצוי סמלי שניתן אז (15 אלף שקל), אלא יש להתאימו לתקופתנו.
על רקע זה, בתי המשפט נוטים כיום להעניק פיצוי גבוה יותר על פגיעה באוטונומיה, שנע בין עשרות אלפי שקלים לכ-100 אלף שקל. מדובר בפיצוי משמעותי, בפרט בשים לב לכך שמדובר בפגיעה שאין בצדה נזק גופני פיזי, אלא מדובר בנזק "רעיוני".
ניתן להעריך כי בכל הנוגע לסכומי הפיצוי הנפסקים, יעשו בתי המשפט מאמץ לייצר אחידות ולקבוע באופן ברור יותר, במידת האפשר, את סכומי הפיצוי (גובה הפיצוי) שיש לפסוק בגין ראש נזק זה
לאן הולכים מכאן?
קשה לצפות לאיזה כיוון תתפתח הדוקטרינה. עם זאת, ניתן להעריך כי בכל הנוגע לסכומי הפיצוי הנפסקים, יעשו בתי המשפט מאמץ לייצר אחידות ולקבוע באופן ברור יותר, במידת האפשר, את סכומי הפיצוי (גובה הפיצוי) שיש לפסוק בגין ראש נזק זה.
מגמה נוספת שניתן לצפות לה היא המשך התרחבות הדוקטרינה מבחינה קטגוריאלית. דהיינו, הרחבת תחומי המשפט בהם ניתן יהיה לטעון לפגיעה באוטונומיה של הפרט.
טיפ: כמתו את הפגיעה באוטונומיה ונקבו בצורה מפורשת בסכום הנטען על ידיכם. הדבר צפוי לחסוך לאחר מכן מוקשים פרוצדוראליים
טיפים לתביעות בגין פגיעה באוטונומיה
אם בכוונתכם להגיש תביעה על פגיעה באוטונומיה, יש מספר פרטים קטנים שחשוב לשים אליהם לב -
ראשית, ודאו כי טענתכם בגין פגיעה באוטונומיה מצוינת באופן ברור בכתב התביעה, אחרת ייתכן שתאבדו את הזכות להעלות את טענה זו מאוחר יותר.
שנית, כמתו את הפגיעה באוטונומיה ונקבו בצורה מפורשת בסכום הנטען על ידיכם. הדבר צפוי לחסוך לאחר מכן מוקשים פרוצדוראליים.
שלישית, נמקו כיצד זוהי פגיעה ייחודית ונפרדת משאר ראשי הנזק שאתם תובעים פיצוי בגינם.
