לפני מספר חודשים נתן ביהמ"ש העליון פס"ד תקדימי, שמטרתו להשית שוויון מלא בכל הקשור למזונות הילדים במקרים שבהם יש משמורת משותפת וגובה ההכנסות של שני הצדדים דומה.
לפני כשבוע, יישם לראשונה בפועל כב' השופט יהורם שקד מביהמ"ש לענייני משפחה בת"א (תמ"ש 21810-06-16), את הנחיות בג"ץ, ופרש בדרך יוצאת דופן, וזאת על אף שתביעת המזונות הוגשה טרם הפסיקה החדשה של העליון.
בפועל, לכאורה, ביהמ"ש הפחית מזונות של אב מ-7000 ₪ ל-1500 ₪, כאשר הוא משית את הוצאות החינוך והבריאות בדרך לא שוויונית לנוכח פערי ההשתכרות בשיעור של 50% לטובת הבעל, וקובע כי בנסיבות בהן היכולות הכלכליות דומות, יש למנוע אפליה, תוך איזון והבטחת זכויות.
"פסק דיני זה ניתן לאחר שינוי ההלכה המשפטית ששלטה בכיפה במשך עשרות בשנים, ושינויה של הלכה משפטית, לא כל שכן בנושא כה רגיש של מזונות קטינים, מחייב 'חישוב מסלול מחדש', ולעיתים תוך זניחת הרגלים שאבד עליהם הכלח. בעת פסיקת מזונות ילדים לאחר גיל 6 במשמורת משותפת, ובהלימה ברורה לבע"מ 919/15, יש להתעלם באופן מוחלט מזהות מגדרו של התובע או הנתבע, וליתן את הדעת לעניינים הרלוונטיים לקביעת חיובים כספיים בין שני ההורים" (סעיף 52 לפסה"ד).
לפני כשבוע, יישם לראשונה בפועל כב' השופט יהורם שקד מביהמ"ש לענייני משפחה בת"א, את הנחיות בג"ץ, ופרש בדרך יוצאת דופן, וזאת על אף שתביעת המזונות הוגשה טרם הפסיקה החדשה של העליון
גובה המזונות ביחס לשוויון במשמרות ולהכנסות ההורים
במקרה הנדון התקיימה משמורת משותפת בין ההורים על שלושת ילדיהם, ושכרו של האב היה גבוה ב-50% משכרה של האם. בשל כך, העריך כב' השופט את הסכום הכולל של הוצאות הילדים, וחילק אותן בין האב לאם ביחס של שליש ושני שליש בהתאם ליחס בגובה ההשתכרות של הצדדים.
השינוי המשמעותי ביותר הוא ביטול החיוב במדור
כיצד חושב סכום המזונות?
השינוי המשמעותי ביותר הוא ביטול החיוב במדור - פסק הדין החדשני מתייחס לחוות דעתו של כב' השופט ברק, שאומר שיש לבטל כפל מדור. כלומר, במקרים בהם שני ההורים מתגוררים בדירה המותאמת למגורי הילדים, יש להשמיט כליל את סעיף המדור ואת סעיף הוצאות המדור ולהתייחס לצרכים הבסיסיים בלבד.
הוצאות קיום (ביגוד, הנעלה, כלכלה וכו') - זהו למעשה הסעיף העיקרי בחישוב מזונות הילדים. במקרה זה אמד השופט את צורכי הילדים בהתייחס לדו"ח ההוצאות שהגישה האם ואף עמל ותיקן סכומים כמי שבתוך עמו יושב וקבע כי סך ההוצאות על שלושת הילדים עומד על כ-4,130 שקלים כאשר סכום זה חולק בין ההורים בהתאם לפערי ההתשכרות ביניהם.
חלוקת מזונות האב - לאחר שהשופט אמד את צורכי הקטינים, וקבע את חלקו של האב במזונות, הוא קבע כי הסכום לא יועבר במלואו לאם, וכי האב הוא זה שיישא באופן ישיר בהוצאות הטלפונים הניידים של הילדים, ידאג להם לתספורות, יהיה אחראי לקנות להם כרטיסים לנסיעה בתחבורה הציבורית, ובנוסף - ייתן להם דמי כיס בסכום זהה לסכום שתתן האם (כדי למנוע העדפה של הורה אחד על פני השני) - סכום כולל 1280 ₪. את היתרה (1470 ₪) יעביר האב ישירות לאם.
הוצאות חינוך ובריאות - גם כאן, המשיך כב' השופט באותו מתווה, וקבע כי חלוקת הוצאות החינוך והבריאות ישולמו בהתאם לפער הכנסותיהם – האב יישא בשני שליש והאם תישא בשליש.
החזר כספי לאב - מכיוון שהתביעה הוגשה טרם פסיקת העליון, והיות שלאורך התקופה שלם האב מזונות זמניים, בסכום גבוה משמעותית מהסכום שנפסק (5000 ₪ לחודש), נוצר מצב שבו שלם האב 70,000 שקלים "מיותרים". השופט ראה לנגד עיניו את הפער המשמעותי, אך על מנת שלא לפגוע ברווחת הילדים, קבע כי האב יזוכה בסך של 20,000 שקלים, שישולמו לו מתוך הכספים הראשונים שתקבל האם על הדירה.
פסה"ד של השופט שקד מתייחס באופן ישיר לפסיקת בג"ץ, תוך התעלמות מזהות המגדר של הצדדים ובהתייחס לנתונים הרלוונטיים לחיובים הכספיים בלבד
ההשלכות העתידיות של פסק הדין
אין ספק, כי פסה"ד של השופט שקד מתייחס באופן ישיר לפסיקת בג"ץ, תוך התעלמות מזהות המגדר של הצדדים ובהתייחס לנתונים הרלוונטיים לחיובים הכספיים בלבד, וכי פסק דין זה משאיר את טובת הילדים בראש סדר העדיפויות, אך בהחלט קובע מזונות שוויוניים ביחס לרמות השכר.
השאלה העתידית שעולה מפסק הדין הזה היא מה היה קורה אילו שכרה של האם היה גבוה יותר משכרו של האב - האם לא היו נפסקים מזונות כלל, או שמא האם היתה מחויבת במזונות?
* השתתפה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי
