ההכרה בזכויותיהם של אבות לקחת חלק פעיל בגידול ילדיהם במקרים של גירושין כבר איננה בגדר "חדשות מרעישות". עוד ועוד שופטים בבתי הדין למשפחה נמנעים מההנחה האוטומטית הנובעת התפיסה שהיתה מושרשת עד לא מכבר בקרב החברה הישראלית, לפיה מקומם של הילדים הם עם האם; ובעיני רבים מהשופטים המילים "משמורת משותפת" אינן מפחידות כבעבר. אולם, הענשתה של אם שמנעה מאב בנה להיות מעורב בחייו של הילד היא חדשה מרעישה, המהווה עליית מדרגה ביחסו של בית המשפט לסוגיית משמורת ילדים.
במקרה המדובר לא זו בלבד שהוכרו זכויותיו של האב, אלא שגם האם שניסתה להרחיק בינו לבין בנם המשותף והוכח כי היא פועלת במזיד, “נענשה" והמשמורת נלקחה ממנה
מה החידוש המרעיש בפסק הדין?
פסקי דין המכירים בזכויותיו של אב המעוניין בכך ליטול חלק פעיל בחיי ילדיו, תוך הסתכלות שוויונית על תפקידי האם והאב בגידול הילדים כבר אינם נדירים כבעבר. רבים מהשופטים וכן נציגי רשויות הרווחה מכירים בזכויות האב, ומורים על משמורת משותפת או לפחות על הסדרי ראיה נרחבים, המאפשרים לאב להיות דמות משמעותית בחיי הילד.
במקרה המדובר לא זו בלבד שהוכרו זכויותיו של האב, אלא שגם האם שניסתה להרחיק בינו לבין בנם המשותף והוכח כי היא פועלת במזיד, “נענשה" והמשמורת נלקחה ממנה. זהו אמנם מקרה קיצוני שנסיבותיו חריגות ויוצאות דופן, אבל יש בו כדי ללמד על הרוח המנשבת בבתי הדין לענייני משפחה בישראל. נטילת משמורת מהאם והעברתה לאב בשל ניכור הורי אינה ענין של מה בכך.
ברוב המקרים ישנו ניכור הורי של ההורה המשמורן - האם, כנגד ההורה שתובע זכויות ראיה - האב
מהו ניכור הורי?
ניכור הורי הוא מצב בו אחד ההורים מסית את הילדים המשותפים כנגד ההורה האחר. ברוב המקרים ישנו ניכור הורי של ההורה המשמורן - האם, כנגד ההורה שתובע זכויות ראיה - האב. ישנן נסיבות מגוונות בהם יתרשם בית המשפט כי מדובר בניכור הורי. למשל, כשהאם פועלת בשיטתיות ובמגמתיות להרחיק את האב מהילדים וליצור ביניהם חיץ, ומסיתה אותם כנגד האב. ניכור הורי קיים גם כשהאם משתמשת בילדים המשותפים כקלף לשיפור עמדתה מול האב וכאמצעי סחיטה. במקרים רבים מדובר במעשים מכוונים שמטרתם הכפשה, השמצה ודמוניזציה של האב בעיני הילדים, באמצעות שטיפות מוח ומצגי שווא לגבי זהותו, אופיו וכוונותיו. האב מצויר כ'מפלצת' ובגילאים קטנים ממש נעשית "השתלה" של מחשבות שירחיקו את הילדים ויגרמו להם שלא לרצות קשר עם האב המאיים.
על פי רוב, כשהמחלוקת כה עמוקה מקובל להפגיש בין האב לילדיו תחת פיקוח וכך להתרשם מהמצב וגם למנוע אפשרות לתלונות שווא
כיצד פועל בית המשפט במקרה של ניכור הורי?
בית המשפט רואה בהתנהגות זו התנהגות אסורה ופסולה משום שהיא פוגעת בטובת הילד. מאחר שעיקרון טובת הילד הוא שעומד לנגד עיניהם של השופטים; ומאחר שלרוב טובתו של הילד מכתיבה נוכחות פעילה ואחריות משותפת של שני ההורים המעוניינים בכך, הרי שהרחקתו מאביו פוגעת בטובתו ומזיקה לו. הזכות של הילד לנוכחות אבהית בחייו היא חשובה ואין לשלול אותה רק משום שהאם פגועה מהאב או רוצה להשתמש בו כאמצעי לנקמה וסחיטה. כשהאם פועלת בזדון ופוגעת במעשה או במחדל בקשר בין האב לילדיו היא פוגעת בילד, מה שעשוי להעיד על היעדר מסוגלות הורית ולגרור השלכות מגוונות.
ההשלכות תלויות בנסיבות המקרה. על פי רוב, כשהמחלוקת כה עמוקה מקובל להפגיש בין האב לילדיו תחת פיקוח וכך להתרשם מהמצב וגם למנוע אפשרות לתלונות שווא. אם תסקיר הסעד יצביע על ניכור הורי, אז יוטלו סנקציות על האם ויינתן פסק דין המאפשר לאב זכויות ביקור ואפילו משמורת.
האם ניסתה בכל דרך אפשרית לפגוע באב, ואף הגישה נגדו תלונת שווא למשטרה, הכל בכוונה להכפישו ועל מנת ליצור מצג שווא של מסוכנות, שימנע ממנו משמורת וזכויות אבהיות אחרות. למרבה המזל העובדת הסוציאלית, ובעקבותיה גם השופט, השכילו להבין את המצב לאשורו
האמנם תתכן נטילת משמורת מהאם בשל ניכור הורי?
כן. זהו צעד קיצוני שמיושם במקרה שנסיבותיו קיצוניות, כמו במקרה הנדון. במקרה הספציפי דובר במערכת יחסים קצרה במיוחד, שנקטעה תוך זמן קצר וכל אחד מהצדדים פנה לדרכו. בחלוף שנתיים וחצי נודע לאב, עקב מפגש מקרי עם מכרה משותפת, כי האם הביאה ילד לעולם, והסתירה את דבר קיומו. האב ההמום פנה אל האם מייד, ובכנות גמורה אמר לה כי למרות הכעס עקב התנהלותה הוא רוצה ומוכן להיות אביו של הילד שהגיע לגיל שנתיים, והוא רוצה גם לשלם מזונות. כלומר, האב רצה והיה מוכן לשאת לא רק "בזכויות" הנובעות מעצם היותו אב, אלא היה מוכן גם לשאת ב"חובות" הנגזרות ממעמד זה.
למרבה הצער, האם התנגדה והערימה קשיים רבים על האב. בשל כך פנה האב לבית המשפט. בית המשפט אישר ביצועה של בדיקת אבהות, בעקבותיה נקבע כי הוא אכן אביו של הילד. בשלב הבא הופנו הצדדים לרשויות הרווחה כדי להכריע בסוגיית המשמורת על הילד.
העובדת הסוציאלית שנפגשה עם בני הזוג, עם הילד ועם המכרים של שניהם התרשמה כי מדובר במקרה מובהק של ניכור הורי: האם לימדה את הילד כי בן זוגה החדש הוא אביו, הילד למד לקרוא לגבר זה שאינו אביו הביולוגי "אבא". האב נפגש עם הילד תחת פיקוח במרכז קשר והעובדת הסוציאלית התרשמה ממסירותו ומנכונותו לשמש כאב, והתרשמה כי האם מנסה לחבל בקשר הזה ללא כל הצדקה.
האם ניסתה בכל דרך אפשרית לפגוע באב, ואף הגישה נגדו תלונת שווא למשטרה, הכל בכוונה להכפישו ועל מנת ליצור מצג שווא של מסוכנות, שימנע ממנו משמורת וזכויות אבהיות אחרות. למרבה המזל העובדת הסוציאלית, ובעקבותיה גם השופט, השכילו להבין את המצב לאשורו. למרות התסקיר שהיה בעד משמורת משותפת ו/או הסדרי ראיה נרחבים; ועל אף שבית המשפט נתן פסק דין המחייב קיומם של אלה, האם התנגדה לשתף פעולה והמשיכה למנוע מהילד לפגוש את אביו.
בית משפט יכול לפעול במגוון דרכים כדי לאכוף פסק דין בנושא משמורת והסדרי ראייה, כאשר ניתן להפחית מזונות אשה, לשלול זכויות רכושיות, ובמקרים קיצוניים אף להטיל עונש מאסר בגין בזיון בית המשפט (נדיר)
הפרה בוטה של פסק דין בנושא הסדרי ראיה ומשמורת
בהחלט; ולכן בחר השופט "להעניש" את האם. בית משפט יכול לפעול במגוון דרכים כדי לאכוף פסק דין בנושא משמורת והסדרי ראייה, כאשר ניתן להפחית מזונות אשה, לשלול זכויות רכושיות, ובמקרים קיצוניים אף להטיל עונש מאסר בגין בזיון בית המשפט (נדיר). במקרה המדובר בית המשפט בחר אמצעי אכיפה קיצוני, וקבע שהמשמורת תעבור לידי האב.
שלילת משמורת מהאם בגין ניכור הורי נגד האב
בדיוק - זה מה שהיה במקרה הנ"ל, וזה כשלעצמו חדשה מרעישה: אם היוצרת ניכור הורי ו/או לא מכבדת את החלטות בית המשפט יכולה לאבד משמורת על הילדים. אב שיוכיח בפני הגורמים הרלוונטיים שהוא רוצה וחפץ להיות אבא ושהוא מוכן גם לשאת בחובות הנגזרים ממעמד זה, יזכה במשמורת על הילד. במקרה הנדון האם התנהלה באופן קיצוני ועשתה טעות אחרי טעות: החל בכך שהסתירה את הילד, עבור בסירובה להגיע לבדיקת האבהות ובהגשת תלונת שווא נגד האב; וכלה באי כיבוד הסדרי הראיה שנקבעו. האם עשתה כל שעלה בידה כדי להרחיק את האב מהילד, ופעלה לשם הוצאתו. התנהגותה "עלתה" לה באיבוד המשמורת.
