מה היחס בין הסכם ממון לצוואה, ומה תוקפן של הוראות בהסכם ממון הנוגעות לירושה - אלה השאלות העומדות בבסיס הליך משפטי, שניהלו ילדיו של אדם שהלך לעולמו נגד אשתו השנייה, ואשר נגעו לזכויותיה בדירה שהותיר אחריו.
במסגרת הפרשה, חתם האב על הסכם ממון עם האשה, השולל ממנה כל זכות בדירה לאחר מותו. הוא לא הותיר צוואה, ולאחר שהלך לעולמו קבע בית המשפט לענייני משפחה, כי האשה תקבל את שוויה של מחצית מהדירה, בניגוד להסכם הממון.
לאחר ערעור, שהגישו הילדים, קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כי האשה אכן זכאית למחצית מהדירה, קביעה שאושררה גם בבית המשפט העליון.
בשורות הבאות נבקש לסקור את ההליך, ולהדגיש, על רקע התוצאה המשפטית שנתקבלה בו, את החשיבות שבחתימה על צוואה לצד הסכם הממון. לבסוף, נציג מספר טיפים חשובים לעריכת צוואה בין בני זוג החותמים גם על הסכם כזה.
בסעיףבהסכם נקבע כי: "אם ילך האב לעולמו לפני האשה, לא תהיה לה כל זכות שהיא בנכסיו". בדצמבר 2008 הלך האב לעולמו מבלי שהותיר אחריו צוואה
הערכאה הראשונה: רק הסכם ממון תקף יכול לגבור על חוק הירושה
הפרשה החלה בשנת 1996, אז הלכה לעולמה אשתו הראשונה של האב. שני ילדיו ויתרו על החלק שלהם בירושת האם לטובת האב. מאוחר יותר ניתן צו ירושה לפיו, האב הוא היורש היחיד של עיזבון אשתו המנוחה ובכלל זה, של מלוא הזכויות בדירה באשקלון, אשר נרכשה על ידי שניהם.
מעט יותר משנה לאחר מכן, נישא האב בשנית, הפעם בנישואין אזרחיים. האב ואשתו השנייה חתמו על הסכם שנשא את הכותרת "הסכם ממון", אך לא אושר מעולם.
באחד מסעיפי ההסכם נקבע, כי הדירה תהיה שייכת בעתיד רק לאב, וכי לאשתו השנייה "אין ולא תהיה כל זכות שהיא לגביה עקב החיים המשותפים שמנהלים השניים".
בסעיף אחר נקבע כי: "אם ילך האב לעולמו לפני האשה, לא תהיה לה כל זכות שהיא בנכסיו". בדצמבר 2008 הלך האב לעולמו מבלי שהותיר אחריו צוואה.
כארבעה חודשים לאחר מכן, הגישה אשתו השנייה בקשה לצו ירושה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, וביקשה במסגרתה, כי מחצית מעיזבון בעלה המנוח תינתן לה, לרבות מחצית משוויה של הדירה המדוברת, ע"פ הקבוע בהוראות חוק הירושה.
בפסק הדין נקבע, כי לאב הייתה אפשרות לשלול את זכויות האשה בעזבונו, במסגרת צוואה; דבר אשר לא נעשה על ידו. משכך, נקבע, כי האשה זכאית לרשת מחצית משווי הדירה
הוגשה התנגדות, לפיה האשה מנועה מלרשת את הדירה
ילדי הבעל/האב המנוח הגישו התנגדות לבקשה, אשר במסגרתה טענו, כי האשה מנועה מלרשת את הדירה נוכח ההסכם עליו חתמה עם אביהם המנוח.
בית המשפט לענייני משפחה דחה את ההתנגדות (ת"ע (אשדוד) 330/09 א.צ נ' א.מ), וקבע, כי האשה תירש מחצית משווי הדירה. בפסק הדין נקבע, כי על פי הפסיקה, רק הסכם ממון תקף יכול לגבור על חוק הירושה, כאשר קיימת סתירה בין השניים. אולם, במקרה זה, הסכם הממון בין הצדדים, לא אושר.
בית המשפט הדגיש, כי אין בניסיונו של האב למנוע את ההעברה של מחצית משווי הנכס לאשה כדי להוציא אותה מעזבונו; ואין לראות בסעיף הרלוונטי בהסכם, שמנסה לעשות זאת, כהוראה צוואתית.
בפסק הדין נקבע, כי לאב הייתה אפשרות לשלול את זכויות האשה בעזבונו, במסגרת צוואה; דבר אשר לא נעשה על ידו. משכך, נקבע, כי האשה זכאית לרשת מחצית משווי הדירה.
המחוזי הדגיש, כי גם אילו הסכם הממון היה תקף, אין בכוחו לשלול את זכויות האשה מכח חוק הירושה
הערכאה השנייה: הוראות בהסכם ממון ביחס לירושה חסרות תוקף
ילדי האב ערערו על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. אולם זה, אישר את קביעת ביהמ"ש הקודם, שלפיה הסכם הממון חסר תוקף (עמ"ש (באר שבע) 28507-1010 א.צ, א.ר. נ' א.מ.).
המחוזי הדגיש, כי גם אילו הסכם הממון היה תקף, אין בכוחו לשלול את זכויות האשה מכח חוק הירושה. בנוסף, אין הוא מהווה מעין צוואה אשר יש ביכולתה לשלול את זכות האשה לרשת את הבעל/האב המנוח. עוד נקבע שם, כי אין בכוחו של הסכם ממון להדיר יורש מזכותו בירושה, והוראה בהסכם ממון בדבר ירושתו של אדם היא חסרת תוקף.
השופטת צפת, שכתבה את דעת הרוב הדגישה, כי על פי הסכם הממון האשה לא היתה זכאית לחלק כלשהו בדירה מכח החיים המשותפים של השניים; אולם, זכותה לא נגרעה מהעיזבון, ועם מותו של האב עבר העיזבון בשלמותו ליורשיו על פי דין, ובהם האישה.
לדבריה, חוק יחסי ממון וחוק הירושה אינם סותרים זה את זה: הסכם הממון קובע את היקף העיזבון שיוותר, ואילו חוק הירושה קובע למי הוא יחולק. השופטת הדגישה, כי אילו התכוון האב להדיר את האשה מעזבונו, היה עליו לעשות זאת בצוואה, ולא בהסכם הממון.
עוד ציינה השופטת, כי הסכם ממון השולל את היכולת לקבוע הוראה לעניין ירושה סותר את עיקרון חופש הציווי. זכות העומדת לכל אדם לשנות, בכל עת, את צוואתו, ללא תלות בהסכמת אדם אחר. לעומת זאת, שינויו של הסכם ממון, תלוי בהסכמת בן הזוג.
בדעת המיעוט, שנכתבה על ידי סגנית הנשיא דברת, פסקה האחרונה, כי יש לקבל את הערעור ולהדיר את האישה מהירושה. זאת, בשל הוראותיו הברורות של הסכם הממון, שלפיהן לאב לא היתה כל כוונה להוריש לאשתו השנייה כל חלק בדירה.
העליון קבע, כי היות שהסכם הממון בין הצדדים לא אושר, לא מדובר בהסכם ממון תקף, וע"כ חל בעניינם הסדר איזון המשאבים על פי חוק יחסי ממון. אלא שלדבריו, יש להבחין בין עריכת הסדר לאיזון משאבים לבין בדיקת עזבונו של בן הזוג שנפטר
הערכאה השלישית: האב רצה למנוע ירושה? היה עליו לכתוב צוואה
ילדיו של האב הגישו בקשת רשות ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון (בעמ 7468/11 פלוני נ' אלמונית), אולם זו נדחתה על ידי השופט ניל הנדל.
השופט קבע, כי היות שהסכם הממון בין הצדדים לא אושר, לא מדובר בהסכם ממון תקף, וע"כ חל בעניינם הסדר איזון המשאבים על פי חוק יחסי ממון. אלא שלדבריו, יש להבחין בין עריכת הסדר לאיזון משאבים לבין בדיקת עזבונו של בן הזוג שנפטר.
בדומה לשופטת צפת קבע השופט הנדל, כי: "שאלה אחת היא מה היקף הנכסים המצויים בעיזבון. שאלה אחרת היא אופן חלוקת העיזבון לאחר תחימת היקפו... חוק יחסי ממון עניינו -השאלה של הגדרת היקף העיזבון; חוק הירושה - עוסק בסוגיה שעניינה חלוקת העיזבון".
עוד הדגיש השופט הנדל, כי: "דין הירושה הישראלי אינו מוכן להכיר בהסכמה בין שניים ביחס לגורל הירושה כלפי מי מהם. הסכם כזה בטל, לרבות האפשרות שצד אחד, למשל בן הזוג, יוותר על זכויותיו לרעהו".
גם השופט הנדל קבע, כי לוּ ביקש האב שרעייתו השנייה לא תזכה במחצית משווי הדירה, היה עליו לערוך צוואה, ומשלא נהג כך, יש להחיל על המקרה את כללי הירושה על פי דין, שעל פיהם, זכאית האשה לחלק זה בדירה.
ערכו הפרדה מוחלטת בין הסכם הממון והצוואה. ההסכם איננו צריך להתייחס לצוואה, ולהיפך
טיפים חשובים למי שעורך הסכם ממון
ראשית, אל תסתפקו בהסכם ממון, וחתמו גם על צוואה, כפי שעולה מפסק הדין באופן ברור., הסכם ממון איננו מספיק כדי להסדיר חלוקת נכסים לאחר המוות.
שנית, אל תחסכו וערכו את הצוואה אצל עורך דין המתמחה בכך. חלק מהתקלות מתרחשות כשכותבים צוואה אצל מי שאינו מתמצא בכך. אל תכתבו את צוואה בלי להיוועץ בעורך דין.
שלישית, ערכו הפרדה מוחלטת בין הסכם הממון והצוואה. ההסכם איננו צריך להתייחס לצוואה, ולהיפך. התייחסות הדדית של המסמכים זה לזה עלולה רק לעורר קשיים. הימנעו מכך.
רביעית, זכרו, כי אין שום תוקף להוראות בהסכם ממון הכוללות התחייבויות לגבי הירושה. הוראות בעניין זה מקומן בצוואה כדין, בלבד; אחרת הן נטולות תוקף מחייב.
חמישית, יש חשיבות מיוחדת לערוך הסכם ממון ולצידו צוואה, בנישואין שניים, היות שבני הזוג מגיעים לנישואים אלה לאחר שצברו כבר רכוש ולעיתים קרובות, יש להם גם ילדים מנישואים קודמים.
שישית, זכרו, כי עריכת צוואה כשלעצמה - בה תדִירו את בן/בת הזוג מהעזבון - אין בה די, כלל וכלל; אפשר שבן/בת הזוג יזכו בחלק מנכסיכם ורכושכם (עד מחציתם או אף יותר) מכח דיני השיתוף בין בני זוג (חזקת השיתוף או חוק יחסי ממון בין בני זוג).
שביעית, עשו לעצמכם ולילדיכם טובה, ואל תערבו אותם בכתיבת הצוואה; אל תקבלו מהם עצות; וידעו אותם על הכתוב בצוואה, רק לאחר שהיא תהיה מוכנה.
