המגבלות על בדיקת אבהות כשגרושה התעברה סמוך לגירושיה

מקרה שהיה כך היה: אשה נפרדה מבעלה, השניים חתמו על הסכם גירושין, אשר אושר על ידי בית משפט, אולם סידור הגט התעכב. בין לבין יצרה האשה קשר רומנטי עם גבר אחר, הזוגיות הלכה והתהדקה והאשה נכנסה להיריון. שבועות ספורים אחר כך האשה התגרשה כדמו"י. הילד נולד כ-270 ימים לאחר יום הגירושין. 

האשה, בן זוגה ובעלה לשעבר הסכימו להכרה באבהותו של בן הזוג, ולא היה למי מהם שום ספק בנוגע לאבהות כלפי הילד

כל הצדדים הסכימו להכרה באבהות ובן הזוג שמש כאב לכל דבר

האשה, בן זוגה ובעלה לשעבר הסכימו להכרה באבהותו של בן הזוג, ולא היה למי מהם שום ספק בנוגע לאבהות כלפי הילד. בן הזוג התגורר עם האשה וילדם המשותף ושימש כאב מסור ומעורב לילד מעת הורתו. 

אי הכרה עלולה לגרום לילד לבלבול ולפגוע בגיבוש זהותו ובוודאי פוגעת בזכויות היסוד של הילד

הפגיעה בילד כתוצאה מאי ההכרה באבהות 

על פניו טובת הילד הינה, כי אביו מבחינה ביולוגית, פסיכולוגית ומעשית יוכר כאביו גם מבחינה חוקית-משפטית, באופן המשקף הלכה למעשה את מציאות חייו של הילד מיום היוולדו. אי הכרה עלולה לגרום לילד לבלבול ולפגוע בגיבוש זהותו ובוודאי פוגעת בזכויות היסוד של הילד, לרבות זכות הגישה לערכאות וזכותו לדעת מיהו אביו מולידו. 

יחד עם זאת, הכרת האבהות בנסיבות מקרה זה לא התאפשרה בשל חשש לממזרות

מניעת ההכרה באבהות בעקבות חשש לממזרות

יחד עם זאת, הכרת האבהות בנסיבות מקרה זה לא התאפשרה בשל חשש לממזרות. 

כלל ידוע הוא, כי בתי המשפט יימנעו מלאפשר בדיקת אבהות בנוגע לילד שנולד לאישה נשואה על מנת למנוע את ממזורו. 
מניעה דומה קיימת במקרה של אשה גרושה, מקום שלא חלפו 300 ימים מיום הגירושין ועד ליום הלידה. 

היה ונוכח בית המשפט כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו של הקטין וכי אין דרך לערוך את הבדיקה באופן שימנע את הפגיעה, לא יורה על עריכת הבדיקה

בדיקת אבהות כאשר קיים חשש ממזרות - מה קובע החוק?

חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3), התשס"ח - 2008, עניינו עריכת בדיקה גנטית לקביעת קשרי משפחה. 

סעיף 28ד לחוק קובע, כי במקרה של אשה שהייתה נשואה בתוך 300 ימים שלפני יום הלידה לאדם שממצאי בדיקה לסיווג רקמות עלולים לשלול את אבהותו או לקבוע את אבהותו של אדם זולתו, "לא יורה בית המשפט על עריכת הבדיקה, אלא אם כן שוכנע שיש בעריכתה צורך ממשי הגובר על הפגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה מהבדיקה".  

סעיף 28ה(א) לחוק קובע, כי במקרה של חשש ממזרות, על בית המשפט לפנות לנשיא בית הדין הרבני הגדול לקבלת חוות דעת בעניין הבדיקה. בהמשך הסעיף נקבע, כי היה ונוכח בית המשפט כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו של הקטין וכי אין דרך לערוך את הבדיקה באופן שימנע את הפגיעה, לא יורה על עריכת הבדיקה, אלא אם כן מצא כי יש צורך בעריכת הבדיקה לשם מניעת סכנה לחיי אדם או נכות חמורה בלתי הפיכה לאדם. 

בקביעת טובת הקטין יש לבחון את כלל האינטרסים ולתת משקל גם לאינטרס אי הממזור

המבחן בפסיקה אם לאפשר את בירור האבהות – טובת הקטין

על פי הפסיקה, המבחן אם להתיר את בירור האבהות הוא טובת הקטין, כאשר בקביעת טובת הקטין יש לבחון את כלל האינטרסים ולתת משקל גם לאינטרס אי הממזור. כל מקרה יוכרע לגופו בהתאם לטובת הילד הספציפי בדרך שכונתה בפסיקה "שיטת מדרג הראיות". 

על פי שיטת מדרג הראיות יש לברר תחילה את מצב הילד הספציפי ונסיבות חייו לרבות קשריו עם משפחתו, במנותק משאלת הממזרות

שיטת מדרג הראיות

על פי שיטת מדרג הראיות יש לברר תחילה את מצב הילד הספציפי ונסיבות חייו לרבות קשריו עם משפחתו, במנותק משאלת הממזרות. 
אם בית המשפט מוצא, כי הראיות במדרג הראשון אינן מספיקות, הוא יכול להורות על מעבר למדרג השני, שבו נבחנות ראיות נסיבתיות להורתו של הקטין, וזאת אם טובת הקטין מצדיקה זאת. 

בשלב השלישי בית המשפט מחליט אם להורות על עריכת בדיקה גנטית, כאשר לעניין השלב השלישי נקבע בפסיקה, כי חוק מידע גנטי מצמצם את שיקול הדעת של בית המשפט ואוסר על עריכת בדיקה גנטית במקרה של חשש לממזרות למעט במקרים נדירים של הצלת חיים. 

בפועל, ברוב המקרים בתי המשפט אינם מתירים בירור אבהות במקרים שבהם קיים חשש לממזרות

לפעמים הדרך היחידה לקבל הכרה משפטית באבהות כאשר קיים חשש לממזרות היא אימוץ

בפועל, ברוב המקרים בתי המשפט אינם מתירים בירור אבהות במקרים שבהם קיים חשש לממזרות, והתביעות להכרת אבהות נדחות בשל אינטרס אי הממזור וטובת הקטין. 

יוצא אפוא, כי בנסיבות כאלה הדרך היחידה לקבלת הכרה משפטית באבהות כלפי הילד ולאפשר רישום של האבהות ברישומי משרד הפנים הינה בדרך של אימוץ הילד על ידי אביו. 

מעניין להוסיף, כי במסגרת הליך האימוץ וכדי לאפשר אימוץ מוסכם, אפשר כי הבעל לשעבר יידרש לחתום על טופס הסכמה למסירת הילד לאימוץ. טופס זה הינו טופס מובנה הכולל הצהרה, כי הבעל לשעבר הוא אבי הילד, זאת על אף שברור כי הבעל לשעבר משוכנע שהוא אינו אבי הילד, שאם לא כן לא היה מסכים למסירתו לאימוץ. 

כפי שניתן להיווכח, המצב המשפטי הקיים מונע בירור אבהות במקרה של גרושה שהתעברה סמוך למועד גירושיה ויוצר תוצאות אבסורדיות, אשר אינן משקפות את האמת העובדתית ולעיתים אף אינן עולות בקנה אחד עם רצונותיהם ועם זכויותיהם של כל הצדדים הנוגעים בדבר. 

כל עוד אין שינוי חקיקתי או נקיטת פרשנות אמיצה ויצירתית על ידי בתי המשפט, חשוב להיות מודעים היטב לנסיבות שבהן קיים חשש לממזרות ולהשלכותיו החמורות.