ביטוח ימי ואווירי - סקירה

כיום לא ניתן לתאר מסחר בינלאומי ללא המטריה של ביטוח ימי, אווירי ויבשתי, המעניקה כיסוי ביטוחי לשינוע הסחורות ברחבי העולם ובכל סוגי כלי התחבורה. 
המונח המקובל הוא "ביטוח ימי", והוא מתייחס גם לביטוח מטענים המובלים באוויר וביבשה, ובלבד שהמטענים עברו גבול בינלאומי.

המוסד לוידס התנהג בצורה שונה מחברות הביטוח של ימינו (הביטוח בוצע ע"י משקיעים ולא ע"י החברה עצמה), אך הוא עדיין נחשב כבסיס והתחלה לשוק מסודר ועולמי של ביטוח ימי אווירי וסחר

לוידס - מהו ומה מטרתו?

הצורך הובן כבר במאה ה- 17. לקראת סוף מאה זו נפגשו סוחרים והחלו לחלק ביניהם את סיכונים שבסחר בינלאומי. עם השנים קמה התארגנות מסודרת והוקם המוסד לוידס.
לוידס התנהג בצורה שונה מחברות הביטוח של ימינו (הביטוח בוצע ע"י משקיעים ולא ע"י החברה עצמה), אך הוא עדיין נחשב כבסיס והתחלה לשוק מסודר ועולמי של ביטוח ימי אווירי וסחר.

הביטוח מעורר מספר שאלות, ובעיקר - על מי חל הסיכון במשלוח הסחורה

זמן אספקה, משלוח, בעל הסיכון

ביטוח מסוג זה כולל שאלות ופרטים נוספים שצריך לדעת, מצד הסוחר: 

1. זמן אספקה - מתי אמור לקבל את הסחורה? ומתוך זמן זה, כמה זמן במשלוח (בתנועה).

2. מהיכן נקבל את המשלוח? נמל מוצא.

3. מי מנהל את ההובלה עצמה? על מי האחריות? הספק או אני?

4. מיהו בעל הסיכון בסחורה? מתי הסיכון הוא עדיין אצל הספק ומתי הוא עובר אל הקונה.

5. איך משלמים את התמורה בגין הסחורה?

ישנו צורך בשפה משותפת בינינו לבין שאר הנמלים/הסוחרים בעולם, שכן ישנם הבדלי מנהגים, מגוון מטבעות, חוזים, הבדלי שיטות משפט ועוד

נדרשת שפה משותפת בין הנמלים/הסוחרים

שאלות אלו שגם ככה מורכבות, דורשות "תאימות" ושפה משותפת בינינו לבין שאר הנמלים\הסוחרים בעולם. ישנם עניינים רבים שצריך לדאוג להם, ולכל מדינה יש את הסטנדרטים שלה:

• הבדלי מנהגים, הבדלי תרבות עסקית, מגוון שפות, שוני בדרכי מחשבה

• מגוון מטבעות חוץ, שערי מטבע

• הובלה ארוכה באוויר או בים ע"י גוף שלישי

• מעבר גבולות בין מדינות  

• העסקה מורכבת מפקעת של חוזים

• הבדלי חוק, שיטות משפט וקשיי אכיפה.

Incoterms הם תנאי מכר סטנדרטים שמורכבים משלושה ראשי תיבות ICC, המאומצים לתוך הסכמי מכר בעסקאות מכר טובין בינ"ל. הם מהווים שורה של הגדרות וכללי פרשנות שנתקבלו בקרב העוסקים (ולא רק בקרב ספקים וקונים) במכר טובין בינ"ל 

Incoterms - תנאי מכר בעסקת מכר טובין בינ"ל

Incoterms הם תנאי מכר סטנדרטים שמורכבים משלושה ראשי תיבות ICC, המאומצים לתוך הסכמי מכר בעסקאות מכר טובין בינ"ל. הם מהווים שורה של הגדרות וכללי פרשנות שנתקבלו בקרב העוסקים (ולא רק בקרב ספקים וקונים) במכר טובין בינ"ל. זה מאפשר לציבור הסוחרים ברחבי העולם להתקשר בעסקאות לפי תנאים מוכרים - מי יותר ומי פחות. תנאי המכר הם חלק בלתי נפרד מהסכמי מכר טובין בינ"ל והם מגדירים את החבות, עלויות וסיכונים הקשורים באספקת טובין ומסירתם מידי המוכר לקונה.

כיצד פועלת המערכת? אחידות במונחים מקלה על הבנת חוזה הסחר, העברת האחריות על הטובין מהמוכר לקונה, חוזי יציאה או מסירה לבין חוזי הגעה. שיטת המסחר שהתפתחה מאפשרת לנו להשתמש במסמכי סחר מקובלים(שטר מטען). ישנה גם שורה של מסמכים שמשמשים את הסוחרים בעיסוקם למסחר בחוזים בינ"ל.

תחום הביטוח הימי אינו מתנהל לפי חוקי מדינת ישראל, אלא לפי כללי המשפט הבינלאומי

המצב המשפטי בישראל

מבחינת המצב המשפטי בישראל, החוק מחריג את הביטוח הימי והאווירי הטעם לכך הוא ברור - הביטוח הזה עוסק במסחר בינלאומי ויש צורך ליישם כללים משפטיים בינלאומיים ברורים וידועים לכל העולם. תחום הביטוח הימי אינו מתנהל לפי חוקי מדינת ישראל, אלא לפי כללי המשפט הבינלאומי. 

אם אתם רוצים לבטח את המטענים שלכם, אתם זקוקים למומחים בתחום. 

ניתן לחלק את תנאי הIncoterms ל-4 קבוצות עיקריות:

1. קבוצה E - מסירה בשערי מפעל (ברגע שהספק נותן את הסחורה בשער הכניסה למפעל).

2. קבוצה F - מסירה למוביל (וגם בצורות שונות).

3. קבוצה C - מסירה למוביל יחד עם הסדרת הובלת המטען: הכוונה היא שבתנאי מכר שמתחילים באות C הספק לא רק אחראי לאספקת הסחורה עצמה אלא גם אחראי על ההובלה שעליה סיכמנו. אם סיכמנו שההובלה תהיה באוויר, אזי יש להסדיר הובלה באוויר. אותו דבר גם לגבי ים.

4. קבוצה D - חוזה הגעה - הספק צריך להביא את המטען לחצרים של הקונה שלו ואם לא, אז מאוד קרוב פיזית.

כל קונה\מוכר עושה את שיקוליו הכלכליים לגבי איו קבוצה לבחור. 

הביטוח מכסה אך ורק נזקים פיזיים

ביטוח ימי - כלל ברזל 

הביטוח מכסה אך ורק נזקים פיזיים, כלומר: אם אני חברת ביגוד והמשלוח שלי הוא בגדי ים, שלחתי אותו לארה"ב, ביטחתי אותו, ובמקום להגיע בחודש מאי למפיץ שלי או לקונה שלי הוא הגיע רק בחודש אוגוסט, זה אומר שפספסתי את השוק אך לא נגרם נזק פיזי לטובין ולכן הוא לא מכוסה.
מצד שני, אם המשלוח הזה עלה בלהבות בשריפה באנייה זה יהיה מכוסה.
איחורים - לא משנה מאיזו סיבה אירעו, לא יהיו מכוסים.

בנוגע לכיסויים, יש לנו שלושה סעיפי מכון עיקריים, שכל אחד מהם מכסה בצורה שונה: A הכי מקיף, עד ל- C שמכסה מעט לעומתו. יש כל מיני תוספות לכל אחד מהם

סעיפי המכון A, B  ו- C

בנוגע לכיסויים, יש לנו שלושה סעיפי מכון עיקריים, שכל אחד מהם מכסה בצורה שונה: A הכי מקיף, עד ל- C שמכסה מעט לעומתו. יש כל מיני תוספות לכל אחד מהם. 

סעיפי המכון לפי חוזה A מוגדרים כמכסים את כל הסיכונים. אך לא בכך מדובר. כמו בכל פוליסה גם כאן ישנם סעיפי החרגה (החריגים בסעיפי מכון B ו- C דומים מאוד):

• ביטוח זה לא מכסה מקרה של אבדן נזק בכוונת זדון של המבוטח. אבל, כן מבטח פגיעה בזדון שביצע עובד של המבוטח. 

• דליפה רגילה, אבדן רגיל של משקל או נפח או פחת או בלאי חרגי של נשוא הביטוח. לדוגמא פולי קפה שמאבדים מהלחות ומהמשקל שלהם, עניין זה נכנס לקטגוריה של דליפה רגילה, אבדן רגיל של משקל או נפח פחת או בלאי רגיל, מה ההיגיון שעומד מאחורי זה? הרי מדובר בנזק ודאי. פולי קפה זה מה שיקרה איתם בסופו של דבר , אז המבטח לא יכסה נזק שהוא ודאי.

• מלחמה - ביטוח רגיל של סעיפי מכון אלו אינו מכסה נזקים של מלחמה. אך יש ביטוח\ הרחבה נפרדת לביטוח זה. 

• ביטוח לא יכסה אף נזק או הוצאה מאי כשירותה של האונייה לשיט. אם האונייה לא כשירה לשיט, אז הנזק הוא ודאי, כאשר המבוטח או שלוחו מודעים לכך שהאונייה כשירה לשייט.

בעיקרון חברות הביטוח לא מבטחות נזקים של מלחמה והן מחריגות אותם מהפוליסה שלהן. יש לנזקי מלחמה סעיף מכון נפרד

מה לגבי סיכוני מלחמה?

לחברות ביטוח יש התייחסות שונה לנזקים שנגרמו ממלחמה. בעיקרון חברות הביטוח לא מבטחות נזקים של מלחמה והן מחריגות אותם מהפוליסה שלהן. יש לנזקי מלחמה סעיף מכון נפרד. נזקי מלחמה אומנם נדירים אך יכולים לכלול הוצאות כבדות, מה שמסביר את ההתנערות של חברות מהביטוח ממקרים הללו. 

הכיסוי שמוענק בסעיפי מכון מלחמה הוא אך ורק בגין נזקים פיזיים לסחורה. ומכאן אנחנו מבינים שהפסדים מסחריים שנגרמו למבוטח בשל מלחמה אינם מכוסים.

באופן כללי - אם מלחמה פרצה במדינת יעד, והמטען נפרק ונגרמו לו הפסדים והוצאות נוספות בגין אחסנה או הובלות, אלו אינם מכוסים שכן לא נגרם נזק פיזי למטען אלא נגרמו לו נזקים תוצאתיים. לסוג הוצאות כאלו של נזקים תוצאתיים (נזקים לא ישרים למטען) ניתן להסדיר כיסוי ביטוחי לפי מערכת סעיפי מכון אחרת, שהיא נקראת סעיפי מכון בגין הוצאות נוספות וזוהי הרחבה. התעריף עבור הכיסוי הספציפי להוצאות נוספות שנגרמות כתוצאה ממלחמה כרוך בפרמיה נוספת והיא יחסית פרמיה לא זולה.

משך הכיסוי כנגד סיכוני מלחמה שונה מזה של משך הכיסוי בגין סיכונים ימיים. היום אנחנו אמורים כבחירת מחדל ללכת לפי מה שמוגדר בסעיפי המכון A. במה שונה הכיסוי בגין סיכוני מלחמה? הכיסוי מתחיל רק כאשר הטובין נמצאים על האונייה או במטוס. במילים אחרות, הכיסוי מתחיל בגמר הטעינה של הטובין ומסתיים עם הפריקה שלהם. זאת אומרת,, ברגע שהטובין הונחו על הרציף בנמל הפריקה או במסירה ישירה שם מסתיים הכיסוי הביטוחי בגין סיכוני מלחמה.

דוגמא: חלק של מטען הוטען על אונייה ועוד חלק אחר עדיין על הרציף, ולפתע תוקפים מטוסי אויב את הנמל, את הרציף ומשמידים הן את המטען שעל האונייה והן את זה שנמצא על הרציף. במקרה כזה המטען שהיה על האוניה מכוסה. לעומת זאת, אותו חלק של מטען שנותר על הרציף, אינו מכוסה תחת סעיפי מכון מלחמה.

 

 * פרופסור זיו רייך הינו דיקן בית הספר לביטוח באקדמית נתניה