קצת קשה להאמין, אבל נכון לשנת 2010 למעלה ממיליון אנשים בארץ היו בעלי רישום פלילי או משטרתי (כלומר, הורשעו בפלילים או נחקרו במשטרה לפחות פעם אחת). מתוך כלל המורשעים, ל-70% בקירוב היה קיים במרשם הפלילי רישום פלילי אחד ויחיד.
מה ניתן ללמוד מהנתונים? בעיקר על ההיקף הרחב של המורשעים שהם אנשים נורמטיביים, והורשעו בעבירות קלות בלבד. המשמעות: קיים פער עצום בין הדימוי השלילי של כל מי שמורשע בפלילים לבין המציאות, לפיה שמינית מאזרחי המדינה הם "עבריינים".
למה המספר העצום של המורשעים כל כך מטריד? משום שהרשעה בפלילים גוררת שורה של השלכות תדמיתיות וכלכליות על המורשע. בין היתר, היא עלולה למנוע קבלה לעבודה במקצועות שונים, לשלול את האפשרות לשאת נשק, לסכל הליכי אימוץ ועוד.
ואולם, כפי שנראה בשורות הבאות, גם אם הוגש נגדכם כתב אישום, וגם אם ייקבע שאתם אשמים, הרשעה איננה בהכרח גזירת גורל. ייתכן שלמרות המצב המשפטי המורכב אליו נקלעתם, עדיין תוכלו לשכנע את בית המשפט שלא להרשיע אתכם.
נקבע בפסיקה, כי כשמתקיימים שני תנאים מצטברים, ניתן להימנע מהרשעה: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; שנית, סוג העבירה הנדון צריך להיות כזה שמאפשר לוותר על ההרשעה
באילו מקרים רשאי בית המשפט להימנע מהרשעה פלילית?
המקרים בהם רשאי בית המשפט להימנע מהרשעה פלילית נקבעו על ידי בית המשפט העליון בפרשת כתב (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל). באותה פרשה נדון עניינה של מפקחת בכירה במס הכנסה שהורשעה על פי הודאתה בעבירה של שוחד.
השופטת דליה דורנר קבעה שני תנאים מצטברים שכאשר הם מתקיימים, ניתן להימנע מהרשעה: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; שנית, סוג העבירה הנדון צריך להיות כזה שמאפשר לוותר על ההרשעה. מאחר שבפרשת כתב סוג העבירה הנדון היה חמור (קבלת שוחד), דחה בית המשפט העליון את ערעורה של המפקחת.
השופט שלמה לוין הוסיף מספר שיקולים שיש לקחת בחשבון בעת הימנעות מהרשעה: האם מדובר בעבירה ראשונה, מהו מעמדו של הנאשם ומה תפקידו, מה הסבירות שהוא יעבור עוד עבירות, האם הוא לקח אחריות ועוד.
על פי פסיקת בית המשפט העליון, הימנעות מהרשעה היא חריג, שיחול רק במקרים מיוחדים ויוצאי דופן
האם הימנעות מהרשעה פלילית היא "דרך המלך", שבה צועדים בתי המשפט?
לא. על פי פסיקת בית המשפט העליון, הימנעות מהרשעה היא חריג, שיחול רק במקרים מיוחדים ויוצאי דופן (ע"פ 96/2513 מדינת ישראל נ' ויקטור שמש). לצורך כך, צריך להתקיים יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי מהרשעה לחומרת העבירה (רע 85/432 גדעון רומנו נ' מדינת ישראל).
יצוין, כי דברים אלו נכונים בכל הנוגע לבגירים. בכל הקשור לקטינים, המדיניות של בתי המשפט תהיה סלחנית בהרבה, והימנעות מהרשעת קטין תיעשה כדבר שבשגרה.
הנאשם נדרש להצביע על נזק קונקרטי, ולא רק פוטנציאלי, שייגרם לו כתוצאה מההרשעה
מהו הנזק מההרשעה עליו על הנאשם צריך להצביע בפני לבית המשפט?
הנאשם נדרש להצביע על נזק קונקרטי, ולא רק פוטנציאלי, שייגרם לו כתוצאה מההרשעה (ע"פ 8528/12 אלירן צפורה נ' מדינת ישראל). יצוין, כי הנטייה היא לבחון את הנזק שייגרם לנאשם בעיקר במישור התעסוקתי.
במקביל נוטים בתי המשפט לתת פחות משקל לנזקים אחרים שעלולים להיגרם לנאשם עקב ההרשעה, ובהם הנזק האישי שייגרם לו, הנזק המשפחתי, הנזק התדמיתי וכו'.
אוכלוסיית הצעירים היא זו שמטבע הדברים הכי נפגעת מדרישה זו, היות שככלל צעירים יתקשו להצביע על נזק קונקרטי הנגרם להם בשלב זה של חייהם
מי עלול להינזק באופן מיוחד מהדרישה להציג נזק קונקרטי?
אוכלוסיית הצעירים היא זו שמטבע הדברים הכי נפגעת מדרישה זו, היות שככלל צעירים יתקשו להצביע על נזק קונקרטי הנגרם להם בשלב זה של חייהם.
בעניין זה ראוי להבחין בין אוכלוסיית הצעירים לבין אוכלוסיית ה"בגירים צעירים" כלומר, אנשים בוגרים שאך חצו את רף הקטינות. לגבי אלו האחרונים, מגמת הפסיקה בשנים האחרונות היא מגמה של הקלה בדרישות הנזק הקונקרטי, מתוך ההבנה שבשלב כה מוקדם זה של החיים לא ניתן לגבש נזק קונקרטי בדומה לאוכלוסיית הקטינים.
אוכלוסיה נוספת שעלולה להינזק מהדרישה להציג נזק קונקרטי היא זו של בעלי מקצועות שאינם טעונים קבלת רישיון. הסיבה: להבדיל מבעלי מקצועות התלויים ברישיון (שהרשעתם בפלילים תכרות את מטה לחמם), לאחרונים יש אלטרנטיבה תעסוקתית.
יש קשת רחבה מאוד של מקצועות, שבהם לא יכול לעסוק מי שיש לו רישום פלילי. למשל: סוכני מכס, מתווכי מקרקעין, קבלנים, סוכני ביטוח, נהגי אוטובוס, שופטים, עובדי חינוך ועוד
באילו מקצועות מי שיש לו רישום פלילי מנוע מלעסוק?
יש קשת רחבה מאוד של מקצועות, שבהם לא יכול לעסוק מי שיש לו רישום פלילי. הנה מספר דוגמאות: סוכני מכס, מתווכי מקרקעין, קבלנים, סוכני ביטוח, נהגי אוטובוס, שופטים, עובדי חינוך, חברי מועצות מקומיות, כבאים, וטרינרים ועוד מקצועות רבים נוספים.
יצוין, כי מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון פסול מלכהן במגוון רחב של משרות ציבוריות. קיימת גם רשימה ארוכה של מקצועות, בהם ניתן לפסול את מי שיש לו רישום פלילי, ובכלל זה עורך דין, רואה חשבון, מדביר מזיקים, רופא, רופא שיניים, פסיכולוג, מיילדת, רוקח ועוד.
לכל הרשעה מוגדרת תקופת התיישנות ותקופת מחיקה. תקופת ההתיישנות נקבעת לכל עבירה בהתאם לחוק, ולאחריה רק גופים מסוימים (למשל, גופים בטחוניים) יוכלו לקבל מידע על ההרשעה
האם רישום פלילי נמחק בשלב כלשהו?
כן. לכל הרשעה מוגדרת תקופת התיישנות ותקופת מחיקה. תקופת ההתיישנות נקבעת לכל עבירה בהתאם לחוק, ולאחריה רק גופים מסוימים (למשל, גופים בטחוניים) יוכלו לקבל מידע על ההרשעה.
תקופת המחיקה חלה כמה שנים לאחר תקופת ההתיישנות. ברוב המקרים, הרשעה שעברו 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות שלה, תיחשב כהרשעה שנמחקה. כלומר, רק מספר מצומצם מאוד של גופים, ובהם צה"ל והמשטרה, יוכלו לקבל מידע לגביה. כמו כן, אדם שנמחקה הרשעתו ייחשב לעניין כל דין כאילו לא הורשע, וכל פסילה בשל ההרשעה, בין מכוח חיקוק ובין מכוח פסק דין, לרבות פסק דין בהליך משמעתי, בטלה מיום המחיקה.
ניתן לקצר את התקופות לצורך מחיקת הרישום הפלילי, אולם לצורך כך יש לפנות לנשיא המדינה בבקשה חנינה
האם ניתן לקצר את התקופה לצורך מחיקת הרישום הפלילי?
כן. ניתן לקצר את התקופות לצורך מחיקת הרישום הפלילי, אולם לצורך כך יש לפנות לנשיא המדינה בבקשה חנינה. מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בנושא איך לנסח בקשה מסוג זה, ואילו מסמכים יש לצרף אליה על מנת להגדיל את הסיכויים לקבל מענה חיובי.
כל אדם שאי פעם נחקר במשטרה ואשר תיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור, רשאי לפנות למטה הארצי של המשטרה בבקשה לבטל את הרישום הפנימי של תיקי החקירה נגדו שנסגרו
האם ניתן לבטל רישום של תיק חקירה במשטרה שנסגר?
כן. כל אדם שאי פעם נחקר במשטרה ואשר תיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור (תיק שנסגר מחוסר אשמה ממילא לא יופיע) רשאי לפנות למטה הארצי של המשטרה בבקשה לבטל את הרישום הפנימי של תיקי החקירה נגדו שנסגרו.
ביטול הרישום מותנה בכמה פרמטרים, ובכלל זה הזמן שחלף מיום האירוע (ככל שמדובר בבגיר למשל צריכות לחלוף 10 שנים, אם הוא נחקר בעבירה מסוג פשע), כמות הרישומים במאגר המידע הפלילי של הנחקר, חומרת העבירות, צורכי המשטרה בשמירת הרישום ועוד.
