אנשים פרטיים וחברות נוטים פעמים רבות לוותר על גביית חוב באמצעות ההוצאה לפועל, בעיקר כשמדובר בחוב שאינו גדול. הסיבות לכך רבות, וביניהן, עלות ההליך, עלות הליווי המשפטי, חשש מאורכו של ההליך ומעיכובו באמצעים שונים על ידי החייב, ובעיקר חשש מחוסר יכולתו של החייב להחזיר את החוב גם אם ההוצאה לפועל תקבע כי הוא אכן חייב בכך. בשל כך, יש לדעת כי לרשות בעל החוב עומדת האפשרות להגיש בקשה בסדר דין מקוצר, הנותנת מענה למרבית החששות הללו אם לא לכולם, ומבטיחה כי לא יאבד את כספו לשווא.
סדר דין מקוצר הוא חלופה המאפשרת לבעל החוב לנהל מספר הליכים לגביית החוב, במקביל לפתיחת התיק בהוצאה לפועל
מהו סדר דין מקוצר?
סדר דין מקוצר הוא חלופה המאפשרת לבעל החוב לנהל מספר הליכים לגביית החוב, במקביל לפתיחת התיק בהוצאה לפועל. כך הוא יוכל להבטיח לעצמו את החזר החוב בדרכים שונות ובזמן קצר יותר. למשל, במקום הסדר חוב, יכול בעל החוב לבקש לעקל ולמכור את נכסיו של החייב ולכסות כך את חובו.
ככזה, סדר דין מקוצר ממקסם את האפשרויות העומדות לרשותו לגביית החוב.
כל עדות כתובה לחוב ולאחריות החייב, יכולה להקים את הבסיס לקידום ואישור הליכי תביעת חוב בסדר דין מקוצר
מהן העילות לסדר דין מקוצר?
כל עדות כתובה לחוב ולאחריות החייב - בין אם זהו שטר חוב שנחתם במסגרת עסקה או חוזה, צ'ק שחולל כי אין לו כיסוי או כי בוטל, צ'ק של חברה עליו הבעלים חתם מאחור או חוזה וכל מסמך אחר - יכולה להקים את הבסיס לקידום ואישור הליכי תביעת חוב בסדר דין מקוצר.
בסדר דין מקוצר - לחייב לא מוקנית הזכות האוטומטית להתגונן, אלא עליו לבקש רשות להגן על עצמו
מהו ההבדל בין תביעה רגילה לסדר דין מקוצר?
ההבדל העיקרי בין תביעה רגילה למקוצרת הוא, שלתובע בסדר דין מקוצר יש יתרון מהותי מובנה על פני הנתבע. בניגוד לתביעה בסדר הדין רגיל, שם התובע והנתבע מגיעים אל השופט כשווים ומול כתב התביעה מוגש כתב הגנה, הרי שבסדר דין מקוצר - לחייב לא מוקנית הזכות האוטומטית להתגונן, אלא עליו לבקש רשות להגן על עצמו. החייב ובעל החוב אינם באים אל השופט כשווים, והתובע נמצא בעמדה עדיפה.
במקרים של גביית חוב, לתביעה בסדר דין מקוצר משמעות רבה, משום שהיא מאפשרת את גביית החוב באמצעות עיקול רכושו של החייב, גם אם הליכי ההוצאה לפועל עדיין מצויים בעיצומם, על ידי הגשת בקשה לעיקול בטרם מתן אזהרה, במקביל לפתיחת התיק בהוצאה לפועל.
במקרה שקרה- שטר החוב עליו היה חתום עוה"ד שנתבע והחוזה הכתוב בינו לבין בעלת החוב שלו, היוו עילה לפתיחת ההליך בהוצאה לפועל, והיות שבעלת החוב טענה כי מצבו הכלכלי של החייב עלול לסכן את הגביה, אישר רשם ההוצאה לפועל הטלת עיקול גם בטרם מסירת אזהרה
מהי בקשת עיקול בטרם אזהרה?
נדגים כל זאת באמצעות מקרה שקרה. חברה מסוימת, שהייתה מעוניינת ברכישת קרקע אטרקטיבית ביותר שהוצאה במכרז, התקשרה בחוזה עם עורך דין כלשהו, שהבטיח שיוכל לגרום למנהל מקרקעי ישראל לחתום עם החברה על הסכם למכירת הקרקע.
הצדדים כרתו חוזה, והחברה שילמה לאותו עורך דין 300 אלף שקלים כמקדמה. בתמורה למקדמה, עורך הדין נתן לחברה שטר חוב באותו הסכום והתחייב, במסגרת החוזה הכתוב, שאם מנהל מקרקעי ישראל לא יחתום עם החברה על הסכם מכירה עד לתאריך מסוים, שסוכם מראש, הוא יחזיר את המקדמה.
בסופו של דבר, לא רק שההסכם לא נחתם במועד, אלא שהמכרז לא פורסם כלל. עורך הדין לא הכחיש את המחויבות החוזית שלו כלפי החברה, אך סירב להחזיר את המקדמה בטענה שאין לו כסף. החברה בחרה לפנות להוצאה לפועל ולהפעיל כנגדו את שטר החוב.
בד בבד עם פתיחת התיק בהוצאה לפועל, הגישה החברה בקשה להטלת עיקולים בטרם אזהרה, כלומר, בטרם, או במקביל, להתנהלות התיק בהוצאה לפועל וההכרעה בו. שטר החוב עליו היה חתום עורך הדין שנתבע והחוזה הכתוב בינו לבין בעלת החוב שלו, היוו עילה לפתיחת ההליך בהוצאה לפועל, והיות שבעלת החוב טענה כי מצבו הכלכלי של החייב עלול לסכן את הגביה, אישר רשם ההוצאה לפועל הטלת עיקול גם בטרם מסירת אזהרה.
באופן כללי, פרט לעיקול נכסי נדל"ן וחשבון הבנק של החייב, ניתן להטיל עיקול גם על המטלטלין המצויים בביתו ובנכסים אחרים שלו, כמו גם מלאי עסקי וכד'
מהו הרכוש שעליו ניתן לבקש עיקול?
בקשת העיקולים במקרה הנ"ל כללה עיקול של חשבון הבנק של החייב - מבחינתו אופציה זו עדיפה מאשר עיקול ביתו. אך במקביל, הוגשה בקשה לעיקול בית החייב, וכן עיקולים על כספים שהיו אמורים להגיע אליו ממקורות שונים.
באופן כללי, פרט לעיקול נכסי נדל"ן וחשבון הבנק של החייב, ניתן להטיל עיקול גם על המטלטלין המצויים בביתו ובנכסים אחרים שלו, כמו גם מלאי עסקי וכדומה, וכן על הרכבים שבבעלותו, או על כספים שהוא אמור לקבל מחברות כרטיסי אשראי (ככל ומדובר בעסק שלקוחותיו משלמים לו באמצעות כרטיס אשראי), או כל חוב שיש כלפיו מצד לקוחותיו או מי מהספקים שלו.
במקביל לעיקול הבית ומכירתו במסגרת הליך כינוס הנכסים, מצד שני, מנהל החייב הליך גישור עם בעלת החוב שלו, במטרה לנסות ולהגיע להסדר תשלום חוב אחר מבלי שיצטרך לאבד את ביתו
מהו היתרון שמקנה תביעה בסדר דין המקוצר לתובעת במקרה זה?
הבקשה לעיקולים בטרם אזהרה במקרה שתואר לעיל התקבלה, והעיקול על חשבון הבנק של החייב הוצא אל הפועל. אך לא היה זה סוף פסוק. התברר, כי לחייב אכן יש כסף בחשבון הבנק שלו, אך הבנק טען כי יש לחייב גם חוב כלפי הבנק, ולכן סכום זה יופנה לכיסוי החוב שלו לבנק עצמו.
משכך, בשל הזכות שעמדה לו לכך, ביקש עורך הדין של החברה לממש את העיקול שהוטל על ביתו של החייב, ולהתמנות ככונס נכסים על הבית, כדי שיוכל למכור אותו ולכסות כך את החוב.
יחד עם זאת, במקביל לעיקול הבית ומכירתו במסגרת הליך כינוס הנכסים, שהוא תהליך שמבטיח את כיסוי החוב, מצד אחד, אך אורך זמן ומהווה פגיעה אקוטית בחייב ובמשפחתו, מצד שני, מנהל החייב הליך גישור עם בעלת החוב שלו, במטרה לנסות ולהגיע להסדר תשלום חוב אחר מבלי שיצטרך לאבד את ביתו.
ניהול ההליכים השונים במקביל מעניקים לבעלת החוב מנוף לחץ על החייב, כדי שיימנע מעיכוב התהליכים ומשיכת הזמן, כמו גם חלופה ריאלית לגביית חובה במלואו ובפרק זמן סביר.
לסיכום, חוסר מסוגלות כספית של בעל חוב, כמו גם ההגנות השונות שהליכי ההוצאה לפועל מעניקים לו, הם לא סוף פסוק. אם לרשות בעל החוב עדות כתובה לאחריות החייב לחוב, תהיה לו עילה לתביעה בסדר דין מקוצר, שמסגרתו יעמדו לרשותו אמצעים ומנופי לחץ נוספים לגביית החוב, במקביל להליך ההוצאה לפועל.
ההמלצה לקוראים: לעולם על תוותרו על האפשרות לגבות חוב כספי המגיע לכם. תמורת סכום נמוך יחסית, עורך הדין יפעל עבורכם וברוב המקרים גם יצליח לגבות עבורכם את החוב.
* עו"ד רז בן ארצי, עורך דין להוצאה לפועל, כינוס נכסים ופשיטת רגל
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב זאפ משפטי
