השנה (2018) חל חג הפסח בשישי - שבת ולכן דיני העבודה שחלים עליו הם כדיני העבודה שחלים על שישי שבת באופן רגיל.
מכיוון שהשנה ערב החג יוצא ביום שישי - אין לו משמעות מבחינת מי שעובד חמישה ימים בשבוע, והשכר בגין יום עבודה זה הוא שכר רגיל
שעות עבודה בערב החג
דינו של ערב חג הוא כדין יום שישי: חוק שעות עבודה ומנוחה (תשי"א-1951) קובע, כי שבוע עבודה לא יעלה על 45 שעות, כאשר יום שישי הוא יום עבודה מקוצר שבו עובדים שעה אחת פחות: עובד שעובד שישה ימים בשבוע יעבוד ביום שישי עד 7 שעות, ועובד שעובד חמישה ימים בשבוע, יעבוד ביום שישי עד 8 שעות.
מכיוון שהשנה ערב החג יוצא ביום שישי - אין לו משמעות מבחינת מי שעובד חמישה ימים בשבוע, והשכר בגין יום עבודה זה הוא שכר רגיל.
עובדים המעוניינים שלא לעבוד בערב החג, צריכים לבקש מהמעסיק חופש ביום זה על חשבון ניצול ימי חופשה מתוך מכסת ימי החופשה הצבורה לזכותם.
עבודה בימי החג
סעיף 18 א' לפקודת סדרי השלטון והמשפט (תש"ח-1948) קובע, כי ימי שבת ומועדי ישראל (שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות), הם ימי המנוחה הקבועים בכל המשק, למעט מקומות עבודה שקיבלו היתר לעבוד בשבת ובעבורם יקבל העובד שכר רגיל ("דמי חג").
אם מדובר בעובד המועסק בימים קבועים בשבוע והחג חל ביום שבו הוא אמור לעבוד, העובד יהיה זכאי לדמי חג גם אם נעדר ביום שלפני או ביום שאחרי החג
מהם תנאי הזכאות לדמי חגים עבור עובד שעתי?
לדמי חגים יש משמעות עבור עובד שעתי שזכאי לתשלום עבור 8 ימי חג בשנה, בהתקיים התנאים הבאים:
א. ותק תעסוקתי של שלושה חודשים לפחות.
ב. יום החג חל ביום עבודה רגיל של המעסיק (לא ביום שבת למשל).
ג. העובד עבד ביום שלפני ואחרי החג, אלא אם לא עבד בהסכמת המעסיק. היעדרות בהסכמת מעסיק יכולה להיות היעדרות לרגל חופשה או שיבוץ לעבודה בימים קבועים.
ד. אם מדובר בעובד המועסק בימים קבועים בשבוע והחג חל ביום שבו הוא אמור לעבוד, יהיה העובד זכאי לדמי חג גם אם נעדר ביום שלפני או ביום שאחרי החג, שכן ההיעדרות בימים אלה נחשבת להיעדרות בהסכמת המעסיק.
השכר המשולם עבור דמי חגים (שבהם העובד אינו עובד בפועל) הוא שכר עבודה רגיל, לא כולל שעות נוספות, פרמיות, נסיעות וכו'
שכר עבור עבודה בימי החג
השכר המשולם עבור דמי חגים (שבהם העובד אינו עובד בפועל) הוא שכר עבודה רגיל, לא כולל שעות נוספות, פרמיות, נסיעות וכו' (שכן אין עבודה בפועל).
השכר לעובד שעובד בשבת ובחג חייב להיות גבוה ב-50% לפחות משכרו הרגיל, והפסיקה מגדירה שכר של 150% על 8 השעות הראשונות, 175% על השעתיים הנוספות הראשונות (לאחר 8 שעות עבודה), ו-200% החל מהשעה הנוספת השלישית.
עובד שאינו יהודי אשר בחר בתחילת העסקתו ליהנות מהחגים לפי דתו - יקבל תשלום (דמי חג) עבור החגים שבחר ולא יהיה זכאי לתשלום נוסף גם בגין ימי החג היהודיים
ימי חג לעובדים שאינם יהודים
לפי החוק, לעובדים שאינם יהודים, יש את הזכות לבחור עם קליטתם במקום העבודה, האם לקיים את ימי המנוחה הקבועים כימי מנוחה יהודיים, או האם לקיים בימי השבת והחגים שלהם (נוצרים או מוסלמים).
עובד שאינו יהודי אשר בחר בתחילת העסקתו ליהנות מהחגים לפי דתו - יקבל תשלום (דמי חג) עבור החגים שבחר ולא יהיה זכאי לתשלום נוסף גם בגין ימי החג היהודיים שבהם מקום העבודה היה סגור. עם זאת, אין לנכות מעובד שאינו יהודי ימי חופשה שנתית בגין היעדרות בחגים יהודיים שבהם מקום העבודה סגור.
החוק אינו מחייב את המעסיק לתת לעובדים מתנה לחג, אלא אם כן חל צו הרחבה או הסכם קיבוצי
שי לחג
החוק אינו מחייב את המעסיק לתת לעובדים מתנה לחג, אלא אם כן חל צו הרחבה או הסכם קיבוצי (לדוגמא: עובדי קבלן, חברות ניקיון, שמירה ואבטחה).
במידה שהמעסיק כן נתן לעובדים שי לחג - הוא רשאי לגלם את השי בתלוש השכר לצורכי גילום המס. במקרה כזה תופיע בתלוש השכר שורת "שי לחג", אך אין הדבר פוגע בשכר הנטו.
עבודה בימי חול המועד
נקודת המוצא היא שימי חול המועד הם ימי עבודה רגילים לכל דבר ועניין ואינם מזכים בימי חופשה, בתוספת שכר ו/או בקיצור שעות העבודה, אלא אם הדבר מוסדר בהסכמים קיבוציים (ענפיים או תעשייתיים), או שזהו נוהג שהשתרש במקום העבודה במשך שנים רבות.
המעסיק רשאי להחליט על יציאה לחופשה מרוכזת במהלך חג הפסח וחול המועד, כאשר במידה שהחופשה המרוכזת עולה על שבעה ימים, על המעסיק להודיע על כך לעובדיו לפחות שבועיים מראש
יציאה לחופשה מרוכזת
מתוקף החוק, המעסיק רשאי להחליט על יציאה לחופשה מרוכזת במהלך חג הפסח וחול המועד, כאשר במידה שהחופשה המרוכזת עולה על שבעה ימים, על המעסיק להודיע על כך לעובדיו לפחות שבועיים מראש.
ימי החופשה המרוכזת הם על חשבון ימי החופשה הצבורים של העובד, אלא אם מדובר בעובד שאין לו יתרת ימי חופשה מספיקה. במקרה כזה, "הבעיה" היא של המעסיק ואם העובד לא יכול לעבוד בימי החופשה המרוכזת (למשל כשבית העסק סגור), יאלץ המעסיק לשלם עבור ימי החופשה.
ישנם מקומות עבודה שמיטיבים עם העובד, אם כנוהג שהשתרש ואם במסגרת הסכמים קיבוציים, ובהם החופשה המרוכזת נחלקת 50%, 50% בין העובד למעסיק.
האם המעסיק מחויב להכשיר את מקום העבודה לפסח?
לא. חוק חג המצות איסורי חמץ (תשמ"ו-1985) אוסר על מכירת חמץ בפרהסיה, אך אינו מחייב את המעסיק בהכשרת מקום העבודה עצמו.
אם המעסיק מעסיק עובדים אשר עניין הכשרות חשוב להם מאוד, הוא נדרש לנהוג בתום לב ולהגיע עמם לפתרון שמוסכם על הצדדים
מה לגבי עובדים שומרי כשרות?
אם המעסיק מעסיק עובדים אשר עניין הכשרות חשוב להם מאוד, הוא נדרש לנהוג בתום לב ולהגיע עמם לפתרון שמוסכם על הצדדים (הם יכולים למשל לצאת לחופשה בתיאום ובהסכמה עם המעסיק).
האם המעסיק יכול לחייב את העובדים להקפיד על הכנסת אוכל כשר למקום העבודה?
בדומה להתנהלות כלפי עובדים שומרי כשרות - המעסיק אינו יכול לחייב את העובדים להקפיד על הכנסת אוכל כשר לפסח למקום העבודה, אך הוא יכול לבקש זאת מהם ולנסות להגיע עימם להסכם.
חג שמח!
* עו"ד ערן קייזמן, מומחה לדיני עבודה
** השתתפה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי
