עובד שנפצע במהלך עבודתו בנוסף להכרה בפגיעתו על ידי הביטוח הלאומי כנפגע תאונת עבודה - רשאי לתבוע גם את המעביד או גורם רשלן אחר בתביעת נזיקין; ולזכות בפיצויים על הנזק שנגרם לו בתאונה, מעבר לסכומים שנפסקים לו על ידי הביטוח הלאומי.
לעובד אין זכות אוטומטית לפיצוי מאת מעבידו, מעבר לפיצוי שהוא זכאי לו מהביטוח הלאומי. בתביעת המעביד, על העובד להוכיח שהמעביד חייב לו בנזיקין
מה ההבדל בין תביעת נזיקין מהמעביד לתביעת הביטוח הלאומי?
בשונה מתביעה של תאונת עבודה כנגד הביטוח הלאומי, המזכה את העובד באופן אוטומטי בפיצוי על נזק שנגרם לו - הרי שתביעת עובד נגד המעביד אינה אוטומטית. לעובד אין זכות אוטומטית לפיצוי מאת מעבידו, מעבר לפיצוי שהוא זכאי לו מהביטוח הלאומי.
בתביעת המעביד, על העובד להוכיח שהמעביד חייב לו בנזיקין. ברוב המקרים, תביעה כזו תבוסס על טענת רשלנות של המעביד - כדבר שגרם לתאונה; ולאחריות המעביד לנזקים שנגרמו בעקבותיה לעובד.
חלק ניכר מההליך המשפטי בתביעת רשלנות נזיקית, מתנהל סביב הוכחת התנהלות המעביד טרם התאונה ושאלת הסבירות של התנהלות המעביד
מהי רשלנות מעביד?
רשלנות מעביד היא סוגיה מורכבת במשפט הנזיקי. באופן כללי, ניתן להגדיר רשלנות מעביד כהתנהלות בלתי סבירה של המעביד, במעשה או באי מעשה אשר הובילה וגרמה לתאונה. המורכבות של סוגיה זו נובעת מכך שמושג ה"סבירות" הינו מושג רחב, הנתון לפרשנויות מרובות.
למעשה, חלק ניכר מההליך המשפטי בתביעת רשלנות נזיקית, מתנהל סביב הוכחת התנהלות המעביד טרם התאונה ושאלת הסבירות של התנהלות המעביד. יש לדעת כי בדרך כלל בתי המשפט אינם מחמירים עם העובד בתביעות רשלנות נגד מעבידו, אך עדיין על העובד להוכיח את אי הסבירות של התנהלות המעביד.
לכל מעביד יש חובות חוקיות ברורות, להגן על בטיחות העובד, להדריך אותו כיצד לבצע את עבודתו בצורה נכונה ובטוחה, להזהיר אותו מפני הסיכונים שהוא חשוף להם בעבודתו, לספק לו סביבת עבודה בטוחה ומוגנת
מהי התנהלות בלתי סבירה של המעביד?
לכל מעביד יש חובות חוקיות ברורות, להגן על בטיחות העובד, להדריך אותו כיצד לבצע את עבודתו בצורה נכונה ובטוחה, להזהיר אותו מפני הסיכונים שהוא חשוף להם בעבודתו, לספק לו סביבת עבודה בטוחה ומוגנת מפני סיכונים אלה, לספק לו כלים מתאימים ובטוחים לביצוע עבודתו ולוודא כי הוא מיומן בתפעולם, ולהקפיד כי כללי הבטיחות בעבודה נשמרים.
במקרים בהם המעביד לא הקפיד על החובות הללו, הנוגעות להפעלת מערכות בעבודה ולבטיחות בעבודה - הוא ייחשב כרשלן.
בנוסף, המעביד נושא באחריות למעשים רשלניים שבוצעו על ידי עובדים אחרים וגרמו לפגיעת העובד, גם אם המעביד לא היה מודע להתרשלות זו. מצב זה נקרא אחריות שילוחית.
מקרים של רשלנות תורמת אינם פוטרים את המעביד מחובת הפיצויים - המוטלת עליו בכל מקרה; עם זאת, הפיצוי לעובד מופחת, בהתאם לאחוז הרשלנות התורמת שקבע בית המשפט
מהי רשלנות תורמת? האם גם העובד יכול להיות אחראי לנזקיו?
ישנם מקרים שבהם למרות שמעביד אחראי לפגיעת העובד בשל רשלנות, גם לעובד עצמו יש תרומה להתרחשות התאונה (הרשלנות התורמת של העובד נקראת גם "אשם תורם").
למשל: המעביד יכול להראות כי אילו העובד היה נזהר יותר או היה מתריע בפני המעביד על בעיית בטיחות או על סיכון שהוא מצוי בו, או מקפיד על כללי עבודה שנמסרו לו - הוא היה עשוי למנוע את התרחשות התאונה. מקרים כאלה נחשבים כרשלנות תורמת; כלומר: לעובד היה חלק ברשלנות שגרמה לתאונה.
מקרים כאלה אינם פוטרים את המעביד מחובת הפיצויים - המוטלת עליו בכל מקרה; עם זאת, הפיצוי לעובד מופחת, בהתאם לאחוז הרשלנות התורמת שקבע בית המשפט.
לדוגמה: עובד שקיבל הנחיות לעבוד עם קסדה, אבל לא הקפיד על חבישת הקסדה - ונפגע בשל כך. אם העובד יראה כי המעביד היה מודע לכך שאינו חובש קסדה, אך לא עשה דבר בעניין ולא הקפיד על כך - הרי שהמעביד אחראי כלפי העובד ומוטלת עליו האחריות לרשלנות. עם זאת, גם העובד, שידע שהוא פועל בניגוד לתקנות הבטיחות ולא הקפיד על חבישת קסדה - יישא ברשלנות תורמת לאירוע, והוא יספוג חלק מהפיצוי על נזקיו.
חובת המעסיק לוודא, כי אמצעי הבטיחות נשמרים ונאכפים והוא אינו יכול להתעלם מהפרת תקנות בטיחות
מדוע גם במקרים של רשלנות תורמת עיקר האחריות מוטל על המעביד?
ישנה פסיקה מנחה, לפיה העובד רוצה לבצע את עבודתו בצורה נאמנה ולטובת המעביד המשלם את שכרו. לכן הוא אינו מקפיד תמיד על קיום הוראות הבטיחות, בעיקר כאשר הן מפריעות לו לבצע את עבודתו בצורה טובה או מאטות את קצב העבודה. אמצעי הבטיחות מהווים לעתים גורם מפריע או מאט, וכך גם רצון העובד "לעגל פינות" כדי לבצע עבודתו.
חובת המעסיק לוודא, כי אמצעי הבטיחות נשמרים ונאכפים והוא אינו יכול להתעלם מהפרת תקנות בטיחות. המעביד הוא זה שנהנה מפירות העבודה - ולכן הוא צריך "לספוג" את העובדה שלפעמים העובד אינו פועל לפי ההוראות; ולוודא כי לא יחרוג מההוראות.
חלק ניכר מהדיון ברשלנות בעבודה מתקיים כיום ביחס לענף הבנייה, שבו יש סיכונים רבים מעצם טיבה של העבודה
מהם תחומי העבודה שבהם קיים סיכון גבוה לתאונות עקב רשלנות?
חלק ניכר מהדיון ברשלנות בעבודה מתקיים כיום ביחס לענף הבנייה, שבו יש סיכונים רבים מעצם טיבה של העבודה. סיכונים אלה כוללים: סיכון לנפילה מגובה רב; פגיעה כתוצאה משימוש בכלי עבודה שהעובד לא מיומן בהפעלתם; כלי עבודה לקויים ובלתי בטיחותיים; החלקות באתרי עבודה; פגיעה בשל חוסר ידע מקצועי של העובד. כל אלה נופלים תחת אחריות המעביד.
למשל: החוק קובע כי כל עבודה בגובה מעל 2 מטר מחייבת הקמת פיגום: בגובה זה, סולם אינו מספיק. כלומר: מעביד שאינו מספק פיגום ודורש מעובדיו לעבוד בגובה העולה על 2 מטר, תוך שימוש בסולם ולא בפיגום - יהיה חייב ברשלנות, במקרה שהעובד נפל מהסולם תוך כדי עבודתו.
תחום נוסף, שבו יש סכנה לפגיעות מרובות, הינו מפעלים יצרניים. במפעלים אלה, בין היתר, ניתן למצוא: מכונות עם חלקים נעים - שאין להן גידור.
כך, בלא מגנים וגידור, העבודה השגרתית עשויה להסיח את תשומת ליבו של העובד - והוא עלול להיפגע מאחד החלקים הנעים. חובת המעביד לוודא כי לא תהיה אפשרות גישה של העובדים לאותם אזורים מסוכנים במכונה; או לוודא כי הפעלת מכונות מסוכנות תיעשה בשיטה ועם אמצעים אלקטרוניים שמוודאים שאין גישה לחלקים הנעים.
כלומר: על המעביד לפעול באופן שימנע פגיעה בלתי הכרחית. במקרה שהמעביד לא נקט באמצעי בטיחות אלה - הוא ייראה כרשלן וכאחראי לנזקים שנגרמו לעובד עקב תאונת עבודה.
גם במשרדים, שבהם לכאורה אין סיכונים רבים, העובד חשוף לסיכון לפגיעה, בשל רשלנות המעביד. כך, בית היתר: רשלנות כזו עלולה להיגרם בשל חוטי טלפון שאינם מקובעים לקיר או לרצפה - וגורמים למעידה
האם תיתכן רשלנות מעביד בעבודות משרדיות?
בהחלט כן. גם במשרדים, שבהם לכאורה אין סיכונים רבים, העובד חשוף לסיכון לפגיעה, בשל רשלנות המעביד. כך, בית היתר: רשלנות כזו עלולה להיגרם בשל חוטי טלפון שאינם מקובעים לקיר או לרצפה - וגורמים למעידה; כסאות בלתי יציבים - הגורמים לנפילה; חוטי חשמל חשופים ועוד. כל אלה - גורמים לתאונות עבודה, בשל רשלנות.
יודגש, כי גם פגיעה בעבודה המוגדרת כמיקרוטראומה - מקורה עשוי להיות ברשלנות המעביד. כך, למשל: אם המעביד אינו דואג לעובדיו לתנאי עבודה ארגונומיים (שימוש במקלדות מתאימות, מסכי מחשב הממוקמים באופן שימנע פגיעה בצוואר וכו') הדבר יכול להביא לטענת רשלנות נגדו.
לאחר פגיעה (ככל האפשר, בסמוך לפגיעה) - חשוב לתעד מיד את מקום התאונה בתמונות ובסרטונים, שיראו את סביבת העבודה ואת תנאי השטח שהובילו לפגיעה
מה כדאי לעשות מיד לאחר תאונת עבודה?
לאחר פגיעה (ככל האפשר, בסמוך לפגיעה) - חשוב לתעד מיד את מקום התאונה בתמונות ובסרטונים, שיראו את סביבת העבודה ואת תנאי השטח שהובילו לפגיעה. כדאי לתעד קיומם או אי קיומם - של שלטי בטיחות והדרכה. שלטים אלה מחויבים בחוק - והיעדרם או מיקום בלתי בולט שלהם מוגדר כרשלנות.
יש לאסוף שמות של עדים לאירוע. במקרה שהעדים חוששים להעיד כנגד המעסיק בבית המשפט ולהתעמת אתו ישירות - ניתן גם להקליט את השיחה עימם.
במקרה שלאחר התאונה נערך תחקיר במקום העבודה, לגבי נסיבות האירוע - חשוב לתעד גם את התחקיר בהקלטה; ולקבל את דו"ח התחקיר.
יש להקפיד על ניסוח הגרסה העובדתית בטפסים של הביטוח הלאומי, שבהם מתואר האירוע במסגרת התביעה לביטוח הלאומי. זאת, משום שגרסה זו תשמש לאחר מכן בסיס לתביעת הנזיקין - בגין רשלנות. ישנם מעבידים "שמתנדבים" למלא את הטופס, כאשר העובד חותם על גרסה שכתב המעביד, ומחויב לה, מבלי לדעת שזו "מפילה" את האחריות לפתחו של העובד ומצילה את המעביד.
לא אחת פונים לבחינת נסיבות התאונה גם לתיאור הראשוני שנמסר בבית החולים (או קופת החולים) לאחר הפגיעה במסגרת קבלת הטיפול. ישנם עובדים שלבקשת המעביד מסרו גרסה לא נכונה כדי לסייע למעביד שהתרשל, ואחר כך מתקשים לבסס טענת רשלנות נגד המעביד בשל כך.
באופן כללי, מומלץ להסתייע בייעוץ עורך דין המתמחה בתחום הנזיקין, שיוודא כי הגרסה העובדתית המפורטת בטפסי הביטוח הלאומי, בתחקיר האירוע במקום העבודה או בכל טופס אחר (למשל: טפסים רפואיים) - אכן מדויקת, תואמת לנסיבות ומאפשרת ביסוס עובדתי של תביעת רשלנות.
לסיכום: תביעות על רשלנות הן תביעות מורכבות, מאחר שהן מחייבות הוכחת המקרה, לפרטי פרטים: הוכחת הפגיעה, איתור וזיהוי רשלנות. לפעמים, יש לעשות זאת תוך היעזרות במומחים מקצועיים בתחום הבטיחות. עורך דין בקי ומיומן בתחום, יידע לבצע את כל הדברים האלה - ולהביא את העובד למצב שבו הוא יקבל פיצוי, בגין מלוא נזקיו (ולא רק הנזקים שמשלם הביטוח הלאומי).
* עו"ד רון אלטרמן מתמחה בדיני עבודה ותביעות נזיקין
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב Zap משפטי
