"עונש המינימום על מי שנהג כשבגופו נמדדה כמות אלכוהול למעלה מהמידה הרשומה בחוק הוא שנתיים ימים. הבעיה בחוק זה היא שהוא מכליל בתוכו נהגים שמידת סיכונם קלה היא יחסית (ברמה של נהגים ששתו מעט, ולא היו מודעים לכמות), יחד עם נהגים המסכנים את חיי הציבור ממש (ששתו עד לרמה שאינם כשירים להליכה וקל וחומר לנהיגה). הכללה זו איננה מידתית ונוגדת את ההיגיון", הגדיר השופט אברהם טננבוים את הבעיה.
השופט הציע פתרון לבעיה - ליצור מדרג בעבירות נהיגה בשכרות ועונשים שונים לרמות שונות של אלכוהול בדם. השופט קרא למחוקק לעשות זאת, כשם שבנהיגה במהירות מופרזת ישנן דרגות חומרה שוות, כך צריך להיות בעבירות שכרות. בינתיים, עד שהמחוקק יאמר דברו, השופט הציע כי ביהמ"ש ישתמש בצורה מרחיבה בסמכותו להורות על פסילה קצרה יותר מעונש המינימום במקרים המתאימים.
העונש כיום לא מידתי
השופט ציין בפסק הדין, כי הסיכון בכמות נמוכה של אלכוהול - דומה לסיכון של דיבור בטלפון נייד עם דיבורית. "הכיצד ניתן להפריד בין שתי פעולות המסכנות את הציבור? האחת מותרת לחלוטין והשנייה נענשת בשנתיים פסילה. אין העונש מידתי וקשה לראות בכך מדיניות המגנה על הציבור ומונעת שכרות", כתב השופט בפסק הדין.
במקרה שהובא בפני השופט, נמצא כי בבדיקת הנשיפה שנערכה לנאשם, ריכוז האלכוהול בליטר אויר נשוף היה 355 מיקרוגרם.
מדובר בכמות העולה על המותרת בחוק (שהיא 240 מיקרוגרם). השופט ציין, כי תסקיר שירות המבחן שנערך לגבי הנאשם היה חיובי מאוד. על כן, זה המקרה המתאים שבו על ביהמ"ש להשתמש בסמכותו ולהפחית את עונש המינימום מסיבות שירשמו, קבע השופט. השופט גזר על הנאשם עונש של שישה חודשי פסילה בפועל בניכוי חודש פסילה מנהלית שריצה, וכן 250 שעות לתועלת הציבור. (ת 16231/08 מדינת ישראל ע"י לשכת תביעות את"ן י-ם נ' שויש השאש).
• ב"כ המאשימה: עו"ד טלי אריכא
• ב"כ הנאשם: עו"ד ג'יג'יני
עוד בנושא:
