רבים מנפגעי תאונות הדרכים אינם מודעים לכך שמעבר לפיצוי בגין הפגיעות הפיזיות, ייתכן שהם זכאים לקבל פיצוי גם בגין נכות נפשית (פסיכיאטרית) שנגרמה להם בעקבות התאונה.
באופן עקרוני, ככל שהנכות פוגעת יותר בתפקודו היומיומי של הנפגע ומונעת ממנו לעבוד או להתפרנס, כפי שיכול היה לעשות, אלמלא התאונה - כך ייחסו לתובע אחוזי נכות גבוהים יותר
מהו ההסדר החוקי בנוגע לפיצוי לנפגעי תאונות דרכים?
אדם שנפגע כתוצאה מתאונת דרכים, רשאי להגיש תביעת פיצויים בגין הנזק שנגרם לו. זאת, מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשל"ה-1975).
במקרים בהם נטען כי נגרמה לנפגע נכות בעקבות התאונה, בוחן ביהמ"ש את הקשר של הפגיעה לתאונה באמצעות מומחה בתחום הרלוונטי, שיקבע את דרגת הנכות שנגרמה לו, בהתאם לאחוזי הנכות הקבועים בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.
כך, למשל: כאשר מדובר בפגיעות אורתופדיות יופנה התובע למומחה בתחום האורתופדיה; כאשר מדובר למשל בכאבי ראש שנגרמו כתוצאה מהתאונה, יופנה התובע למומחה בתחום הנוירולוגיה; כאשר לתובע נותרו צלקות כתוצאה מפגיעות שנגרמו בעקבות התאונה, יופנה התובע למומחה בתחום הפלסטיקה (צלקות במקומות מסוימים, כגון בפנים - מוכרות כנכות) וכו'.
ככלל, ככל שלנכות יש משמעות תפקודית גבוהה יותר, להתנהלותו השוטפת של התובע; וככל שהנכות פוגעת יותר בתפקודו היומיומי של הנפגע ומונעת ממנו לעבוד או להתפרנס, כפי שיכול היה לעשות, אלמלא התאונה - כך ייחסו לתובע אחוזי נכות גבוהים יותר.
לא פעם, כתוצאה מתאונת דרכים, נגרמות לנפגע גם בעיות נפשיות או פסיכיאטריות. כך, בין היתר: פוסט טראומה, פחד מנהיגה, חרדות, דיכאון וכדומה
ומה בנוגע לפיצוי בגין נכות פסיכיאטרית בעקבות תאונת דרכים?
בנוסף לאחוזי הנכות המוזכרים לעיל, כוללות תקנות הביטוח הלאומי גם נכויות שנקבעות בגין הפרעות נפשיות. לא פעם, כתוצאה מתאונת דרכים, נגרמות לנפגע גם בעיות נפשיות או פסיכיאטריות. כך, בין היתר: פוסט טראומה, פחד מנהיגה, חרדות, דיכאון וכדומה.
במקרים כאלה, יופנו הנפגעים לקבלת חוות דעת ממומחה בתחום הפסיכיאטריה, שיקבע את דרגת הנכות המגיעה להם, בגין פגיעות נפשיות אלה.
גובה הפיצוי נקבע ע"פ אחוזי הנכות שנקבעו - וביחס לפגיעה התפקודית שנגרמה לנפגע, בגין נכות זו
מהו המשקל של נכות פסיכיאטרית בתביעת הפיצויים?
גובה הפיצוי נקבע ע"פ אחוזי הנכות שנקבעו - וביחס לפגיעה התפקודית שנגרמה לנפגע, בגין נכות זו. זאת, בחישוב הנזקים העתידיים שנגרמו לנפגע כתוצאה מאותה תאונה.
כך, למשל: תובעת שנפגעה בתאונת דרכים כהולכת רגל - קיבלה פיצוי כולל בסך 400,000 שקלים, לאחר שבעקבות הפגיעות נקבעה לה נכות בשיעור 10% בגין א.א.ג - טינטון ("נכות פיזית") ו-26% נכות, בגין תסמונת בתר חבלתית שהיא הפרעת דחק פוסט טראומטית (נכות נפשית).
במקרה נוסף, נקבע פיצוי כולל בסך 280,000 שקלים לרוכבת קטנוע שהחליקה במהלך רכיבה על הקטנוע ונקבעו לה 5% נכות, בגין הפרעת הסתגלות שבאה לידי ביטוי בתסמיני חרדה, דיכאון ופוסט טראומה.
כאשר תובעים פיצוי בגין נכות פסיכיאטרית, חשוב מאוד להוכיח את הקשר לתאונה; ובנוסף, להבהיר ולהדגיש את הפגיעה התפקודית שנגרמה בגין התאונה
מה חשוב לעשות, כדי לקבל פיצוי בגין נכות נפשית?
חשוב להבין כי נכות פיזית ונכות פסיכיאטרית אינן שוות משקל. זאת, מפני שנכות אורתופדית היא פגיעה גופנית מיידית - ולפיכך קל יותר להצביע על הקשר הסיבתי בינה לבין התאונה. נכות אורתופדית כמעט תמיד יוצרת מגבלות אצל התובע, כך שהנזק התפקודי בעקבותיה ברור יותר.
לעומת זאת, כאשר תובעים פיצוי בגין נכות פסיכיאטרית, חשוב מאוד להוכיח את הקשר לתאונה; ובנוסף, להבהיר ולהדגיש את הפגיעה התפקודית שנגרמה בגין התאונה.
כדי שאפשר יהיה להוכיח את הקשר לתאונה - חשוב מאוד לפנות לרופא המשפחה או לאיש מקצוע (פסיכולוג או פסיכיאטר), כאשר עולה חשש לפגיעה מסוג זה; ולפרט בפניו את הבעיות שנוצרו בעקבות התאונה
כיצד ניתן להוכיח קשר בין הנכות הנפשית לתאונה?
הדבר הראשון שביהמ"ש יבחן הוא הקשר בין התאונה לפגיעה. לרוב, חברות הביטוח ינסו להפריך את הקשר.
ביהמ"ש מכיר בכך שרוב הפגיעות הנפשיות אינן באות לידי ביטוי באופן מיידי. לכן, ביהמ"ש מכיר בפגיעות נפשיות, גם אם התלונה לגביהן לא הייתה מיידית.
כך, למשל: תובע מבוגר, שהיה מעורב בתאונת שרשרת, שבגינה נקבעו לו 5% נכות, בגין הפרעה הסתגלותית עם מרכיב חרדתי שהתפתח אצלו כחצי שנה לאחר התאונה. בשל הנכות, קיבל התובע פיצוי כולל בסך 50,000 שקלים.
עם זאת, כדי שאפשר יהיה להוכיח את הקשר לתאונה - חשוב מאוד לפנות לרופא המשפחה או לאיש מקצוע (פסיכולוג או פסיכיאטר), כאשר עולה חשש לפגיעה מסוג זה; ולפרט בפניו את הבעיות שנוצרו בעקבות התאונה.
נכות נפשית יכולה גם היא להיות נכות תפקודית, בעיקר כאשר היא פוגעת בפרנסתו של הנפגע
כיצד ניתן להוכיח נזק תפקודי?
כאמור, ככל שלנכות יש משמעות גבוהה יותר, בהתנהלותו השוטפת של התובע; וככל שהנכות פוגעת יותר בתפקודו של הנפגע ומונעת ממנו לעבוד או להתפרנס, כפי שהיה יכול, אלמלא התאונה - כך יתנו לנכות משמעות גבוהה יותר.
נכות נפשית יכולה גם היא להיות נכות תפקודית, בעיקר כאשר היא פוגעת בפרנסתו של הנפגע. כך, למשל: ייחסו יותר משקל לנפגע שעובד כנהג אוטובוס, שלאחר תאונה התפתחה אצלו חרדת נהיגה - מאשר לאדם שעובד מהבית (ולא חייב לנהוג כדבר שבשגרה).
במקרים שבהם בעקבות התאונה, נגרמה לנפגע פגיעה נפשית לטווח קצר - ייתכן כי מדובר בנכות נפשית זמנית
מה בנוגע לפיצוי בגין נכות נפשית זמנית?
במקרים שבהם בעקבות התאונה, נגרמה לנפגע פגיעה נפשית לטווח קצר - ייתכן כי מדובר בנכות נפשית זמנית.
במקרים אלה, המומחה יציין זאת בחוות הדעת שלו, בהתאם לנתונים שהוצגו לו. הפיצוי יחושב רק עד למועד שבו הייתה לתובע נכות ובהתאם לנסיבות.
חשוב לזכור, כי תביעות לפיצוי בעקבות תאונות דרכים, הן תביעות שלרוב אינן מוגשות באופן מיידי לאחר התאונה, אלא רק לאחר שהנפגע מסיים את כל הבדיקות והטיפולים, שלהם הוא זקוק ולאחר שאינו סובל עוד. לעיתים מוגשת התביעה אפילו לאחר שנים רבות.
לסיכום: לאחר תאונת דרכים, חשוב לדווח לרופא - סמוך ככל האפשר למועד התאונה - על כל תסמין או תחושה, פיזית או נפשית, שנגרמה כתוצאה מהתאונה. יש לוודא כי הרופא מציין את סיבת הפנייה והפגיעה ברישום הרפואי שלו. וכמובן, להיוועץ בעו"ד המתמחה בדיני נזיקין.
* עו"ד גיא מדמון עוסק בדיני נזיקין