נוכח ההגנות שמעניקים דיני הערבות לערבים, התחכמו נציגי הבנקים השונים למשכנתאות בישראל - ויצרו מעמד משפטי חדש: "לווה נוסף". זהו מעמד מיוחד, שמאפשר לבנק לעקוף את המגבלות שהטילו עליו דיני הערבות, במטרה להגן על ערבים למשכנתאות.
בפסקי דין מגוונים (הבולט שבהם: ה"פ 19136-01-10 קדמון נ' בנק מזרחי טפחות) נקבע כי לווה נוסף הוא ערב לכל דבר - וזכאי להגנות החלות על ערבים, בדיני הערבות. לקביעה זו יש משמעות מרחיקת לכת, שהרי היא מאפשרת גם למי שהוגדר לווה נוסף לעמוד איתן - מול הניסיון של בנקים להוציא ממנו כספים (בעקבות הלוואה לבעל דירה שלא עמד בהחזרי המשכנתא).
לווה נוסף הוא מעמד מיוחד - אדם שלישי המוחתם על הסכם הלוואה, בנוסף לשני "השחקנים המרכזיים" הטבעיים, הקיימים בהסכם מסוג זה
מהו לווה נוסף?
לווה נוסף הוא מעמד מיוחד - אדם שלישי המוחתם על הסכם הלוואה, בנוסף לשני "השחקנים המרכזיים" הטבעיים, הקיימים בהסכם מסוג זה. כשיש הסכם המגדיר העברה של תמורה שתוחזר בעתיד (קרי: "הלוואה"), חותמים עליו שני צדדים. הלווה - מי שמקבל את סכום ההלוואה ומחויב להחזירה; המלווה - מי שנותן את הכסף וגובה אותו חזרה, על פי רוב בתוספת ריבית ולעיתים בכפוף לבטוחה.
במקרים בהם מדובר ב"לווה נוסף" - מוחתם על הסכם ההלוואה, לצד הצד המלווה והלווה, גם צד שלישי, שאין לו כל זיקה להלוואה. צד זה מוחתם כ"לווה נוסף" - ואמור לשמש כרשת ביטחון, למימוש ההלוואה. במרה שהלווה הראשי לא יעמוד בתשלום החזרי ההלוואה, הרי שהלווה הנוסף יהיה הגורם שישלם אותם.
הלווה הנוסף לא מוחתם על כתב ערבות, אלא על הסכם הלוואה. כך, נוצרים יחסי לווה - מלווה בינו לבין הבנק, אע"פ שבפועל אין זיקה בין הלווה הנוסף לבין ההלוואה ו/או בינו לבין הנכס
מהו לווה נוסף במשכנתא?
משכנתא היא הסכם הלוואה יוצא דופן: הבנק מעניק הלוואה, כדי לאפשר ללווה לרכוש דירה. הדירה משועבדת לבנק - ובנוסף הבנק מחתים ערבים, כדי שיוכל להיפרע מהם, אם הלווה לא יעמוד בהחזרי התשלום לבנק. לפני מספר שנים, נקבעו בחוק סעיפים המגנים על הערבים, לרבות הגבלות על יכולת הבנקים לפעול נגד הערבים, במקרה שהלווה לא עומד בהחזרי המשכנתא.
לאור מגבלות אלה בנוגע לפעולה נגד הערבים, יצרו הבנקים הסכם "משולש" המערב גורם נוסף - הלא הוא הלווה הנוסף. במקרה בו מדובר ב"לווה נוסף" למשכנתא, מדובר בהסכם הלוואה למשכנתא, עליו מוחתמים הבנק (המלווה), רוכש הדירה (הלווה) ולווה נוסף.
הלווה הנוסף לא מוחתם על כתב ערבות, אלא על הסכם הלוואה. כך, נוצרים יחסי לווה - מלווה בינו לבין הבנק, למרות שבפועל אין זיקה בין הלווה הנוסף לבין ההלוואה ו/או בינו לבין הנכס.
במספר פסקי דין, התקבלה עמדה הרואה בלווה נוסף ערב לכל דבר. כיום, לפי ההלכה הפסוקה - ועד שההסדר הזה יעוגן בחוק: כאשר מדובר במשכנתא, רוב הסיכויים שבנקים לא יוכלו לפעול כנגד לווה נוסף, באופן פרוץ ונעדר מגבלות
אם כך, בפועל, לווה נוסף הוא למעשה ערב? מה ההבדל בין לווה נוסף לבין ערב?
בשאלה זו, למעשה, טמונה כל התורה כולה: במקרים בהם מדובר במשכנתא, לווה נוסף הוא ערב לכל דבר - ואין הבדל בין שני ה"תפקידים". אמנם החפיפה בין השניים איננה מוגדרת בחוק, אבל היא בהחלט יציר הפסיקה.
לרוב, בית המשפט נדרש לסוגיה זו במסגרת בירור תביעות בין הבנקים לבין הלווים הנוספים. במסגרת תביעות אלה, בחן בית המשפט פעולות שנקטו הבנקים כנגד אותם לווים נוספים. בתוך כך, דן בית המשפט בשאלה מהו מעמדם של הלווים הנוספים והאם יש לבנק זכות לפעול נגדם.
הדיון בסוגיה זו מרתק: מחד גיסא, הלווים הנוספים חתמו על הסכם ברור, הבינו את מעמדם היטב - וידעו מה הם עושים. חופש החוזים וזכותם של הבנקים להגן על עצמם - מאפשרים להם לפעול כך: להחתים לווים נוספים וגם לפעול נגדם. אין כל חוק המגביל אפשרות זו.
מאידך גיסא, ברור שהלווים הנוספים נכנסו בנעלי אותם ערבים למשכנתאות, שמצאו עצמם נלחמים בבנקים, בגין חוב משכנתא שאינו שלהם. מצב בלתי רצוי זה הוליד מלכתחילה את הסעיפים המגנים על הערבים. כשהבנקים יוצרים מעמד מיוחד (לווים נוספים) - הם מרוקנים מתוכן וממשמעות את אותם סעיפים רבי חשיבות. הלכה למעשה, הם הופכים את הלווים הנוספים לערבים מוחלשים וחסרי הגנה.
במספר פסקי דין, התקבלה עמדה הרואה בלווה נוסף ערב לכל דבר. כיום, לפי ההלכה הפסוקה - ועד שההסדר הזה יעוגן בחוק: כאשר מדובר במשכנתא, רוב הסיכויים שבנקים לא יוכלו לפעול כנגד לווה נוסף, באופן פרוץ ונעדר מגבלות. הבנקים יהיו כפופים למגבלות הקבועות בדיני הערבות, למרות שאין החתמה על כתב ערבות.
לווה נוסף, שנדרש לכסות את חובו של לווה ראשי - בוודאי כשמדובר במשכנתא - יכול להתגונן מפני פעולות הבנקים, בעזרת ההגנות שדיני הערבות מקימים לו
אם כך, כיצד לווה נוסף שנתבע על ידי הבנקים יכול להתגונן?
לווה נוסף, שנדרש לכסות את חובו של לווה ראשי - בוודאי כשמדובר במשכנתא - יכול להתגונן מפני פעולות הבנקים, בעזרת ההגנות שדיני הערבות מקימים לו. זאת, על אף שהוא איננו מוגדר באופן רשמי כערב. לשם כך, עליו לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין בקי בתחום ובעל ניסיון.
ככלל, סעיף 1(א) לחוק הערבות מגדיר ערבות כך: "ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי". עורך הדין יבחן את נסיבות העניין - ואם יתרשם שאכן מדובר בערבות וכי ההלכה שקבע בית המשפט מתקיימת בעניין הנדון, הוא יוכל לסייע ללווה הנוסף להתגונן.
למעשה, בנסיבות אלה, ניתן להגן על הלווה הנוסף, דרך חשיפת ה"קנוניה" של הבנקים. בזכות כך, הלווה הנוסף יזכה להגנה - ולא יעמוד חשוף מול תותחיהם הכבדים, של הגופים עתירי המשאבים הללו.
ככלל, ניתן להתגונן בהצלחה מול תביעות הבנקים ומול הניסיונות להיפרע מהלווה הנוסף, במקרים מסוימים, לדוגמא: לווה נוסף למשכנתא, שהוחתם על חוזה הלוואה
באילו מקרים יכול לווה נוסף לקבל הגנות, המגיעות לערב מכוח דיני הערבות?
במקרים רבים ומגוונים, ניתן ליהנות מהגנות אלה. האפשרות תלויה למעשה בנסיבות העניין.
ככלל, ניתן להתגונן בהצלחה מול תביעות הבנקים ומול הניסיונות להיפרע מהלווה הנוסף, במקרים הבאים: לווה נוסף למשכנתא, שהוחתם על חוזה הלוואה (במקום על כתב ערבות) - רק מפני שהבנק מעדיף לראות בו "לווה נוסף" ולא ערב; כאשר אין כל זיקה בין הלווה הנוסף - להלוואה או לנכס; כאשר ניתן להוכיח שהחתמת הלווה הנוסף נעשתה על ידי הבנק בכוונת מכוון, רק כדי לעקוף (שלא כדין) את המגבלות החלות עליו, מכוח דיני הערבות.
לסיכום: במקרים לא מעטים, בפרט כשמדובר במשכנתא, קבע בית המשפט כי בנקים המחתימים לווה נוסף על הסכם הלוואת משכנתא - פועלים בניגוד לחוק. לכן, דין ההסכם להתבטל. בית המשפט קבע לא אחת כי בנסיבות אלה, מעמדו האמיתי של הלווה הוא ערב. הסכם ההלוואה הוא למעשה "כתב ערבות בתחפושת". לפיכך, יש לבטל את ההסוואה הבלתי חוקית - ולהתייחס ליחסים בין הבנק לבין הלווה הנוסף, כיחסים בין בנק לערב. לווה נוסף שיוכר כערב, יוכל ליהנות מכל ההגנות שמעניקים דיני הערבות לערבים - ויהיה פחות חשוף בפני הבנקים, שהכריזו נגדו מלחמה. כדי ליהנות מהגנה כאמור ולהצליח להתמודד מול הגופים רבי העוצמה ועתירי המשאבים - חשוב לקבל ייעוץ משפטי, מעורך דין בעל ידע וניסיון בתחום.
להורדה בחינם כתב ערבות, בקרו בעמוד ההסכמים
