בעלי חובות (בהוצאה לפועל או שלא במסגרת ההוצאה לפועל) שאינם מסוגלים להחזיר את חובותיהם, זכאים להגיש בקשה למחיקת חובות, במסגרת הליך פשיטת רגל, או במסגרת הליך צו הפטר בהוצל"פ (הליך קצר ופשוט יותר).
לאחר שמגישים בקשה לפשיטת רגל במשרדי הכונס הרשמי, ולאחר שניתן אישור מאת הכונס הרשמי כי התיק נפתח והאגרה שולמה, על החייב לגשת לבית משפט המחוזי ולפתוח תיק פשיטת רגל בצירוף המסמכים שהוגשו לכונס הרשמי ובצירוף אישור על תשלום האגרה
מהו הליך פשיטת רגל?
חייבים המתקשים לשלם את חובם - יכולים להגיש בקשה לפשיטת רגל.
הבקשה מוגשת תחילה לכונס הנכסים הרשמי - הוא אגף במשרד המשפטים ואחראי לבצע חקירות בנכסיהם של אנשים המצויים בהליכי פשיטת רגל שניתן לגביהם צו כינוס וזאת על מנת לסייע לביהמ"ש לקבוע את יכולתם הכספית במסגרת הליכי פשיטת רגל. זהו הגוף שמפקח וחוקר, במסגרת ההליך, ומוודא כי חייבים לא יעלימו נכסים, ישלמו את צו התשלומים שנקבע ע"י בימה"ש במועד וכו'. לאחר שמגישים בקשה לפשיטת רגל במשרדי הכונס הרשמי, ולאחר שניתן אישור מאת הכונס הרשמי כי התיק נפתח והאגרה שולמה, על החייב לגשת לבית משפט המחוזי ולפתוח תיק פשיטת רגל בצירוף המסמכים שהוגשו לכונס הרשמי ובצירוף אישור על תשלום האגרה.
יצוין, כי חייבים אשר מיוצגים ע"י הלשכה לסיוע המשפטי זכאים לפטור מתשלום האגרה.
צו הפטר בהוצאה לפועל הוא מסלול הפטר מחובות, לחייב מוגבל באמצעים, שמביא בסופו למחיקת חובות ולסגירת כל תיקי ההוצל"פ - מלבד חובות שאינם בני הפטר
מהו צו הפטר?
צו הפטר בהוצאה לפועל הוא מסלול הפטר מחובות, לחייב מוגבל באמצעים, שמביא בסופו למחיקת חובות ולסגירת כל תיקי ההוצל"פ - מלבד חובות שאינם בני הפטר: חוב מזונות, משכנתא, נזק בלתי קצוב (סכום שטרם התגבש בגין נזק גוף) וקנס פלילי או מנהלי.
מסלול ההפטר נכנס לתוקפו ב-6.9.15 (תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967); ונקבע כהוראת שעה לשלוש שנים (עד ל-5.9.18). מטרת התיקון היתה לסייע לחייבים מוגבלים באמצעים - ולהעניק להם הזדמנות להגיש בקשה למחיקת חוב בהליך מקוצר (ולא בהליך ארוך של פשיטת רגל).
מי יכול להגיש בקשה לצו הפטר?
ככלל, מטרת צו ההפטר היא לסייע לחייבים "ותיקים" ומוגבלים באמצעים, שאין להם נכסים ועומדים בצו התשלומים שנקבע להם - במסגרת הכרתם כמוגבלים באמצעים.
אחד התנאים שיש לעמוד בהם כשמגיישם בקשה לצו הפטר: סך כל החובות אינו עולה על 800 אלף שקלים, בעת הגשת הבקשה
מהם התנאים להגשת בקשה לצו הפטר?
לא כל חייב שיש לו תיקים בהוצל"פ זכאי להגיש בקשה לקבלת צו הפטר; יש תנאים נוקשים מאוד, שצריך לעמוד בהם:
1. חייב מוגבל באמצעים, לפחות 4 שנים ברצף - החייב שמבקש את הצו היה מוכרז ע"י רשם ההוצל"פ כחייב מוגבל באמצעים, לפחות ב-4 השנים שקדמו להגשת הבקשה.
2. סך כל החובות אינו עולה על 800 אלף שקלים, בעת הגשת הבקשה - בחישוב סך החוב, כוללים הן את החובות הכלולים בתיקי ההוצל"פ, הפתוחים כנגד החייב; והן את החובות שמחוץ להוצל"פ (למשל: חוב לעירייה) - אך לא כוללים את החובות שאינם ברי הפטר.
3. עמידה סבירה בצו התשלומים, בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה - כאשר חייב מוכרז כ"חייב מוגבל באמצעים", נקבע לו צו תשלומים, הקובע את הסכום שעליו לשלם בכל חודש. חייב שעמד בצו ושילם את הסכום החודשי, בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה - רשאי להגיש אותה. עם זאת, חשוב להבהיר כי גם חייב שפיגר בחלק מהתשלומים - עדיין יכול להשלים את הפיגור ולהיחשב כמי שעמד בתנאי זה.
4. אין הליך פעיל של פשיטת רגל - לא מתנהל הליך פשיטת רגל בביהמ"ש המחוזי, במקביל להגשת הבקשה לצו ההפטר; וגם לא הוגשה בקשה להליך פשיטת רגל, בחמש השנים שקדמו להגשת הבקשה לצו ההפטר.
5. אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש - ברור כי בית הוא נכס וכי זכויות על קרקע הן סוג של נכס. עם זאת, סעיף זה מעלה לא מעט שאלות, בנוגע להגדרה של נכס בהקשר זה. למשל: האם קרן השתלמות ו/או פנסיה נחשבים כנכס שניתן לפרוע, לצורך פירעון החוב?
בפסיקה נקבע, כי כספי קצבה, כגון פנסיה, אינם נחשבים כנכס לצורך פירעון החוב
מה ניתן להגדיר כנכס, שניתן לפרוע לצורך פירעון החוב?
בפס"ד רע"צ (ירושלים) 55526-03-17 (דייץ נגד שגריר מערכות בע"מ ואח') נקבע כי כספי קצבה, כגון פנסיה, אינם נחשבים כנכס: "אין לדרוש כתנאי למתן הפטר בהוצל"פ מימוש של כספים קצבתיים, להבדיל מנכסים הוניים - לצורך קבלת הפטר. מטרת תיקון החוק היא מתן אפשרות לחייבים לקבל הפטר, לאחר שעמדו בתנאי החוק ובין היתר קיום תיק איחוד ל-3 שנים ועמידה בתשלומים בו, היתה להקל על החייבים ולמנוע מהם את הצורך לפנות להליכי פשיטת רגל, כדי לקבל את ההפטר המבוקש... ההפטר בפשיטת רגל לא כולל מימוש כספים קצבתיים, שטרם הגיע לאירוע המזכה - ולפיכך גם ההפטר בהוצל"פ אמור שלא לכלול מימוש כספים אלו".
אם הוגשה התנגדות ע"י זוכה אחד או יותר, יתקיים דיון בפני רשם ההוצל"פ, במעמד כל הצדדים
מהם שלבי ההליך לבקשת צו הפטר?
שלב ראשון: הגשת הבקשה ע"י החייב, בצירוף השאלון והתצהיר - ניתן להגיש רק באחת מ-6 לשכות ההוצאה לפועל בהן מתנהל מסלול הפטר: נצרת עלית, קריות, נתניה, תל אביב, ירושלים ובאר שבע.
שלב שני: פרסום הבקשה ברשומות ע"י לשכת ההוצאה לפועל והודעה לכל הזוכים.
שלב שלישי: תקופת המתנה של 90 ימים, שבה יכולים הזוכים להגיש התנגדות להפטר.
שלב רביעי (אם הוגשה התנגדות ע"י זוכה אחד או יותר): יתקיים דיון בפני רשם ההוצל"פ, במעמד כל הצדדים.
שלב חמישי: קבלת ההחלטה הסופית על מתן צו ההפטר ע"י רשם ההוצל"פ.
לחייב שקיבל צו הפטר - אסור ליצור חובות חדשים, לפחות במשך שנתיים, לאחר קבלת הצו
מהי המשמעות של קבלת צו הפטר?
אם רשם ההוצל"פ מעניק צו ההפטר - מוחקים לחייב את כל החובות, סוגרים את כל התיקים שפתוחים כנגדו ומבטלים את כל ההגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליכי הוצאה לפועל ובין היתר מכוח ההכרזה כחייב מוגבל באמצעים (איסור יציאה מהארץ, נשיאת משרה בתאגיד, הגבלה חמורה בבנק והגבלה על כרטיסי אשראי).
חשוב לציין: לחייב שקיבל צו הפטר - אסור ליצור חובות חדשים, לפחות במשך שנתיים, לאחר קבלת הצו. אם יצבור חובות, יכול הזוכה לפנות לרשם ההוצל"פ, בטענה שהחייב עדיין צובר חובות ומתנהג שלא בתום לב; במקרים חריגים, הרשם אף יכול להחליט על פתיחה מחודשת של הנושא.
בעת הגשת הבקשה, יש למלא שאלון מורכב. חשוב למלא את השאלון היטב, לשים לב אילו סעיפים רלוונטיים, להסביר ולנמק נכון את המצב הנוכחי - כדי שלא לפגוע בסיכויים לקבלת הצו
מדוע חשוב להיוועץ בעו"ד?
מאחר שבקשה לצו הפטר היא בקשה בלתי פשוטה, המחייבת מסמכים רבים, מילוי תצהירים והכוונה נכונה - כדי לשכנע את רשם ההוצל"פ שהחייב אכן זכאי לצו הפטר, חשוב מאוד להיוועץ בעו"ד, עוד טרם הגשת הבקשה ולאורך כל הדרך:
• כל בקשה וכל תגובה של החייב צריכות להיות בליווי תצהיר, חתום ע"י עו"ד.
• בעת הגשת הבקשה, יש למלא שאלון מורכב. חשוב למלא את השאלון היטב, לשים לב אילו סעיפים רלוונטיים, להסביר ולנמק נכון את המצב הנוכחי - כדי שלא לפגוע בסיכויים לקבלת הצו. כך, למשל: יש לקחת בחשבון כי ההכנסות של החייב משוקללות לפי ההכנסות של כל מי שגר בבית. אם החייב טעה בעבר ולא הצהיר על כך - הדבר עלול להתפרש כחוסר תום לב. עו"ד יכול לבחון את הבקשות הקודמות שהוגשו - ולתת תמונה כוללת, נכונה ואמינה של המצב.
• במקרה שאחד מהזוכים מתנגד לצו ונקבע דיון, עוה"ד ידריך את החייב איך לפעול ואיך להתנהג בדיון ובחקירה, שינהל מולו המתנגד. בדרך כלל, הזוכה המתנגד חוקר את החייב, לעניין אורח החיים שלו ויכול לגלות שהחייב "עובד בשחור", מרוויח יותר ממה שהצהיר בבקשה וכו'. עו"ד ידע להנחות את החייב איך לענות ואיזה תשובות לתת.
מקרה שקרה: לגבי קרן השתלמות, רשם ההוצל"פ אמר, כי מאחר שהקרן נזילה - ניתן להתייחס אליה כנכס; וקבע כי יש לממש אותה במלואה ולאחר שהכספים יתקבלו בתיק האיחוד - ניתן יהיה להעניק לחייבת צו הפטר
חוב בסך 800,000 שקלים נמחק לאחרונה בהליך הפטר: הסכום הגדול ביותר שנמחק במסגרת הליך זה עד כה
לאחרונה, ניתנה החלטה בנוגע למרשתו של עו"ד שמעון מזרחי, על מחיקת חובותיה - בסך 800,000 שקלים, במסגרת הליך הפטר במסגרת הוצאה לפועל, שארך שנה וחודשיים בלבד.
באוקטובר 2016, הגיש עו"ד מזרחי בקשה לצו הפטר, עבור אישה בעלת חובות בסך כולל של 680 אלף שקלים. רשם ההוצל"פ בחן את כל התנאים - ולאור התנגדות חלק מהזוכים, מצא לנכון לקבוע דיון במעמד כל הצדדים.
עד שהגיע מועד הדיון, עברו כשמונה חודשים, שבהם גדל סכום החוב ועלה מ-680 אלף שקלים ל-810 שקלים. אחד הזוכים טען שהחייבת אינה זכאית לקבל צו הפטר, מכיוון שסך חובותיה עולה על 800 אלף שקלים. רשם ההוצל"פ דחה את הטענה הזו וקבע שהתנאי לגבי סכום החוב המקסימלי נקבע לפי מועד הגשת הבקשה ולא לפי מועד הדיון.
עוד טען הזוכה שיש להשתמש בסכום שנצבר לזכות החייבת בקרן הפנסיה (בסך 450 אלף שקלים) ובקרן ההשתלמות (61 אלף שקלים), כדי לפרוע את החוב. לגבי הפנסיה, קבע הרשם כי בהתבסס על הפסיקה (רע"צ 55526-03-17) - אין לראות את הכספים הצבורים בפנסיה ככספים שניתן לממש; ולכן, לא ניתן לראות אותם כנכס.
לגבי קרן ההשתלמות, אמר הרשם כי מאחר שהקרן נזילה - ניתן להתייחס אליה כנכס; וקבע כי יש לממש אותה במלואה ולאחר שהכספים יתקבלו בתיק האיחוד - ניתן יהיה להעניק לחייבת צו הפטר. בכך ולשמחתה, נסגרו כל תיקי ההוצל"פ שלה, בוטלו כל ההגבלות שהוטלו נגדה והיא סיימה לשלם את התשלום החודשי שנקבע לה בצו התשלומים בתיק האיחוד. החל מקבלת צו ההפטר ואילך - היא לא חייבת יותר כלום, לאף זוכה.
למעשה, אישור מתן צו ההפטר במקרה זה - מהווה מחיקת החוב בסכום הגבוה ביותר שניתן אי פעם בהוצל"פ.
מהם ההבדלים בין פשיטת רגל לצו הפטר?
| פשיטת רגל | צו הפטר בהוצאה לפועל |
|---|---|
| הליך שאורך מינימום 18 חודשים | הליך קצר שיכול להסתיים גם תוך 6 חודשים |
| בעת הגשת הבקשה צריך לשלם אגרה בסך 1600 שקלים | בעת הגשת הבקשה לא צריך לשלם אגרה |
| החקירה מתנהלת ע"י מנהל מיוחד, שהוא עו"ד נאמן של בית המשפט. | אין מנהל מיוחד - מה שמקל על החייב ומונע ממנו טרטורים |
| עם הגשת הבקשה נפסק צו התשלומים - וביהמ"ש קובע צו תשלומים חדש עד לקבלת ההחלטה. | צו התשלומים שנקבע אינו משתנה |
* השתתפה בהכנת הכתבה - יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי
