בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דחה בקשה של אב להכחשת אבהות על שתיים מבנותיו: האחת כבת 15.5 והשנייה כבת 11.5 משום שעמדתו אינה משקפת את רצון הבנות וטובתן.
מערכת יחסים קשה
התובע הוא אביהן הרשום של 3 קטינות בשנות העשרה לחייהן. השתיים הראשונות נולדו לפני נישואי הצדדים ומהיותם במערכת יחסים זוגית מאז שהאם הייתה בת 16. מערכת היחסים נמשכה 16 שנה. כאשר האם הייתה בחודש השישי להריונה עם הקטינה, נישאו הצדדים זה לזה כדת משה וישראל. מערכת היחסים בין השניים הייתה רוויה באלימות פיזית ומילולית. התובע היה מכור לסמים, ואף ריצה עונשי מאסר בגין עבירות אלימות, סחר בסמים וגניבות.
בשנת 2009 ובעקבות אלימות שנקט התובע כלפי האם, עברו הקטינות ואמן להתגורר בבית הסבתא ומאז ועד היום אין קשר בין האב לבין הבנות.
בחודש מרץ 2011 הגיש התובע שלוש תביעות לבית המשפט - תביעת משמורת, הסדרי ראייה ואבהות. בהמשך חזר בו ועתר למחיקת תביעת המשמורת והסדרי הראייה. לאחרונה התגרשו הצדדים זה מזה, והתובע חויב בתשלום כתובת האשה, ע"י בית הדין הרבני. התובע עתר לבית המשפט, וביקש שיוציא צו לבדיקת רקמות.
האב: הקטינות זכאיות לזהות
לטענת האב, מזה שנים מכרסמת בו הידיעה כי הבנות אינן בנותיו שכן האם התעברה בשעה שריצה תקופת מאסר ללא חופשות. אין הוא אביהן הביולוגי של הקטינות וזכותן של הקטינות לזהות ולאמת גנטית מחייבת בדיקת רקמות. הקטינות זכאיות לדעת מיהו אביהן הביולוגי ואין הדבר סוד עבורן.
מנגד - הבדיקה תערער את עולמן הנפשי של הילדות
שירותי הרווחה והאם התנגדו לבדיקה כשלטענתם ביצועה של בדיקת רקמות יערער את עולמן הנפשי, יגרום להן לחוסר וודאות ולסבל נפשי מתמשך. כן נטען, כי אין צורך בבדיקה - התובע משמש עבור הבנות כדמות הורית יחידה, הן קוראות לו "אבא" והוא משמש עבורן כאב לכל דבר ועניין.
השופטת קבעה, כי זכותה של כל קטינה כי יישמר סיפור חייה הביוגרפי, שורשיה וראשית הווייתה. כל אחת מהקטינות יודעת מי השתתף בהולדתה. משפחתה, אמה, אביה ואחיותיה הן חלק חשוב בכינון זהותן
ביהמ"ש: רצון האב לא משקף את טובת הבנות
השופטת אספרנצה אלון דחתה את תביעת האב, בקובעה שרצונו לא משקף את רצון הבנות ואת טובתן. השופטת קבעה, כי זכותה של כל קטינה כי יישמר סיפור חייה הביוגרפי, שורשיה וראשית הווייתה. כל אחת מהקטינות יודעת מי השתתף בהולדתה. משפחתה, אמה, אביה ואחיותיה הן חלק חשוב בכינון זהותן. מחקרים מלמדים, כי זהות ומשפחה הם המופקדים על התפתחות וגיבוש אישיות, על גידול ועל התוויית דרך וחינוך. המשפחה היא גם צינור לעברו של הילד ופתח לעתידו.
הזכות שלא לדעת
בפסק הדין בחנה השופטת את עמדת כל אחד מההורים, וקבעה כי האם, המשמשת משמורנית לקטינים, היא זו המשקפת את טובת הקטינות ולא האב, וכי אל מול אמירתו הכללית של האב בדבר זכותו של אדם לדעת את מוצאו עומדת הזכות שלא לדעת, ואין כופים על אדם לחקור בעברו אלא בהתאם לרצונו לדעת.
(תמ"ש 19740-03-11 ש.פ. נ' ס-ר.פ.)
---------------------
לאחרונה (אוגוסט 2016), בית המשפט למשפחה בחיפה (תמ"ש 60265-06-14 א' נ' א' ואח'), דחה תביעת אב רשום לבירור אבהותו על קטין שנולד לו ולנתבעת, ללא נישואין.
ביהמ"ש העדיף להבטיח את שלומו הרגשי של הקטין, אשר רואה בתובע את אביו על פני בירור התביעה. השופט שלי אייזנברג קבע, כי העיקרון העומד לנגד ביהמ"ש בתביעות כאלו הוא עיקרון טובת הילד, ובשקלול מכלול הנסיבות דנן, הוא לא שוכנע כי יש בעריכת הבדיקה צורך ממשי, הגובר על הפגיעה שעלולה להיגרם לקטין כתוצאה מקיומה.
"... חשיפת הקטין להליך המשפטי, לספקות ולסימני השאלה שמציב האב, בגיל בו מצוי הקטין ובשים לב להיות התובע צרוב בתודעתו כאביו, מסכנת את שלומו הרגשי של הקטין שלא לצורך", כתב השופט בפסק הדין.
