בעלת חוב קיבלה הפטר חלוט מתשלום החוב, לאחר ששילמה רק 63,600 שקלים מתוך חוב בסך 200,000 שקלים. החלטה מוכיחה כי הרפורמה בפשיטת הרגל משתלמת לחייבים. במאמר זה, נעסוק ברפורמה בפשיטת רגל.
המטרות של הליך פשיטת רגל: לאפשר לחייב שיקום; ולאפשר לנושים לקבל ככל הניתן מהחוב המגיע להם
מהי פשיטת רגל?
פשיטת רגל היא אחד ההליכים למחיקת חובות, של מי שהפך לחדל פירעון.
במקרה הנזכר לעיל, החייבת היא אזרחית מן היישוב, שנקלעה לחובות; ושאפה להשתקם ולחזור לשגרה. חייבת זו איננה לבד: רבים מאזרחי ישראל נקלעים לחובות, שהם אינם יכולים לעמוד בפירעונם. בנסיבות אלה, עומדת בפניהם האופציה לפנות לבית המשפט, בבקשה לפשיטת רגל.
בקשה זו מניעה הליך רב שלבי, שבסופו מוסדר פירעון החובות לכל הנושים, לשם שיקום החייב. עם סיום הליך פשיטת רגל, בהתקיים התנאים הרלוונטיים, נפרע חלק מהחובות - והיתרה נמחקת. זהו מצב של הפטר - תחנה סופית, שאליה שואפים להגיע כל החייבים, כדי להתחיל מחדש.
המטרות של הליך פשיטת רגל: לאפשר לחייב שיקום; ולאפשר לנושים לקבל ככל הניתן מהחוב המגיע להם. לאור שתי המטרות האלה, גובשה הרפורמה בפשיטת הרגל, שמאפשרת לחייב הפועל בתום לב ואינו יכול לשלם את חובותיו להתחיל מחדש; ולמנוע התעמרות בו (מצד הנושים והשלטונות). במקביל, הרפורמה גם מאפשרת הסדרת כינוס נכסיו של החייב - וחלוקה של הנכסים באופן מסודר בין הנושים.
ברפורמה נקבע כי הליך פשיטת הרגל ייקצב בזמן מוגדר מראש, במהלכו תמוצה יכולת פירעון החובות, באופן מובנה ורב שלבי
מהי הרפורמה בדיני פשיטת הרגל בישראל?
למעשה, הכותרת השגורה הזו (רפורמה) - מתייחסת להחלטה של הכונס הרשמי, ששינתה את פני ההליך של פשיטת רגל בישראל וגרמה להבדל משמעותי, בהתנהלות המעורבים בו ובמהותו.
ב-1 בספטמבר 2013 עדכן הכונס הרשמי את גישתו, באשר לניהול הליכי פשיטת רגל, כאשר הם נפתחים לבקשת החייב. המתווה החדש, שעוגן במסגרת הרפורמה, הינו מתווה מעודכן ומובנה לניהול מערכתי, יעיל, מידתי וצודק של ההליך.
במסגרת הרפורמה, נקבעו כללים לניהול הליך פשיטת רגל, שעיקרם: צמצום ותחימת הליך מחיקת החובות לזמן מוגבל, תוך קביעת "תחנות דרך" עיקריות. ברפורמה נקבע כי הליך פשיטת הרגל ייקצב בזמן מוגדר מראש, במהלכו תמוצה יכולת פירעון החובות, באופן מובנה ורב שלבי.
באופן מעשי, הליך פשיטת הרגל יעבור בתחנות הדרך הבאות:
תחנה ראשונה - מינוי מנהל מיוחד, לשם בדיקת יכולת כלכלית של החייב לפרוע את חובותיו: החייב יגיש בקשה לפשיטת רגל ויקבל צו כינוס. מיד עם מתן צו הכינוס, הכונס הרשמי ימנה מנהל מיוחד, שיתמקד בביצוע בדיקות כלכליות יסודיות, גיבוש מצבת חובות חלוטים וגיבוש תכנית פירעון מוצעת לאישור בית המשפט.
דיון ראשון יקבע לאחר "תקופת הבדיקה". לפי הרפורמה: כ-18 חודשים מיום קבלת צו הכינוס.
כלומר: במהלך 18 החודשים הראשונים של ההליך (ממועד צו הכינוס ועד למועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל) - יתמקד המנהל המיוחד ביצירת תכנית פירעון אישית לחייב, אשר תתבסס על יכולותיו הכלכליות. תכנית זו תובא לאישור בית המשפט.
תחנה שניה - מימוש רכושו של החייב: במהלך 18 החודשים הראשונים של ההליך, במקביל לבירור יכולותיו הכלכליות של החייב, יפעל המנהל המיוחד גם למימוש רכושו של החייב, לשם כיסוי חלק מהחובות; בהמשך, ייקבע מהי מצבת החובות, תוך קביעת שיעור הכנסתו הפנויה של החייב לאחר ניכוי הוצאותיו.
תחנה שלישית - גיבוש תכנית פירעון: למעשה, תחנה זו היא התחנה הסופית, לאחר 18 חודשים. בסיום הבדיקות האמורות, יגבש המנהל המיוחד תכנית פירעון לחייב - תכנית שתוצג לאישור בית המשפט. אם החייב יסכים עם התכנית וישתף עמה פעולה, הוא יוכל לקבל הפטר מותנה - הוא מוכרז כפושט רגל; ואם יעמוד במימוש תכנית הפירעון, יקבל בהמשך הפטר חלוט מחובותיו.
תחנה רביעית - קבלת צו הפטר: בשלב זה, מקבל החייב צו הפטר, המאפשר לו לחזור לנהל חיים שגרתיים, תוך הסרת המגבלות המוטלות עליו. במקרים מסוימים, יינתן הפטר חלוט ובלתי מותנה, עוד לפני סיום תכנית הפירעון.
ברוב המקרים, הרפורמה יכולה לתרום באופן משמעותי לחייבים, שבאמת שואפים להשתקם - והם מוכנים ויכולים לעמוד בחובות המוטלות עליהם, במסגרת ההליך לפירעון החוב
האם הרפורמה באמת משתלמת לחייבים?
ניתן לומר שהתשובה חיובית.
ברוב המקרים, הרפורמה יכולה לתרום באופן משמעותי לחייבים, שבאמת שואפים להשתקם - והם מוכנים ויכולים לעמוד בחובות המוטלות עליהם, במסגרת ההליך לפירעון החוב. בבסיס הרפורמה, עמדה השאיפה ליצור איזון בין האינטרס של החייב (הפועל בתום לב, תוך שאיפה לשיקום כלכלי) - לבין אינטרס הנושים (לפירעון הוגן ושוויוני של החובות כלפיהם).
האיזון בין שני האינטרסים הללו מהווה אתגר, מאחר שכבוד האדם - ערך חשוב מאין כמוהו - מחייב לאפשר לחייב זכות לקיום מינימלי ולחיים בכבוד. מנגד, עומדת זכות הנושים לקבל לידיהם את מה שמגיע להם. יש לזכור כי גם לנושים עומדת זכות חזקה - זכות הקניין.
בסופו של דבר, הצליח המתווה החדש לאזן בין שני האינטרסים הללו. בפועל, רבים מאמינים כי המתווה החדש נוטה דווקא לטובת החייב. מבלי להכריע במידת התרומה של הרפורמה לחייבים או לנושים, ניתן לומר כי אין חולק על העובדה שהמתווה החדש הפך את הליך פשיטת הרגל לאמצעי יעיל ועתיר יתרונות. מדובר בחדשות טובות לחייבים.
בנסיבות מתאימות, יכול החייב לקבל הפטר חלוט כבר בשלב מוקדם מאוד של ההליך. כלומר: כבר בדיון הראשון ימחקו חובותיו לגמרי - והוא יהיה פטור מהגבלות ומחובות
מדוע? כיצד תורמת הרפורמה בהליך פשיטת הרגל לחייבים?
קיצור הליכים: טרם הרפורמה, ההליך של חדלות פירעון באמצעות פשיטת רגל היה הליך ארוך, מסורבל ומרובה התדיינויות משפטיות (רבות מהן היו טכניות בעיקרן). עצם הגבלת ההליך ל-18 חודשים וקביעת תחנות זמן - מקלות מאוד על החייב ומאפשרות לו שיקום מהיר.
הטבת מצבו של החייב: קיצור ההליכים והאפשרות לקבל הפטר תורמים מאד לשיפור מצבו של החייב, תוך הגברת המוטיבציה שלו לשתף פעולה ולהשתקם. למען שיקום החייב (אינטרס ציבורי מובהק) נחוצה התגייסות של החייב. כך, בזכות האופק המעשי והידיעה כי יוכל במהירות וביעילות לקבל הפטר - החייב מרגיש אופטימיות. ייעול ההליך מהווה תמריץ עבורו לשיפור מצבו.
לא פעם, ההתמשכות הבלתי סבירה של ההליכים דחקה את החייבים מחוץ למעגל התעסוקה והיזמות ואף הביאה אותם לייאוש ואדישות. בעבר, הסיכוי של החייבים להשתקם ולשבור את מעגל החובות, להתאושש ולהתרומם מהמשבר האישי - היה נמוך מאוד.
שמירה על כבוד האדם: המצדדים ברפורמה מדגישים, כי השינויים בהליך תיקנו עוול מובנה ביחס לחייבים בישראל, מאחר שבמצב הקיים טרם הרפורמה - היתה נגרמת פגיעה בלתי מידתית, בכבוד האדם ובזכויותיהם הבסיסיות של החייב ובני משפחתו. המצב השתנה בעקבות הרפורמה.
האפשרות לקבל הפטר חלוט כבר בשלב מאוד מוקדם: בנסיבות מתאימות, יכול החייב לקבל הפטר חלוט כבר בשלב מוקדם מאוד של ההליך. כלומר: כבר בדיון הראשון ימחקו חובותיו לגמרי - והוא יהיה פטור מהגבלות ומחובות. כך קרה בפש"ר 64235-03-16: חייבת קיבלה הפטר חלוט, בשלב מוקדם מאוד של ההליך, לאחר ששילמה רק רבע מחובותיה. הח"מ ייצגה בתיק זה.
חשוב לציין, כי האפשרות לקבל הפטר חלוט איננה קיימת תמיד - ויש צורך בנסיבות מיוחדות, לשם מיצוי הזכות. הדבר מתאפשר בעיקר במצב בו עולה מן החקירות כי המשך ניהול הליכי פשיטת הרגל לא יביא כל תועלת לנושים (במצב זה ניתן יהיה להמליץ על מתן הפטר לאלתר, מיד עם הכרזת החייב כפושט רגל).
אם ההפטר לא יתקבל במעמד זה - ההפטר יתקבל יחסית מהר, במקרה שהחייב יאפשר זאת. כלומר: לחייב יש אפשרות לזרז את קבלת ההפטר; הרפורמה מעניקה לחייב תמריצים חיוביים, שידרבנו אותו לשתף פעולה.
שיתוף פעולה מלא מצד החייב, באופן כללי; ושיתוף פעולה מלא בגילוי כל מידע ורכוש מצדו, בפרט (לרבות רכוש שהוברח, עובר לפתיחת ההליך) - יקדם את החייב לקבלת הפטר מחובותיו
כיצד יכול חייב לזרז את קבלת ההפטר?
שיתוף פעולה מלא מצד החייב, באופן כללי; ושיתוף פעולה מלא בגילוי כל מידע ורכוש מצדו, בפרט (לרבות רכוש שהוברח, עובר לפתיחת ההליך) - יקדם את החייב לקבלת הפטר מחובותיו. גם הגדלת הכנסות החייב והגדלת התשלום החודשי עשויות (בנסיבות מסוימות) לקדם את קבלת ההפטר.
לסיכום: הרפורמה בפשיטת הרגל תחמה את משך ההליך של מחיקת החובות ואפשרה את הבאת ההליך לידי סיום בהפטר, תוך פרק זמן נקוב ומוגדר. הרפורמה אף מעודדת את החייב לשתף פעולה ולהשתקם. הרפורמה מניעה את החייב למקסם את הכנסותיו ולסייע באיתור מהיר של רכושו, כדי שיוכל לסיים באופן ראוי את המשבר הכלכלי אליו נקלע, לפתוח דף חדש בחייו ולהשתלב מחדש במשק היצרני.
לצד התמריצים החיוביים, ננקטת גישה מחמירה נגד חייבים שינצלו לרעה את ההליך ויבקשו להערים על הנושים, על בעל התפקיד (המנהל המיוחד), על הכונס הרשמי ועל בית המשפט. נגד חייבים אלה יינקטו צעדי אכיפה והרתעה חריפים.
