אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך הם שני אמצעים משפטיים, המאפשרים מינוי של אדם אחר - לטפל בענייניו של אדם בהגיעו למצב שאינו מסוגל לדאוג לעצמו, לטפל בענייניו (הרפואיים/ רכושיים/ אישיים/ משפטיים) ולנהל את חייו באופן עצמאי. במקרים אלה, כאשר האדם הופך בלתי כשיר - אפשר למנות לו אפוטרופוס או להפעיל ולהשתמש בייפוי כוח, עליו חתם מבעוד מועד.
אין זה משנה באילו נסיבות האדם הופך בלתי כשיר או בלתי מסוגל לקבל החלטות בעצמו - היתרונות של ייפוי כוח מתמשך על פני מינוי אפוטרופוס ברורים וחד משמעיים. מהי "אפוטרופסות"? מהו "ייפוי כוח מתמשך"? מה ההבדל ביניהם? ומדוע ייפוי כוח מתמשך "מוכתר" בקלות כאופציה מנצחת? על שאלות אלה ועוד נשיב במאמר זה.
בשנת 2017 נעשה תיקון מהפכני בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המאפשר לערוך ייפוי כח מתמשך שיכנס לתוקפו כשהמייפה אינו יכול להבין עוד בדבר ו/או הופך לבלתי כשיר
מה ההבדל בין ייפוי כוח מתמשך לבין אפוטרופסות?
כאמור לעיל, מדובר באמצעים משפטיים המאפשרים להסמיך אדם אחר, שיפעל בשמו ובמקומו של האדם הזקוק למינוי אפוטרופוס או של מייפה הכח, בתקופה בה הפסיק "להבין בדבר" ואינו יכול לנהל את ענייניו בעצמו. שני האמצעים מאוד יעילים ומהווים פתרון למגוון מצבים, בהם נבצר מאדם לתפקד באופן עצמאי מפאת מצב בריאותי (מחלה, תאונה, גיל מופלג וכו').
בשנת 2017 נעשה תיקון מהפכני בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המאפשר לערוך ייפוי כח מתמשך שיכנס לתוקפו כשהמייפה אינו יכול להבין עוד בדבר ו/או הופך לבלתי כשיר. תיקון זה הציב את שני המוסדות המשפטיים החשובים האלה במעין "תחרות", המחייבת בחינה של שתי האלטרנטיבות והכרעה איזו מהן מהווה אמצעי עדיף.
במילים אחרות: עד לתיקון בחוק, לא היה קיים הכלי של ייפוי כח מתמשך, וניתן היה להשתמש אך ורק בייפוי כח כללי אשר ניתן על ידי המייפה למיופה (מכונה גם "ממונה") וזאת לתקופה בה המייפה כשיר ומסוגל לבצע בעצמו פעולות; ככל שחלה פגיעה בכשירותו של המייפה - תוקפו של ייפוי הכוח היה פוקע.
לדוגמה: בעבר, אדם שחלה והעניק ייפוי כוח לבנו - ייפוי הכוח היה תקף כל עוד האב כשיר לקבל החלטות. עם זאת, כאשר המחלה החמירה והאב אבד את כשירותו - ייפוי הכוח היה פוקע. במצב זה, הבן צריך היה לפעול לקבלת מינוי כאפוטרופוס.
כיום, המצב שונה: התיקון לחוק קובע כי ניתן לערוך מראש ייפוי כח מתמשך. ייפוי הכח יכנס לתוקפו במועד בו המייפה יאבד את יכולתו להבין בדבר ולנהל את חייו בעצמו ו/ או בעת שיאבד מכשירותו. כך, מוענקת למייפה הכוח אפשרות תכנון ו"שליטה" מראש במצב ובתקופה בה "אין שליטה".
ברוב המקרים יתרונותיו של ייפוי כוח מתמשך בולטים על פני אפוטרופסות. זאת, בשל מגוון מאפיינים המעניקים לייפוי הכוח עדיפות משמעותית
באילו מצבים נדרש ייפוי כוח מתמשך או מינוי אפוטרופוס?
הצורך במינוי אפוטרופוס ו/או במתן ייפוי כוח מתמשך (וההתלבטות באיזה מהאמצעים המשפטיים האלה כדאי לבחור) - עולה כאשר אדם חושב על המחר, ועולה בו החשש כי יאבד בעתיד את כשירותו - וכי יזדקק לאדם מוסמך, שיפעל בשמו.
מדובר במצב די נפוץ, במקרים כגון: גילוי מחלה, הזדקנות, תאונה וכו'. בכל המצבים הללו - האדם המסמיך) והאדם המוסמך (מיופה כוח/אפוטרופוס) שואלים את עצמם איזה אמצעי עדיף: ייפוי כוח מתמשך או שמא כדאי להמתין ובעת הצורך להגיש בקשה למינוי אפוטרופסות?
כאמור, ברוב המקרים יתרונותיו של ייפוי כוח מתמשך בולטים על פני אפוטרופסות. זאת, בשל מגוון מאפיינים המעניקים לייפוי הכוח עדיפות משמעותית. כאשר מונים את היתרונות של ייפוי כוח מתמשך, ניתן להבין מדוע ה"תחרות" בין שתי דרכי הפעולה מוכרעת למעשה לטובת ייפוי הכוח המתמשך.
בכל הקשור ליעילות, ייפוי כוח מתמשך גובר על מוסד האפוטרופסות. הליך מינוי אפוטרופוס הוא הליך ארוך והרבה יותר מסורבל
ובכן, מהם היתרונות של ייפוי כוח מתמשך על פני אפוטרופסות?
יעילות
אחד היתרונות הבולטים של ייפוי כוח מתמשך על פני אפוטרופסות הוא היעילות. בכל הקשור ליעילות, ייפוי כוח מתמשך גובר על מוסד האפוטרופסות. הליך מינוי אפוטרופוס הוא הליך ארוך והרבה יותר מסורבל.
כך, לשם מינוי אפוטרופוס, יש צורך בהגשת בקשה לבית משפט. יש לצרף לבקשה חוות דעת של פסיכיאטר או פסיכוגריאטר או תעודת מומחה מקצועי רלוונטי אחר, שתעיד על היעדר כשירות קוגנטיבית של החסוי וחוסר יכולת לנהל את ענייניו בעצמו. במסגרת הדיון בבקשה, בית המשפט יבחן את ההתאמה, הכשירות והמסוגלות של האדם שמבקש להתמנות כאפוטרופוס ואת עמדת יתר בני המשפחה של החסוי, גם באמצעות מינוי פקיד סעד ממחלקת הרווחה במקום מגוריו של האדם שזקוק לאפוטרופוס. הליכים אלה דורשים השקעת משאבים (זמן, ביורוקרטיה ותשלום שכ"ט לעו"ד).
לעומת זאת, כאשר קיים ייפוי כוח מתמשך - הפעלתו הרבה יותר מהירה וקלה: הממנה יכול להגדיר מראש בייפוי הכוח באילו תנאים ייפוי הכוח ייכנס לתוקף, כגון הצגת חוו"ד בהתאם לחוק הכשרות (ברירת המחדל) או באופן אחר שיקבע. כאשר התנאים מתמלאים ומוצגת אסמכתא בדבר קיום התנאים הנ"ל- התהליך מושלם בקלות.
כך, למשל: ניתן לקבוע כי מספיקה המלצה של רופא משפחה. כאשר תנאי זה מתמלא - הממונה מתייצב במשרדי האפוטרופוס הכללי עם יפויי הכח וההמלצה הנ"ל של רופא המשפחה, והאפוטרופוס הכללי נותן אישור מיידי לכניסתו לתוקף של יפוי הכח המתמשך. המשמעות היא חיסכון בזמן ובמשאבים: ייפוי הכוח ייכנס לתוקף, ללא צורך בבחינת המינוי שנקבע, ללא צורך בבחינת כשירות האדם שמונה ומסוגלותו וללא בחינת עמדת קרובי המשפחה. כל זאת, מאחר שמייפה הכוח מינה מראש את מיופה הכוח, במסגרת ייפוי הכוח המתמשך.
יצויין שניתן לקבוע, כי בעניינים הרכושיים ייפוי הכח יכנס לתוקפו במועד שיקבע מראש בייפוי הכח, גם בתקופה בה הממנה עדיין צלול ויכול לנהל את ענייניו בעצמו.
אלמנט נוסף, ההופך את ייפוי הכוח ליעיל יותר - היעדר צורך בפיקוח: אפוטרופוס נתון לפיקוח של משרד האפוטרופוס הכללי ונדרש להגיש דו"חות שונים בהתאם לקבוע בדין. בייפוי כח מתמשך, ניתן לפטור את מיופה הכח מחובה זו, ולקבוע שלא יהיה פיקוח של האפוטרופוס הכללי (פיקוח מכביד לעיתים יתר על המידה ומסרבל), אולם בשני המקרים, הן כשממונה אפוטרופוס והן כשממונה מיופה כח, שניהם חייבים לנהל פנקסים ורישומים מדוייקים של כלל התקבולים וההוצאות שהוצאו עבור האדם שמונו לדאוג לענייניו.
חשוב לציין, כי הפיקוח של האפוטרופוס הכללי דרוש לצורך שמירה על האינטרסים של הממנה/ האדם שמונה לו אפוטרופוס, אך כאשר ממנים אדם בייפוי כוח מתמשך - אינטרסים אלה נשמרים בד"כ באופן קוהרנטי ומובנה (משום שעל פי רוב מיופה הכוח נבחר על ידי המייפה, בהתבסס על מערכת יחסים של קרבה, אמון והיכרות עמוקה).
כמו כן, כדי לנטרל את הסיכונים האפשריים ולהבטיח את האינטרסים של מיופה הכוח - ניתן (ומומלץ!) להגדיר במסגרת ייפוי הכוח תפקיד של "אדם מיודע" - ולבחור אדם נוסף, שיעודכן ויקבל דיווח על פעולות מיופה הכוח, קרוב ככל האפשר ל"זמן אמת". האדם המיודע מהווה גורם מפקח "פנימי" - וכך יש מנגנון פיקוח קרוב יותר וזמין.
היעילות באה לידי ביטוי גם בכך שבייפוי כח מתמשך ניתן לקבוע מראש מינוי של מספר מיופי כח או מינוי מיופה כח מחליף למקרה שיפקע מינויו של מיופה הכח המקורי (מסיבות שונות), וניתן לקבוע את יחסי הגומלין בין מיופי הכח, בעוד שבהליך מינוי אפוטרופוס, ככל שיהיה צורך בהחלפת אפוטרופוס לא יהא מנוס אלא בפניה מחודשת לביהמ"ש לבקש למנות אפוטרופוס מחליף, ולא יהא מנוס מבחינה מחודשת של התאמתו, כשירותו ומסוגלותו של האפוטרופוס החדש לשמש בתפקיד זה.
מינוי אפוטרופוס נחשב למהלך קיצוני הרבה יותר מייפוי כוח מתמשך, משום שלאפוטרופוס מוענקת שליטה כמעט מוחלטת
מידתיות
מינוי אפוטרופוס נחשב למהלך קיצוני הרבה יותר מייפוי כוח מתמשך, משום שלאפוטרופוס מוענקת שליטה כמעט מוחלטת (הן על גופו והן על רכושו של האדם שמונה לו אפוטרופוס), ולעיתים, בהעדר אדם קרוב שמבקש ומסכים להתמנות כאפוטרופוס, ביהמ"ש עשוי למנות עמותה או אדם זר כאפוטרופוס.
לעומת זאת, בייפוי כוח מתמשך - המצב שונה לגמרי; לממנה יש יכולת לשלוט באופן בו יתפתחו הדברים ולהבטיח את האינטרסים שלו. בעת ניסוח ייפוי הכוח המתמשך, רשאי הממנה לעצב מראש את עתידו. כאשר המייפה משקיע מחשבה ועורך ייפוי כוח בהתאמה אישית, התפור למידותיו - הוא יכול לכלול בו מגוון מנגנונים העונים על הצרכים הייחודיים שלו, בהתאם להשקפותיו, צרכיו ולאתגרים הספציפיים שעומדים בפניו, באופן שמבטיח את שמירת האינטרסים החשובים בעיניו. המסמך יכול לכלול התייחסות להיקף רכושו של הממנה, לאירועים עתיידים, נתינת מתנות, הלוואות, מעבר מקום מגורים, מעבר למסגרת מוסדית, טיפולים רפואיים וכיוצ"ב, ומיופה הכח מצדו, מחויב למלא אחר הוראותיו של מייפה הכח ככל שקיומן אפשרי בנסיבות העניין.
נכון, אמנם גם אפוטרופוס מחויב לפעול לטובת האדם שלטובתו מונה; אך אפוטרופוס מתמנה רק בשלב בו האדם שזקוק למינוי אפוטרופוס כבר אינו יכול לקבל החלטות בעצמו ואינו יכול לבטא את רצונו ועמדתו בעניין בו יש צורך לקבל החלטה. חסרונות אלו בולטים במיוחד כשממונה אדם זר כאמור.
מיופה הכוח יקבל שכר רק אם מייפה הכוח קבע זאת מראש, תוך ציון גובה השכר. לעומת זאת, אפוטרופוס רשאי לבקש שכר בהתאם לתעריף הקבוע בדין
חיסכון בעלויות
גם בהקשר זה, יש לייפוי הכוח יתרון בולט: מיופה הכוח יקבל שכר רק אם מייפה הכוח קבע זאת מראש, תוך ציון גובה השכר. לעומת זאת, אפוטרופוס רשאי לבקש שכר בהתאם לתעריף הקבוע בדין.
לסיכום: מאז התיקון בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אדם המעוניין להסמיך אדם אחר לטפל בענייניו, גם כאשר יאבד מיכולתו לנהל את ענייניו - יוכל לבחור בעריכת ייפוי כוח מתמשך. מדובר בכלי משפטי חדש ויעיל, המהווה חלופה טובה, בעלת יתרונות רבים יחסית למוסד האפוטרופסות.
