בתחילת הדברים, נבהיר כי מטעמי נוחות בלבד - המאמר נכתב בלשון זכר. כמובן, אין הבדל בין מוריש לבין מורישה, בין יורש לבין יורשת או בין בן זוג לבת זוג.
ככלל, נושא הירושה מטופל על ידי הרשם לענייני ירושה. רק במקרים בהם מתעוררות מחלוקות בין יורשים, מועבר הטיפול לבית המשפט לענייני משפחה, לצורך בירור טענות הצדדים
מה קובע חוק הירושה?
חוק הירושה התשכ"ה-1965 (להלן, במאמר זה: החוק) קובע כיצד יש לנהוג ברכושו של אדם לאחר פטירתו.
ככלל, נושא הירושה מטופל על ידי הרשם לענייני ירושה. רק במקרים בהם מתעוררות מחלוקות בין יורשים, מועבר הטיפול לבית המשפט לענייני משפחה, לצורך בירור טענות הצדדים.
סעיף 1 לחוק קובע כי במות אדם עובר עזבונו ליורשיו.
סעיף 2 לחוק קובע כי ברירת המחדל בקביעת יורשיו של אדם הינה ירושה על פי דין כפי שמפורט בחוק. זאת - אלא אם קיימת צוואה (שבקיומה יחולק העיזבון בהתאם להוראות הצוואה).
רק אם אין ילדים או נכדים עוברת הזכות לירושה להורי המוריש (או צאצאיהם - האחים)
מי נחשבים יורשים על פי דין?
סעיף 10 לחוק קובע מי הם יורשיו על פי דין של המוריש:
1. מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;
2. ילדי המוריש וצאצאיהם (נכדי המוריש), הוריו וצאצאיהם (אחי המוריש), הורי הוריו (סבא וסבתא) וצאצאיהם (דודי המוריש).
כאשר אין מדובר בבן הזוג של המוריש - הוראות החוק קובעות קדימות בירושה, בהתאם למעגלי הקרבה של היורש למוריש, באופן שילדי המוריש (או צאצאיהם) הם היורשים הראשונים של המוריש. רק אם אין ילדים או נכדים עוברת הזכות לירושה להורי המוריש (או צאצאיהם - האחים) ואחרונים בתור לרשת - כאשר אין יורשים במעגל הקרוב יותר: הורי הוריו של המוריש (הסבא והסבתא - או צאצאיהם).
יובהר כי במקרה זה (כאשר אין בן זוג) חלוקת הירושה בין היורשים הינה בחלקים שווים.
במקרה שהמוריש השאיר אחריו בן זוג - המטלטלין (כולל רכב) השייכים (לפי המקובל ולפי הנסיבות) למשק הבית המשותף - שייכים במלואם לבן הזוג
מה קובע הדין במקרה שהמוריש הותיר אחריו בן זוג?
במקרה שבמועד הפטירה היה למוריש בן זוג - אופן חלוקת העיזבון משתנה.
המטלטלין (כולל רכב) השייכים (לפי המקובל ולפי הנסיבות) למשק הבית המשותף - שייכים במלואם לבן הזוג.
חלקו של בן הזוג בשאר העיזבון הינו:
(1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים - חצי;
(2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים - שני שלישים.
במקרה בו מתקיים ס"ק (2), קובעות הוראות החוק עדיפות נוספת לבן הזוג, באופן שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים (או יותר) וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון - ייטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה ושני שלישים מהנותר משאר העיזבון.
צו ירושה, אם כן, הינו צו הקובע את אופן חלוקת רכושו של המוריש, המתבצע בהתאם להוראות החוק, בהתאם למעגלי הקרבה (כפי שפירטנו לעיל).
במסגרת הוראות הצוואה, המוריש אינו כבול לכללי הירושה שבחוק; הוא יכול לקבוע את זהות היורשים ואת חלקם בירושה
מהי צוואה ומה דינה?
צוואה היא מסמך אותו עורך המוריש בחייו, במסגרתו הוא מצווה מה ייעשה ברכושו לאחר מותו.
במסגרת הוראות הצוואה, המוריש אינו כבול לכללי הירושה שבחוק; הוא יכול לקבוע את זהות היורשים ואת חלקם בירושה.
היתרון הבולט בצוואה: יכולת לצוות ליורש שאינו יורש ע"פ דין
מהם היתרונות בעריכת צוואה?
כאמור לעיל, לאור העובדה שבעריכת צוואה המוריש חופשי לצוות את אשר יעשה ברכושו (כפי רצונו) - הרי שקיימים יתרונות בקיומה של צוואה, המאפשרת חלוקת רכוש בצורה שונה, מזו הקבועה בחוק כברירת מחדל.
נביא להלן מספר דוגמאות, המדגימות כיצד במסגרת צוואה ניתן לקבוע יורש שאינו יורש ע"פ דין; ניתן לחסוך מס; ניתן למנוע חיכוכים מיותרים בין היורשים - ולעשות "צדק משפחתי" או חלוקה צודקת בין היורשים.
1. היתרון הבולט בצוואה: יכולת לצוות ליורש שאינו יורש ע"פ דין. כך, לדוגמא: ניתן להוריש לבן משפחה "רחוק" - גם אם קיימים ילדים או בן זוג; ניתן לצוות לעמותות או מוסדות אחרים, שהמוריש חפץ ביקרם. ומהצד השני, במסגרת צוואה גם ניתן להדיר יורש ע"פ דין מהירושה.
2. הצוואה גם מאפשרת לבצע חלוקה יעילה יותר של הרכוש. כך, למשל: מוריש עם שני יורשים, שבמסגרת העיזבון שלו יש 2 דירות. חלוקת העיזבון בדרך של צו ירושה תביא לכך כי כל אחד מהיורשים יהיה בעלים של מחצית מכל אחת מהדירות. באופן זה, יש בכל אחת מהדירות שותפים - עובדה שתקשה על מימוש הדירות (ואף ייתכן שתגרום למחלוקות בין היורשים, על אופן מימוש הזכויות בדירה). לעומת זאת, בדרך של צוואה - המוריש יכול לקבוע דירה אחת לכל אחד מהיורשים (ובדרך זו למנוע את השותפות הכפויה של היורשים בכל אחת מהדירות).
3. קיימים מקרים שבמסגרת הצוואה - מבקש המוריש לתת למי מהילדים חלק גדול יותר מהירושה, משיקולים שונים (כגון: מצב כלכלי קשה יותר של חלק מהילדים; העובדה כי אחד רווק והשני בעל משפחה וכו'). בדרך של צוואה, יכול המוריש לבצע מעין "הפליה מתקנת" - ולחלק בצורה לא שווה את העיזבון (כאמור במסגרת צו ירושה, לא ניתן לעשות כך).
4. הצוואה יכולה לחלק גם רכוש שונה בין יורשים שונים. לדוגמא: יורש אחד ירש נכס מקרקעין; והשני ירש את הכספים בחשבון הבנק (או כל קומבינציה אחרת, אותה מבקש המוריש).
בכל עת, ככל שרצון המצווה לבצע תיקון, לאור שינויי נסיבות או עובדות חדשות - המצווה יכול לערוך צוואה חדשה. כל צוואה מאוחרת מבטלת את הצוואה הקודמת שנערכה
לאור כל האמור לעיל - כיצד עדיף לפעול? צוואה? ירושה על פי דין?
הראינו לעיל כי בדרך של צוואה, יש למוריש יכולת לשלוט על אופן חלוקת עזבונו ולהביא במסגרת הצוואה שיקולים רבים ושונים, שיש בהם כדי להיטיב עם היורשים ו/או להוציא לפועל בצורה נכונה יותר את רצונו של המוריש.
יש להדגיש, כי בכל עת ניתן לשנות את תוכן הצוואה; קביעת מנגנון בצוואה אחת אינו "מסנדל" את המצווה. בכל עת, ככל שרצון המצווה לבצע תיקון, לאור שינויי נסיבות או עובדות חדשות - המצווה יכול לערוך צוואה חדשה. כל צוואה מאוחרת מבטלת את הצוואה הקודמת שנערכה.
לפני סיום עוד נקודה למחשבה. אנשים נוטים לחשוב, כי רק בגיל זקנה יש לערוך צוואה. לצערנו, וכמאמר חז"ל - "אין אדם יודע יום מותו" (והמציאות לצערנו מוכיחה זאת), ולכן רבים העורכים צוואה כבר בגיל צעיר.
בברכת אריכות ימים!
* אין באמור לעיל משום מתן עצה משפטית. כל הפועל על סמך האמור בכתבה, עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד.
