פיקוח על עברייני מין (פודקאסט)

לפני כ- 12 שנים המדינה חוקקה חוק שמאפשר לה לפקח על עברייני מין גם לאחר שהם סיימו לרצות את העונש שלהם. זה דבר חריג בתחום המשפט הפלילי.
בעצם המדינה רוכשת סמכות להפעיל סנקציות, להגביל חרויות של אנשים, על בסוס פוטנציאל לביצוע עבירות בעתיד.

מדובר במי שבצע בעבר עבירת מין, ומפאת החשש שהוא יחזור ויבצע שוב עבירת מין, רוצים לפקח עליו ולהטיל עליו מגבלות כדי לצמצם את הסיכון שהוא יבצע עבירות.

באיזה אופן נעשה הפיקוח? 

לאחר שאדם סיים את ריצוי העונש, ולאחר שנקבע שהאדם בצע את עבירת המין, הוא נשלח לקבלת הערכת מסוכנות מינית. הערכה זו נעשית ע"י איש מקצוע, ומוגשת חוות דעת לבית המשפט, שאליה מצטרפת המלצה של יחידה שייכת לשירות בתי הסוהר, ואז נגזרות המגבלות שהמדינה מבקשת להטיל על עבריין המין המורשע.

אפשר להגביל אדם מלהיות בסביבה של קטינים, אפילו בני המשפחה שלו. יכולים למנוע ממנו להיות עם בני המשפחה שלו

מה סוג המגבלות שאפשר להטיל על עבריין מין?

יכול להיות שאדם לא רצה מאסר, אבל יטילו עליו מגבלות מאוד משמעותיות, שיפריעו לשגרת החיים שלו.
עברייני מין רבים לא מבינים בשלב הזה עד כמה הפגישה בשגרת החיים היא קשה.

דוגמאות למגבלות: אפשר להגביל אדם מלהיות בסביבה של קטינים, אפילו בני המשפחה שלו. יכולים למנוע ממנו להיות עם בני המשפחה שלו.

ייתכן שימנעו מאדם להכנס לאזורים שיש בהם גני ילדים: פארק שעשועים, גני ילדים.

וכן, מגבלה על מקומות עבודה. כל עבודה שעבריין מין מפוקח רוצה לעסוק בה - הוא חייב לקבל את אישור קצין הפיקוח שלו.

משך צו הפיקוח שניתן לעברייני מין "שגרתיים", שרמת המסוכנות שלהם אינה גבוהה, הוא עד לתקופה מקסימלית של 5 שנים

התמודדות עם הנושא ומשך צו הפיקוח

כשמוגשת בקשה לצו פיקוח, צריך שעין מקצועית, גם של עו"ד תבחן את הבקשה. הרבה פעמים עו"ד נעזרים באנשי מקצוע טיפוליים, שנותנים את הערכת המסוכנות שלהם. הרבה פעמים עוה"ד מנסים לשכנע את ביהמ"ש שחוות הדעת מטעמם נכונה יותר, ושההגבלות הן מוגזמות וניתן לצמצם אותן. כך שהפגיעה בשגרת החיים של עבריין המין תהיה כמה שיותר מצומצמת אם בכלל.

ישנן דרגות למסוכנות. מרמה נמוכה ועד רמה גבוהה, כשבאמצע יש את הרמה הבינונית ועוד רמות ביניים.

משך צו הפיקוח שניתן לעברייני מין "שגרתיים", שרמת המסוכנות שלהם אינה גבוהה, הוא עד לתקופה מקסימלית של 5 שנים.
כעבור 5 שנים רק אם המסוכנות נותרה גבוהה, אפשר להאריך את צו הפיקוח, וזאת למשך 20 שנה.

הפגיעה מאוד משמעותית בחרויות של עבריין המין.

אם בשלב מסוים נקבע שהמסוכנות היא נמוכה, אין סמכות להטיל מגבלה ולתת צו פיקוח כנגד עבריין המין.

השיקולים שרלוונטיים להערכת המסוכנות: גיל הנפגע, מין הנפגע, פער הגילאים בינו לבין הפוגע, המקום שבו זה נעשה ועוד

מהם השיקולים הרלוונטיים להערכת המסוכנות?

השיקולים שרלוונטיים להערכת המסוכנות: גיל הנפגע, מין הנפגע, פער הגילאים בינו לבין הפוגע, המקום שבו זה נעשה (פומבי או פרטי), קשר של משפחתי או אדם אקראי שהתנפל על הנפגע ועוד. אלו נתונים קבועים שמתייחסים למעשה שבוצע.

ישנם נתונים מתנים, לדוגמא: האם לעבריין המין יש זוגיות יציבה, האם יש לו מקום עבודה מסודר, האם הוא מקבל טיפול ייעודי לעברייני מין ועוד שיקולים שעשויים להשתנות עם הזמן.

בנוסף, ישנו גם משקל משמעותי לראיון קליני שעורך איש המקצוע לאותו עבריין מין. זהו מקום להתרשמות של איש המקצוע מהאישיות, מההתנהגות של עבריין המין, כדי שהוא יוכל לשקלל מהי ההתרשמות שלו מבחינת החשש שאותו אדם יבצע שוב עבירת מין.

חשוב לציין, כי אין קשר בין חומרת המעשה לחומרת המסוכנות. המסוכנות עונה על השאלה, מה הסיכוי שעבריין המין יבצע את אותה עבירה.