בית למכירה
שאלה: בניתי בית בהרחבה במושב. היום אני רוצה למכור אותו. האם אצטרך לשלם מיסים על המכירה? אם כן, באיזה סדר גודל?
תשובה: מכירה של בית בהרחבה במושב דומה מבחינת פרוצדוראלית למכירה של בית בעיר, כאשר בנוסף בדרך כלל יש התנהלות גם מול מנהל מקרקעי ישראל, וועד המושב. תשלום מיסים בגין מכירת בית תלוי בפרמטרים שונים. קיימים בחוק פטורים והוראות שעה אשר יכולים להוביל לאי תשלום מלא. גם במידה שלא חלים לגביך הפטורים כנ"ל, יתכן כי תוכל ליהנות מקיזוזים והפחתות מהחוב לרשויות המס בגין הוצאות בניה, שיפוצים וכו'. כאמור, יש לבחון כל מקרה לגופו.
באופן כללי במכירת בית, המוכר אמור לשלם:
1. מס שבח - ככל שחל
2. היטל השבחה - ככל שחל
3. דמי הסכמה למנהל במידה ואין לו הסכם חכירה מהוון עם המנהל;
4. פירעון חובות לועד המושב - ככל שיש
5. פירעון חובות מלא למועצה המקומית;
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום הרחבת יישובים
למציאת עו"ד מקרקעין באינדקס משפטי
ישובים שלא מוכנים להתרחב
שאלה: ישנם יישובים קטנים מאוד בגליל שמס' המשפחות שגרות בהם לא עובר את ה-40. בישובים אלה המשפחות לא מאפשרות לישוב לצמוח ולגדול כי הן לא מעוניינות שיצטרפו אנשים חדשים לישוב. האם מותר להם לעשות את זה?
תשובה: ע"פ החלטות מנהל מקרקעי ישראל הקיימות כיום, צריך את שיתוף הפעולה של הישוב להתרחבות. יתכן שישנן אפשרויות לאכוף על ישוב להתרחב, באמצעות פנייה למשרד הפנים.
הרחבות קיבוצים
שאלה: אני משמש חבר קיבוץ מזה עשרים שנה. ישנם דיבורים הולכים וגוברים על פתיחת איזור וילות באזור המטעים לטובת בני חברים ולאחר מכן החוצה לכל מי שמעוניין. רציתי לדעת איך נקבע למי מהבנים מוצע איזה שטח, שכן יש אזורים טובים ונחשבים יותר ויש שפחות.
תשובה: בחירת מגרשים לבנים חוזרים נקבעת בדרך כלל בתקנון קליטה אשר אמור לעבור את אישור האסיפה הכללית בקיבוץ. בתקנון זה אמור הקיבוץ להסדיר את דרכי בחירת המגרשים, באמצעות הגרלה בדרך של הגרלת המגרש עצמו או בדרך של הגרלת מספר בתור לבחירת מגרש או בדרך של מועד ההצטרפות לפרוייקט, או בדרכים אחרות אותן יקבע הקיבוץ.
זכויות אשה בנכס בן ממשיך
שאלה: בעלי הוא בן ממשיך. הוא וחמי עשו החלפה של המשק בנכס שהיה רשום על שם בעלי ובו חיים חמי וחמותי טרם נישואינו, ואנו חיים במשק שלהם. השנה הוחלט ע"י שני הצדדים להעביר את הבעלות על הנכסים. במהלך נישואינו נלקחה משכנתא על הנכס בו חיים חמי וחמותי וכדי לבצע את העברה אנו צריכים לשלם את המשכנתא, ומשק עבר על שמו של בעלי בלבד. אני רוצה לדעת אם חס וחלילה יפרדו דרכינו, האם יתכן מצב שלי לא יהיה חלק במשק בו אני חיה כל נישואיי ואהיה שותפה רק לתשלומים על הבית ועל המשכנתא?
תשובה: כשאת משתמשת בביטוי "יפרדו דרכינו" הכוונה לאחת משתי אפשרויות: גירושין או מות בעלך.
1. במקרה של גירושין חלים כללי "חזקת שיתוף" ובמסגרתם נהוג לקבוע כי כל רכוש שהגיע לאחד משני בני הזוג במהלך חייהם המשותפים - חזקה היא שהוא שייך לשניהם ביחד.
2. למקרה של מות בעלך - צריך לבדוק את חוזה החכירה של המושב (האגודה) שבו אתם מתגוררים - כדי לדעת מה יהיו זכויותיך בנחלה. ברוב חוזי החכירה כתוב כי במות אחד מבני הזוג עובר כל חלקו בנחלה לבן/בת זוגו. יש לבדוק בחוזה אם הכוונה שם היא רק במקרה שמלכתחילה שני בני הזוג הם בעלי הנחלה ביחד, או שגם במקרה בו רק הנפטר היה בעל הזכויות בנחלה.
אם אין סעיף כזה בחוזה החכירה - קובע חוק הירושה בסעיף 114 כי הזכויות במשק החקלאי יהיו לאחד מיורשיו שיכול ומסוגל להמשיך לנהל את המשק החקלאי. על מנת שלא תהיה מחלוקת אם את מתאימה להגדרה כזו - עדיף שבעלך יעשה כבר עכשיו צוואה ובה יוריש לך את מלוא הזכויות בנחלה לאחר פטירתו.
בנייה במשק במושב
שאלה: אנו מעוניינים לבנות בית במשק ההורים במושב.
במשק שני בתים ואני מבין שניתן לבנות עד סה"כ 375 מ"ר ללא תשלום למנהל.
שאלה:האם ניתן לבנות בית שלישי? האם מרפסות מקורות נכללות בחשבון? מהן המגבלות על מיקום פיזי של הבנייה במשק?
תשובה: על פי הוראות הנוהל שממ"י עובד לפיהן כיום ניתן לבנות יחידת מגורים שלישית רק אם בנחלה חיים שלושה דורות (סב, אב, ונכד) ובמגבלה שהנכד הוא נשוי ("מהווה משפחה") ושהנחלה מלכתחילה היתה שייכת לסב.
כאשר ממ"י יתחיל לעבוד לפי הוראות החלטה 979 ניתן יהיה לבנות בנחלה שלושה מבנים בשטח כולל כנ"ל, ללא מיגבלות.
לענין מרפסות מקורות - יש לבדוק בתב"ע אם הן נחשבות כשטח עיקרי או כשטחי שירות.
המגבלות הפיזיות הן מגבלות התב"ע (קווי בנין וכו'), וכן כיום נדרש שיהיה חיבור פיזי בין "יחידת ההורים" (עד 55 מ"ר) לבין אחד משני הבתים האחרים.
