בישראל ישנם למעלה ממיליון אזרחים בעלי רישום פלילי או משטרתי - רישום המהווה עבורם "אות קין" ובמקרים רבים אף פוגע ביכולתם להשתלב באופן מלא בחברה ו/או בשוק העבודה ו/או לשאת נשק. כדי לאפשר לאנשים בעלי רישום כזה, העומדים בפני שוקת שבורה, לפתוח דף חדש בחייהם, קיימות מספר אפשרויות להביא למחיקת הרישום הפלילי ו/או המשטרתי, זאת בהתאם לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תשמ"א-1981).
רישום משטרתי - יהיה במקרים בהם נסגר התיק מחוסר עניין לציבור או מחוסר ראיות. רישום פלילי - יהיה במקרים בהם הוגש כתב אישום, התנהל הליך פלילי בבית המשפט והנאשם הורשע
מהו רישום פלילי, מהו רישום משטרתי, ומה ההבדל ביניהם?
בתום החקירה, עומדות בפני המשטרה שתי אפשרויות מרכזיות:
• לסגור את התיק - באחת משלוש עילות: חוסר אשמה, חוסר עניין לציבור או חוסר ראיות.
• להמליץ על הגשת כתב אישום - במקרה כזה יתכן שיוגש כתב אישום ויתנהל הליך פלילי בבית המשפט.
הרישום הפלילי והרישום המשטרתי הם למעשה תיעוד "פנימי" של החקירה ותוצאותיה. ההבדל ביניהם נעוץ בהחלטת גורמי אכיפת החוק לגבי המשכיות ההליך:
רישום משטרתי - יהיה במקרים בהם נסגר התיק מחוסר עניין לציבור או מחוסר ראיות. באופן עקרוני, רישום משטרתי אינו נחשב כעבר פלילי, אך הינו מעיד על מעורבות כלשהי של אותו אדם באירוע פלילי אשר נחקר ע"י המשטרה. יובהר, כי במקרים בהם נסגר התיק בעילה של חוסר אשמה - יימחק הרישום. כמו כן מתקיים רישום של תיקים המכונים מב"ד (ממתין לבירור דין), מדובר בתיקים שטרם נסתיימה החקירה בעניינם והינם תלויים ועומדים עד לקבלת החלטה סופית בעניינם.
רישום פלילי - יהיה במקרים בהם הוגש כתב אישום, התנהל הליך פלילי בבית המשפט והנאשם הורשע. במקרה בו זוכה הנאשם בהליך המשפטי - הרישום הפלילי בעניינו ימחק.
כדי להגן על אינטרסים ציבוריים מרכזיים כגון שלום הציבור וביטחונו, ע"פ החוק יש לחשוף באופן מבוקר את המידע בפני גופים מסוימים המוגדרים בסעיף 4(א) לחוק, כגון: בתי המשפט, רשויות ציבוריות, גורמי חקירה ואכיפה, מוסדות ביטחוניים (צבא, משטרה, מוסד ושב"כ) וגופים נוספים בעלי אופי ביטחוני
מי חשוף לרישום הפלילי ו/או המשטרתי?
מכיוון שרישום מעיד על מעשה פלילי (במקרה בו מדובר ברישום פלילי) או על חשד פלילי כלשהו (במקרה בו מדובר ברישום משטרתי), החוק מכיר בכך שכדי להגן על אינטרסים ציבוריים מרכזיים כגון שלום הציבור וביטחונו, יש לחשוף באופן מבוקר את המידע בפני גופים מסוימים המוגדרים בסעיף 4(א) לחוק, כגון: בתי המשפט, רשויות ציבוריות, גורמי חקירה ואכיפה, מוסדות ביטחוניים (צבא, משטרה, מוסד ושב"כ) וגופים נוספים בעלי אופי ביטחוני (תעשייה ביטחונית, אבטחה וכו').
החוק אמנם מכיר בחשיבות הרישום הפלילי והמשטרתי, זאת לטובת שמירת הסדר והגנה על ביטחון הציבור, אך יחד עם זאת מכיר החוק גם ביכולתו של אדם להשתקם ובחשיבות ההליך השיקומי לאדם ולחברה כולה
כיצד מתבצעת מחיקת רישום משטרתי ורישום פלילי?
החוק בישראל מכיר בזכותו של כל אדם לתקן את דרכיו ולפתוח דף חדש, גישה זו נוסחה היטב בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אשר הוגשה לבית המשפט העליון (דנ"א 1840/13 רפאל דיין נ' מפעל הפיס):
"ז'אן ולז'אן, גיבור הסיפור עלובי החיים מאת ויקטור הוגו, נרדף כל חייו בשל כיכר הלחם שגנב בצעירותו, לאחר שמשפחתו הגיעה למצב של חוסר כול הוא נאלץ לנדוד עם 'תעודת מסע צהובה', סמלם של האסירים המשוחררים, ותעודה זו לא נתנה לו מנוח עד שנאלץ לחיות בזהות בדויה. זה היה, כך נראה, הדין בצרפת של המאה ה-19. הדין בישראל דהאידנא - שונה מן הקצה אל הקצה.
המחוקק הישראלי בחר בביטוי 'תקנת השבים' כחלק בלתי נפרד משמו של חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, כשהתפיסה ביסוד החוק היא: 'וחטא גמור הוא לומר לבעל תשובה: זכור מעשיך הראשונים, או להזכירן לפניו כדי לביישו, או להזכיר דברים ועניינים הדומים להן כדי להזכירו מה עשה, הכול אסור' (הרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ז, הלכה ח); וכן - 'מקום שבעלי תשובה עומדין שם צדיקים אינן עומדין שם' (תלמוד בבלי, סנהדרין צט א)".
כלומר, החוק אמנם מכיר בחשיבות הרישום הפלילי והמשטרתי, זאת לטובת שמירת הסדר והגנה על ביטחון הציבור, אך יחד עם זאת מכיר החוק גם ביכולתו של אדם להשתקם ובחשיבות ההליך השיקומי לאדם ולחברה כולה.
כל אדם שהורשע בביהמ"ש יכול להגיש לנשיא המדינה בקשת חנינה - בקשה לקיצור או לביטול תקופת התיישנות ותקופת המחיקה של הרישום הפלילי בעניינו
כיצד מתבצע הליך מחיקת רישום פלילי?
כל אדם שהורשע בביהמ"ש יכול להגיש לנשיא המדינה בקשת חנינה - בקשה לקיצור או לביטול תקופת התיישנות ותקופת המחיקה של הרישום הפלילי בעניינו.
חשוב מאוד לנסח את בקשת החנינה בצורה קוהרנטית כדי לשכנע את מקבלי ההחלטות כי הנזק שנגרם למבקש כתוצאה מהרישום איננו מידתי, על כן יש למחוק בעניינו את הרישום.
כך למשל במקרה של מהנדס אוירונאוטיקה בעל רישום משטרתי המבקש להשתלב בעבודה בתעשייה האווירית, יתכן שהרישום בעניינו ימנע ממנו לממש את חלומו, זאת לאחר שהשקיע את כל מרצו בלימודיו. יתכן שבנסיבות מסוימות הנזק הקונקרטי הנגרם לו כתוצאה מרישום שכזה איננו מידתי בנסיבות העניין, לפיכך יש להביא למחיקתו.
כמו כן, חשוב לגבות את הבקשה במסמכים רלוונטיים ככל הניתן, אשר יעידו הן על עילת הבקשה עצמה (אישור על לימודי הנדסת אוירונאוטיקה, למשל); והן על אופיו וכוונתו האמיתית לפתוח דף חדש (הוכחה ששירת בצבא כמ"פ ביחידה קרבית, או התנדבות בארגון חברתי חשוב, למשל).
סעיף 12 לחוק מאפשר לכל אזרח לקבל מהמשטרה תדפיס "זכות עיון" הכולל את הרישום הפלילי והרישום המשטרתי בעניינו, זאת על מנת שיוכל האזרח להבין את מצבו ולפעול לתיקון טעויות ככל שישנן כאלה
ומה בנוגע להליך מחיקת רישום משטרתי?
בחוק נקבע, כי רישום משטרתי הנוגע לעבירה שאינה פשע, יימחק אוטומטית בתום שבע שנים מיום האירוע - לבגיר; ובתום חמש שנים מיום האירוע - לקטין, בתנאי שיעמוד באמות המידה הקבועות בתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), התשס"ח-2008, ובתנאי שלא החליט הגורם המוסמך להותיר את הרישום על כנו.
סעיף 12 לחוק מאפשר לכל אזרח לקבל מהמשטרה תדפיס "זכות עיון" הכולל את הרישום הפלילי והרישום המשטרתי בעניינו, זאת על מנת שיוכל האזרח להבין את מצבו ולפעול לתיקון טעויות ככל שישנן כאלה.
גם כאן, רשאי בעל הרישום המשטרתי להגיש בקשה למחיקת הרישום בעניינו, כאשר בשונה מהגשת בקשה לחנינה מהנשיא בגין רישום פלילי (אותה ניתן להגיש בכל עת) - בקשה למחיקת רישום משטרתי ניתן להגיש רק בחלוף התקופה הקבועה בחוק, כפי שיובא להלן:
• בחשד לביצוע עבירה מסוג פשע- 7 שנים מיום ביצוע העבירה לבגיר; 5 שנים מיום ביצוע העבירה לקטין.
• בחשד לביצוע עבירה שאינה מסוג פשע - 5 שנים מיום ביצוע העבירה לבגיר; 3 שנים מיום ביצוע העבירה לקטין.
מאחר שהמשטרה מתייחסת לרישומים המשטרתיים כמכלול, גם הקריטריונים (אמות המידה) המוגדרים כתנאי לקבלת הבקשה למחיקת רישום משטרתי נוקשים יותר מאשר אמות המידה בבקשת חנינה מהנשיא, ונראה כי על המבקש לעבור משוכות גבוהות יותר.
בין הקריטריונים שיילקחו בחשבון:
1. מהות העבירות המיוחסות וחומרתן.
2. חומרת הפגיעה במבקש.
3. היקף הפגיעה המיוחסת ברכוש, בהתחשב בין השאר בסוג הרכוש, בערכו ובהיותו רכוש פרטי או ציבורי.
4. קיומם של רישומים אחרים לחובתו, תכיפותם ונסיבותיהם.
5. ביטולים קודמים של רישומים משטרתיים.
6. נסיבותיו האישיות של מי שהרישום לחובתו, בהתחשב גם באופן בו ביסס אותן ותמך אותן במסמכים מתאימים.
7. משך הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה.
8. גילו של מי שהרישום לחובתו, בעת ביצוע העבירה.
פרט לזכותו של אדם להגיש בקשה למחיקת הרישום המשטרתי בעניינו, שמורה לו גם הזכות לפנות ליחידה החוקרת ולבקש לשנות את עילת סגירת התיק
כיצד מוגשת בקשה לשינוי עילת סגירת התיק?
פרט לזכותו של אדם להגיש בקשה למחיקת הרישום המשטרתי בעניינו, שמורה לו גם הזכות לפנות ליחידה החוקרת ולבקש לשנות את עילת סגירת התיק (להביא לשינוי עילת סגירת התיק מחוסר ראיות או חוסר עניין לציבור – לעילה של חוסר אשמה וכך להביא למחיקתו).
בקשה לשינוי עילת סגירת תיק, אשר מטרתה לנקות את שמו של המבקש מכל רבב, צריך שתהא מבוססת ונתמכת בחומר הראיות הקיים בתיק. לפיכך חשוב מאוד להסתייע בעו"ד בעל ניסיון בתחום. תפקידו של עורך הדין לעיין בחומר הראיות, לשמוע את גרסת המבקש לדברים, ולאחר מכן להציג בפני היחידה החוקרת נרטיב שישכנע את מקבלי ההחלטות כי למבקש לא היו יד ורגל במעורבות הפלילית בה נחשד.
כך למשל, הח"מ טיפל בבקשתו של אדם שנחקר בחשד לאלימות כלפי אחיו, זאת לאחר שאחיו הגיש נגדו תלונה במשטרה. לאחר עיון בחומר התברר, כי האח שהגיש את התלונה מוכר כלוקה בנפשו הסובל בין היתר ממחשבות שווא ומהתפרצויות זעם וכי החשוד לא תקף אותו, אלא רק הגן על אמם מפניו.
לאחר שהח"מ סיפק את הראיות ואת חוות הדעת התומכות בפני היחידה החוקרת התקבלה הבקשה, עילת סגירת התיק שונתה מחוסר ראיות לחוסר אשמה וכך נמחק הרישום.
דוגמה למקרה נוסף בו טיפל הח"מ: בחור שלקח חלק בנסיעה מאורגנת לאחד מקברי צדיקים המצויים בתוך עיר ערבית. במהלך הדרך עצר הצבא את האוטובוס שבו נסע ולא נתן לאוטובוס להיכנס למתחם (על אף שהביקור היה מתואם). יושבי האוטובוס שהורדו ממנו בפקודת החיילים התחילו ללכת רגלית בתוך העיר הערבית לכיוון הקבר ולאחר מכן נעצרו בחשד להתקהלות בלתי חוקית והפרת צו אלוף. לאחר שנסגר התיק בעילה של חוסר עניין לציבור פנה אותו אדם לח"מ לצורך הגשת בקשה לשינוי עילת סגירה. לאחר עיון בחומר החקירה, הצליח הח"מ להוכיח כי המבקש לא הפר הוראות אלא קיבל מהחיילים בשטח את ההנחיה לצעוד ברגל. לכן, נעתרה המשטרה לבקשה ושינתה את עילת סגירת התיק לעילה של חוסר אשמה וכך נמחק הרישום.
לסיכום: רישום פלילי ורישום משטרתי עלולים לשבש את אורח החיים. לכן, מאפשר החוק לכל אדם לבקש את מחיקתם. עם זאת, חשוב מאוד להיוועץ בעו"ד ולהגיש את הבקשה בצורה נכונה, אשר תגרום לגוף הרלוונטי להיעתר לבקשה ותאפשר לבעל הרישום להסיר את ה"גיבנת" מעל גבו ובכך לפתוח דף חדש.
* עו"ד יפתח לנדאו עוסק במשפט פלילי
* השתתפה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי
