חוק איסור לשון הרע נחקק בשנת 1965 (תשכ"ה) - ובבסיסו עומדים כבודו ושמו הטוב של האדם. החוק נוגע גם למקום העבודה: מעסיק שדיבר אל עובד בצורה פוגענית ומעליבה, פגע בו ובמקצועו, משרתו ומשלח ידו - עלול להסתכן בתביעת לשון הרע, בבית הדין לעבודה. כמובן, הדבר תקף גם במקרים בהם העובד הוא זה שפגע במעסיק, העליב והכפיש אותו.
עד שנת 2009, תביעות בגין לשון הרע במקום העבודה, נידונו בבית משפט אזרחי. החל משנה זו, חל תיקון בדיני העבודה - ותביעות מסוג זה הן בסמכות בית הדין לעבודה.
הסיבה לכך: הרצון לאחד את התביעות, מאחר שתביעות לשון הרע במקום העבודה כוללות פעמים רבות גם תביעות בגין זכויות סוציאליות (הפרשות פנסיה, שכר עבודה, שעות נוספות וכו'), שהן זכויות מגן קוגנטיות במשפט הישראלי (המצויות בסמכות ייחודית של בית הדין לעבודה). כך, התיקון נועד לאפשר לטפל בתביעה באופן מרוכז ויעיל, תחת אכסניה דיונית אחת במקום פיצול התביעה בין מספר ערכאות.
בנוסף, חשוב לציין, כי במקרה שעובד אחד תובע את עמיתו לעבודה בגין לשון הרע, ללא מעורבות מקום העבודה או המעסיק באופן אישי - התביעה לא תידון בבית הדין לעבודה, אלא בבית משפט שלום או בבית המשפט לתביעות קטנות, בהתאם לסכום התביעה.
זאת, מאחר שמדובר במקרה פרטי בין שני אנשים (גם אם הם עובדים באותו מקום עבודה). המקרה אינו קשור למקום העבודה עצמו. במקרים בהם יש נגיעה למקום העבודה, הדיון יתנהל בבית הדין לעבודה.
הכלל הוא, כי למעסיק יש אחריות שילוחית כלפי העובד. אחריות זאת מוגבלת אך ורק במקרים בהם העובד ביצע פעולה שנעשתה בזדון, קרי: בכוונה תחילה וביודעין.
מדובר בשאלות הנבחנות בהתאם לנסיבות המשתנות של כל מקרה לגופו.
במקרים בהם אמירה או פרסום דעה על עובד עלולים לפגוע במשרתו, עיסוקו או משלח ידו באופן החוצה את הפן המקצועי לעבר הפן האישי - אזי תיחשב האמירה כעילה מוצקה לתביעת לשון הרע
כיצד ניתן לדעת אם אכן נאמרה לשון הרע במקום העבודה?
אכן, לא כל אמירה, גידוף או מילה סרת טעם במקום העבודה - תיחשב ללשון הרע. עם זאת, במקרים בהם אמירה או פרסום דעה על עובד עלולים לפגוע במשרתו, עיסוקו או משלח ידו באופן החוצה את הפן המקצועי לעבר הפן האישי - אזי תיחשב האמירה כעילה מוצקה לתביעת לשון הרע.
במקרים בהם חוויתם אמירה שאינה במקומה, מילים פוגעניות או חוות דעת שאינה נוגעת לתפקודכם בעבודה - חשוב לזכור כי חובת ההוכחה חלה עליכם, התובעים
מה ניתן לעשות במקרה שנאמרה לשון הרע בעבודה?
במקרים בהם חוויתם אמירה שאינה במקומה, מילים פוגעניות או חוות דעת שאינה נוגעת לתפקודכם בעבודה - חשוב לזכור כי חובת ההוכחה חלה עליכם, התובעים. כלומר: לא די בכך שהמילים נאמרו אלא יש הכרח שהדברים יפורסמו (בין אם בכתב, בעל פה, בצילום ובכל דרך אחרת כמותר בחוק).
ובעניין זה, די בהגעת דבר הפרסום לידי אדם אחד בלבד, זולת הנפגע, כדי להקים עילת תביעה בגין לשון הרע ולעתור לפיצויים (עד לגובה של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק) ובמקרים קשים יותר, די בכך ששני אנשים בלבד, זולת הנפגע ייחשפו לפרסום, בכדי לבסס הליך של קובלנה פלילית (שדינה כדין כתב אישום לכל דבר ועניין), המקנה זכות לכפל פיצוי ללא הוכחת נזק (היינו, 100,000 ₪) ובכפוף לשיקול דעת בית המשפט.
כדי להעריך את סיכויי התביעה, יש לבחון פרמטרים נוספים כגון: תדירות האמירה, הפורום בו נאמרה האמירה, חומרת האמירה ומעמד העובד שאליו כוונה האמירה. פרמטר חשוב ביותר לתביעה הוא ההשלכות בעקבות לשון הרע. האם נפגע מעמדו של העובד? האם פוטר? האם מודר מתפקידו?
בית הדין הארצי קבע, כי כדי להעביר ביקורת על עובדים מבלי שתיחשב לשון הרע, חשוב שהדברים יאמרו בתום לב, שיהיו מופנים רק לציבור הרלבנטי ומתוקף תפקידו של המעסיק כממונה על העובדים
השפלה במהלך ישיבה בעבודה, שבעקבותיה פוטרה העובדת
באחד המקרים, עובדת הושפלה בפומבי במהלך ישיבת עבודה, על ידי עמיתה. בעקבות הדברים שנאמרו, העובדת אף פוטרה ממקום העבודה. ניתן לזהות כאן הן את האקט עצמו - לשון הרע שכלל אמירות פוגעניות ומעליבות שנאמרו בפני פורום רחב; והן את ההשלכות החמורות: המעסיק בחר לפטר את העובדת. במקרה זה, קנויה בידי העובדת עילה מובהקת לתביעת לשון הרע.
במקרה אחר, בו עובדת פוטרה בגין איחורים לעבודה ובעיות משמעת ולאחר מכן, כינס מעסיקה הישיר ישיבת צוות ובו תיאר את התנהלות העובדת שהובילה לפיטוריה, תבעה העובדת את המעסיק בגין חשיפת עילת פיטוריה לעיני יתר העובדים.
בפסק דין מכונן של בית הדין האזורי לעבודה ובהמשך בפסק דינו של בית הדין הארצי בערעור שהוגש לפתחו, נקבע כי המנהל היה רשאי, ואף היתה זו אחריותו מתוקף תפקידו בחברה וכממונה על העובדים, לספק לעובדיו הסבר על פיטורי העובדת כדי להרגיע את העובדים, להחזיר את השקט ולכוון את התנהגות העובדים להתנהגות הרצויה, בכך שיציג בפניהם מהי התנהגות שאינה מקובלת במקום העבודה. דבריו של המנהל היו סבירים לצורך השגת מטרותיו ולכן נאמרו בתום לב.
בית הדין הארצי אשרר את פסיקת ביה"ד האזורי באותה פרשה, וקבע כי מותר למעביד להעביר ביקורת על עובד בפני עובדים אחרים. עוד נפסק, כי כדי להעביר ביקורת על עובדים מבלי שתיחשב לשון הרע, חשוב שהדברים יאמרו בתום לב, שיהיו מופנים רק לציבור הרלבנטי ומתוקף תפקידו של המעסיק כממונה על העובדים.
התביעה של לילאן פרץ נגד שרה נתניהו - לאחר מספר שנות דיונים, הגיעו הצדדים לפשרה שפרטיה חסויים. דוגמה זו ממחישה את האפשרות של המעסיק לתבוע את העובד בגין לשון הרע וההפך
תביעת ליליאן פרץ נגד שרה נתניהו
דוגמה נוספת - אולי מהמפורסמות בתביעות לשון הרע במקום העבודה - התביעה של מנהלת משק מעון ראש הממשלה, ליליאן פרץ - נגד אשת ראש הממשלה, גב' שרה נתניהו.
בתביעה זו, שהוגשה על ידי ליליאן פרץ בשנת 2010, טענה התובעת כי סבלה מהתעמרות, קיפוח והרעת תנאים. התביעה הוגשה בבית הדין לעבודה. מנגד, גב' נתניהו תבעה תביעה נגדית על לשון הרע, בטענה כי העובדת הכפישה את שמה בכוונה תחילה.
לאחר מספר שנות דיונים, הגיעו הצדדים לפשרה שפרטיה חסויים. דוגמה זו ממחישה את האפשרות של המעסיק לתבוע את העובד בגין לשון הרע וההפך; וכי בשל צביונה הקוגנטי והסוציאלי של התביעה - המקום המתאים לניהול תביעת לשון הרע מסוג זה הוא בבית הדין לעבודה.
יש להבחין בין ביקורת עניינית לגבי תפקוד של עובד, שנאמרת במטרה לשפר ולייעל את תפקודיו בעבודה - לבין אמירה מעליבה, רכלנית, פוגעת ומשפילה, שאין לה קשר לתחום עיסוקו
האם כל ביקורת של מעסיק היא בבחינת לשון הרע?
התשובה היא: לחלוטין לא.
כיום, גישת בתי המשפט היא כי מקום העבודה הוא מעין "בית שני" עבור הישראלים, מאחר ששעות העובדה בישראל הן מהארוכות ביותר, בקרב מדינות ה- OECD (המדינות המפותחות). כך, נוצר מצב שהעובדים מבלים שעות רבות במקום העבודה.
“במערכת של יחסי עבודה קיימים גם ערכים נוספים שיש לקחתם בחשבון בעת יישומו של החוק וההגנות הנקובות בו, הנובעים מהיותו של מקום העבודה מעין “משפחה” מורחבת, שחבריה שוהים זה עם זה שעות רבות מדי יום ואמורים להגשים יחד מטרות משותפות”(ע”ע 46548-09-12).
מדרך הטבע, נוצרים לעתים חיכוכים ומתחים. לעתים הדברים יוצאים מכלל שליטה. לכן, לא כל אמירה - גם אם נאמרה בלשון בלתי ראויה בעיני המתבונן - תיחשב לשון הרע ועל הדברים להיבחן בקונטקסט הפרטני של המקרה ובאופן אובייקטיבי.
כמו כן, יש להבחין בין ביקורת עניינית לגבי תפקוד של עובד, שנאמרת במטרה לשפר ולייעל את תפקודיו בעבודה - לבין אמירה מעליבה, רכלנית, פוגעת ומשפילה, שאין לה קשר לתחום עיסוקו.
בנוסף, גם אם נאמרה חוות דעת הנוגעת לתפקוד העובד בנוכחות עובדים אחרים, אם הדברים נאמרו במטרה להוות דוגמה לעובדים ובמטרה לשפר את תפקודם בעבודה או לחדד את נהלי המשמעת על רקע תקרית שאירעה - לא תיחשב אמירה זו לשון הרע.
עם זאת, חשוב לזהות מקרים בהם הביקורת גולשת להאשמות קשות, כגון האשמות בעלות גוון פלילי (טענה כי עובד ביצעה מעילה, תקף או גנב). במקרים כאלה, ככל שאין בהם ממש והם נאמרו במטרה לפגוע בעובד, אין ספק כי אותו עובד שכנגדו יוחסו האשמות שווא חמורות כל כך ובפני חבריו לעבודה – יוכל בהחלט להגיש תביעת לשון הרע (בדומה להגשת תלונת סרק במשטרה).
ככל שיהיו בידיכם יותר מסמכים או תיעוד של המקרים, הדבר עשוי להוביל לייעול התביעה ומטבע הדברים גם להגברת סיכויי הצלחתה
מהן ההמלצות המעשיות לעובד שחש שנעשה לו עוול, וכי נאמרה עליו לשון הרע?
מומלץ כי העובד יוכיח בראיות את הנזק שנגרם לו (אם כי לפי החוק אין חובה בהוכחת נזק ודי בהנחת תשתית לקיומן של נסיבות המעלות נזק כללי). אם מדובר בהתעמרות מילולית שחוזרת על עצמה, מומלץ לתעד את הדברים - באמצעות הקלטה, צילום או גיוס עמיתים לעבודה, ככל שניתן, שהיו עדים לאמירות שנאמרו. חשוב לדעת כיצד לנהל את התביעה ולא רק לשאוף לנצח בתביעה. לכן, איסוף ותיעוד הנתונים חיוני בעניין זה.
יצוין כי מדובר בתביעות ארוכות, לעתים מייגעות ורוויות אמוציות, והפיצויים בתביעה לא תמיד גבוהים.
לכן, ככל שיהיו בידיכם יותר מסמכים או תיעוד של המקרים, הדבר עשוי להוביל לייעול התביעה ומטבע הדברים גם להגברת סיכויי הצלחתה. עוד יצוין, כי בבית הדין לעבודה קיימת מגמה של הובלת תביעות מסוג זה, לכיוון פשרה, באמצעות מגשרים או בבית המשפט עצמו. כדאי לבחון את האופציה להתפשר על בסיס עילות מוצקות ותיעוד מבוסס- ולא להיות מונעים מסערת רגשות ורצון נקמה.
לסיכום: אם יש ספק - אין ספק. כלומר: אם קיים אצלכם ספק - ולו קל שבקלים - בנוגע ללשון הרע בעבודה וזכויותיכם המשפטיות, אזי אין ספק שעליכם להתייעץ עם עורך דין, שמתמחה בתביעות לשון הרע. כך, תוכלו לקבל מעורך הדין חוות דעת מקצועית שתסייע לכם להבין אם יש בידיכם עילה לתביעה בשלב ראשון ובהמשך הערכת פיצוייכם.
חוות הדעת שתקבלו תהיה מקצועית ואובייקטיבית, מבוססת על ניסיון וידע מקצועי - ולא על סערת רגשות.
* משרד עורכי דין לירן ינקוביץ ושות' מתמחה בתביעות לשון הרע במקום העבודה ומעניק ליווי וייעוץ משפטי לעובדים ומעסיקים, בסקטור הפרטי והעסקי, לבחינת זכויותיהם המשפטיות.
