שינוי נסיבות מהותי: מתי ישונו מזונות ילדים?

דנה ודני התחתנו באושר ונולדו להם שלושה ילדים מקסימים. עם זאת, בתום מספר שנות נישואין, כמו שקורה ליותר מ-11,000 זוגות בישראל בכל שנה (על פי נתוני הנהלת בתי הדין הרבניים), גם מערכת היחסים בין השניים התדרדרה. הצמד החליט על הפרדת כוחות. 

בהליך הגירושין, נקבעו מזונות ילדים לתשלום על ידי דני, אולם ככל שהשנים חלפו, מצבו הכלכלי של דני התערער, וכך גם יכולתו לשלם את המזונות. האם דני רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה להפחתת מזונות? האם מזונות ילדים פתוחים למשא ומתן עתידי? התשובה היא "כן ולא". כיצד? בכך נעסוק בהרחבה במאמר זה.

קיימת אפשרות לבקש הגדלת מזונות בשל שינוי נסיבות מהותי, למשל: עלייה בצרכי הילדים שלא ניתן היה לצפות

מהו המעמד המשפטי של פסק דין בענייני מזונות?

מצד אחד, פסק דין בענייני מזונות הוא פסק דין לכל דבר ועניין, בין אם פסק הדין נוצר מתוך הליך משפטי מלא בערכאות ובין אם היה תולדה של הסכם גירושין, שקיבל תוקף כפסק דין. שינויו אינו עניין של מה בכך והדבר לא ייעשה בכל המקרים. 
מנגד, המחוקק היה ער לכך ש"דברים יכולים להשתנות". על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 (להלן: "חוק המזונות"), בית המשפט רשאי לפתוח פסק דין למזונות, על סמך נסיבות מהותיות שהשתנו בשלב מאוחר יותר או נודעו לאחריו. 

המשמעות היא שקיימת בפני דני אופציה לבקש הפחתת מזונות. קיימת הוראת חוק המעניקה לבית המשפט סמכות לקבל את תביעתו. אגב, הדברים נכונים גם בכיוון ההפוך. לדוגמה: גם דנה יכולה לפעול להגדלת המזונות, בשל שינוי נסיבות מהותי, המצדיק הפחתה (כמו, למשל: עלייה בצרכי הילדים, שלא ניתן היה לצפות מבעוד מועד). 

הנטל שמוטל על התובע לשינוי מזונות הוגדר בפסיקת בתי המשפט כ"נטל מוגבר"

מהי המסגרת המשפטית לשינוי מזונות?

המסגרת המשפטית לשינוי מזונות, הן מבחינת הפחתה והן מבחינת הגדלה, מצויה בחוק המזונות. ברמה המשפטית, ההלכה הפסוקה קבעה כי אין מדובר ב"עיון" שייעשה בנקל. נהפוך הוא: הנטל שמוטל על התובע לשינוי מזונות הוגדר בפסיקת בתי המשפט כ"נטל מוגבר". 
המבקש את השינוי צריך להוכיח נסיבות חדשות ומהותיות היורדות לשורשו ולעומקו של פסק הדין הקודם. זאת, משום שכל פסק דין למזונות "צופה פני עתיד". כלומר, כאשר בית המשפט מאשר פסק דין למזונות, הוא מקפיד לבחון אותו בראייה ארוכת טווח. 

כדי להוכיח קיומה של עילה לשינוי מזונות ילדים, יש לעמוד במספר תנאים:

1. חל שינוי נסיבות מהותי המגובה בראיות. 

2. בהתקיים שינוי הנסיבות המהותי, אין זה צודק שפסק הדין ייוותר על כנו. 

3. הצד שמבקש את שינוי הנסיבות פעל בתום לב. 

שינוי נסיבות מהותי, למשל: שינוי משמעותי ביכולת ההשתכרות של הצדדים, שינוי משמעותי בצרכי הילדים

אילו מצבים עשויים לעלות עד כדי שינוי נסיבות מהותי?

כמובן, מדובר ב"שאלת השאלות": באילו מצבים ניתן לומר ששינוי הנסיבות הוא אכן משמעותי ומהותי דיו, כדי להרים את ה"נטל המוגבר" ולהביא לתוצאה של הפחתת/הגדלת מזונות ילדים. 
מטבע הדברים, התשובה נקבעת לפי המקרה הספציפי. אין זה מפתיע שגם מקרים דומים מאד מקבלים בבתי המשפט תוצאה שונה, וכי ערעורים על פסקי דין בתביעות מסוג זה מתקבלים, לכאן או לכאן. 

כמו במרבית ההליכים בדיני משפחה, ובפרט הליכים הנוגעים לקטינים, הבחינה נעשית באזמל עדין. עיקרון טובת הילד, עומד בראש סדר העדיפויות. עם זאת, ניתן לשרטט סיטואציות שכיחות, היכולות להצדיק שינוי נסיבות מהותי. 

כך, לדוגמה:

• שינוי משמעותי ביכולת ההשתכרות של הצדדים. 

• שינוי משמעותי בצרכי הילדים (למשל: מבחינה רפואית). 

• שינוי בהסדרי הראיה והמשמורת - לדוגמה: סירוב הילדים להיפגש עם אביהם ("ילד מרדן") או מעבר מקום מגורים, המצמצם את הסדרי הראייה. 

• חשיפת ראיות שלא היו ידועות בעת פסק הדין המקורי למזונות (כמו נכסים שהוברחו ונתגלו). 

פיטורין עשויים לתמוך בשינוי מזונות, אם האב מוכיח שיש להם השלכות הרות גורל על יכולתו להשתכר בעתיד

האם פיטורין מעבודה מצדיקים הפחתת מזונות?

ישנן נסיבות אשר נראות לכאורה מצדיקות שינוי בפסק דין למזונות, אך בפועל, לפי ניתוח הפסיקה, המרחק ביניהן לבין השינוי הוא מרחק רב. דוגמה שכיחה לכך היא פיטורין מעבודה. 
אבות גרושים רבים סבורים כי פיטורין מעבודה - וכפועל יוצא מכך, ירידה בהכנסות - מצדיקים הפחתת מזונות. בעניין זה, יש להדגיש כי פיטורין לכשעצמם אינם עולים כדי שינוי נסיבות מהותי. זאת, משום שהאב אמנם מובטל, אך הוא לא איבד את כושר השתכרותו. 

בית המשפט העליון קבע בפסיקתו כי: "כל עוד לא הוכחו בפני בית המשפט נסיבות אובייקטיביות המונעות מהאב מלהשתכר, אזי אם עיסוקו הנוכחי של האב אינו מביא לו הכנסה מספקת, עליו לחפש תעסוקה אחרת אשר תאפשר לו את קיום חובותיו כלפי בני ביתו (ע"א 378/80, ההדגשות אינן במקור). 

מנגד, פיטורין כן עשויים לתמוך בשינוי מזונות, אם האב מוכיח שיש להם השלכות הרות גורל על יכולתו להשתכר בעתיד. כך, לדוגמה: פיטורין בגיל מבוגר וחשש אמיתי מפני יכולת למצוא עבודה באותם תנאים בשנים הקרובות, פיטורין שהיו כתוצאה ממצב בריאותי וכו'. 

במקרים מסוימים, הולדת ילדים נוספים עשויה להצדיק את הפחתת המזונות. זאת, כאשר ניתן להוכיח שהיא אינה עומדת לבדה

מה לגבי משפחה בפרק ב'?

גרושים רבים מצליחים להקים משפחה חדשה, מה שמכונה בציבור הרחב: פרק ב'. כצפוי, הקמת המשפחה החדשה טומנת בחובה גם מחויבויות כלכליות, אשר באות (מן הסתם) על חשבון הכנסתו הפנויה של הגבר. עם זאת, על פי פסיקת בתי המשפט, לא מדובר בהכרח בעילה להפחתת מזונות. דהיינו: אדם שהתחתן פעם נוספת עדיין נותר מחויב למזונותיהם של ילדיו מנישואיו הקודמים. 

במקרים מסוימים, הולדת ילדים נוספים עשויה להצדיק את הפחתת המזונות. זאת, כאשר ניתן להוכיח שהיא אינה עומדת לבדה. כלומר, אם האב מעוניין להפחית את המזונות בגלל משפחתו החדשה, עליו להוכיח נסיבות נוספות שמצדיקות את טענותיו. 
הילדים החדשים אינה מהווים כשלעצמם שינוי נסיבות מהותי, מאחר שעובדת החיוב בתשלום המזונות היתה ידועה טרם הולדת הילדים הנוספים ו/או הקמת המשפחה החדשה, כך שניתן היה לצפות מראש את הקושי. 

כאשר יש שינוי בהסדרי המשמורת, הדבר עשוי להוות עילה להוכחת "שינוי נסיבות מהותי", העשוי להוביל להפחתת מזונות

האם שינוי בהסדרי המשמורת והראיה מהווה עילה להפחתת מזונות?

מזונות הילדים נגזרים לא רק מהכנסותיהם של הצדדים, אלא גם מהאופן שבו הוסדרו המשמורת וזמני השהייה. כלומר: כאשר יש שינוי בהסדרי המשמורת, הדבר עשוי להוות עילה להוכחת "שינוי נסיבות מהותי", העשוי להוביל להפחתת מזונות (אפילו הפחתה משמעותית!). 
כך, למשל: ידוע פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה (הלכת בע"מ919/15 ), אשר קבע תשלום שווה של מזונות ילדים במשמורת משותפת וזמני שהות שווים (בהתקיים תנאים מסוימים). 

בהלכה הפסוקה, נקבע כי בית המשפט רשאי להתחשב בשינוי הנסיבות. ניתן להוכיח שינוי בזמני שהות ולהוכיח ימי שהות רבים יותר של הילדים אצל האב. הפחתת מזונות במצב זה אינה רק "אפשרית", אלא אף "ראויה". זאת, מאחר שכאשר הילדים שוהים יותר זמן אצל אביהם, הוא דואג לצרכיהם באופן ישיר. 

הדברים נכונים גם מן הצד השני. בבתי המשפט התקבלו לא אחת תביעות להגדלת מזונות, בגין אבות שלא קיימו את זמני השהות שנקבעו בהליך הפרידה/הגירושין. 

בנוסף, כאשר הילדים מסרבים בתוקף להיפגש עם אביהם, הם עלולים להיות מוגדרים כ"ילדים מרדנים" אשר אינם זכאים למזונותיהם. עם זאת, בתי המשפט לא יבטלו בנקל מזונות ילדים בגלל "מרדנות". בתי המשפט ינסו לנקוט בצעדי ביניים, כגון: הפחתה בלבד של המזונות. בעיקר, יפעלו בתי המשפט לחידוש הקשר בין הילדים לאב, בראי טובת הילד. 

לאחרונה, נפתחים תיקים רבים להפחתת מזונות, בשל קיום הלכת בע"מ 919/15. השאלה היא האם הלכת בע"מ 919/15 חלה רטרואקטיבית גם על תיקים סגורים וחלוטים. לעת הזו, מרבית השופטים טוענים כי לא די בהלכת בע"מ 919/15 להוכחת שינוי נסיבות מהותי וכי יש להוכיח דבר מה נוסף. בינתיים, אין בעניין זה פסיקה אחידה ו/או פסק דין מנחה.

לסיכום: החוק מתיר שינוי מזונות ילדים, הגדלה או הפחתה, ומעניק לבית המשפט את הסמכות לעשות כך. עם זאת, הליכים אלה אינם עניין של מה בכך. הנטל הרובץ לפתחו של מבקש השינוי הוגדר בפסיקה כ"נטל מוגבר" החייב להיות מגובה בראיות. ככל שהאב לא מסוגל לשאת יותר במזונות הילדים בשיעורם הנוכחי, או במקרים בהם האם סבורה כי יש להגדיל את סכום המזונות, מומלץ לפנות לייעוץ בעניין עם עורכי דין המתמחים בדיני משפחה. עורך הדין יבחן היטב את נסיבות המקרה הקונקרטי ואת הראיות התומכות, תוך התחשבות בפסיקה העדכנית בנושא. הפסיקה משתנה באופן תדיר וניתנות מעת לעת החלטות תקדימיות, לכאן ולכאן.