לחקירה במשטרה יש משמעות רבה על ההשלכות העתידיות, הן מבחינת ההתנהלות המשפטית, אם יוחלט להגיש כתב אישום; והן מבחינת המשמעות של עילת סגירת התיק וסוג הרישום. עם זאת, על אף המשמעות הרבה של התנהלות נכונה לפני חקירה ובעת חקירה במשטרה - המעמד המלחיץ וחוסר הכנה נכונה, מוביל לא פעם את הנחקרים לוותר על זכויותיהם, לעשות טעויות ו/או לומר דברים שעלולים להזיק להם מאוד בהמשך. במאמר זה, נבחן מאיזה תרגילי חקירה יש להיזהר וכיצד ניתן להגיע מוכנים לחקירת משטרה.
מי שנחקר כעד אינו נחקר תחת אזהרה ואינו מוגדר כחשוד. לכן, החקירה גם לא תותיר רישום פלילי
מהם "סוגי" הנחקרים במשטרה? האם כל הנחקרים מגיעים באותו מעמד?
המשטרה יכולה לזמן אדם לחקירה בשני "כובעים": עד או חשוד.
ההבדל בין חקירה כעד לבין חקירה כחשוד הוא הבדל משמעותי, מאחר שמי שנחקר כעד אינו נחקר תחת אזהרה ואינו מוגדר כחשוד. לכן, החקירה גם לא תותיר רישום פלילי. לעומת זאת, המשמעות של חקירת אדם כחשוד היא שלמשטרה יש נגדו חשד לביצוע עבירה פלילית. במקרה כזה, החשוד יוזהר לפני החקירה.
מכיוון שברוב הפעמים, במהלך החקירה המשטרתית, הנחקר מוסר את גרסתו בפעם הראשונה ובכך מקבע את קו ההגנה שלו ואת טיעוניו להאשמות - שלב החקירה הוא קריטי מבחינתו
מהי מטרת החקירה המשטרתית בהליך הפלילי?
כל הליך פלילי נפתח בחקירה משטרתית, במהלכה מנסים חוקרי המשטרה לברר את העובדות שבבסיס העבירה, לאתר את זהות מבצע/י העבירה ולאסוף מספיק ראיות, שבאמצעותן תוכל הפרקליטות להשתמש בביהמ"ש כדי להוכיח את אשמת החשוד, מעבר לספק סביר.
בסיום שלב החקירה, לאחר בחינת התיק והראיות שנאספו, יקבע קצין המשטרה האם החשוד נקי מאשמה, האם יש הצדקה להגשת כתב אישום נגד החשוד או האם נותרו סימני שאלה שבעטיים לא ניתן להגיש כתב אישום. כלומר, יש לסגור את התיק בעילת חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור.
מכיוון שברוב הפעמים, במהלך החקירה המשטרתית, הנחקר מוסר את גרסתו בפעם הראשונה ובכך מקבע את קו ההגנה שלו ואת טיעוניו להאשמות - שלב החקירה הוא קריטי מבחינתו. התנהלות נכונה יכולה לעשות את ההבדל בין החלטת הקצין לנקות את שמו ולסגור את התיק, או להגיש נגדו כתב אישום.
למהלך החקירה יש חשיבות גם במקרים שבהם מחליט קצין המשטרה לסגור את התיק, מאחר שגם לעילת סגירת התיק יש משמעות. התנהלות נכונה של הנחקר יכולה לסייע לו להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה, תוך הסתמכות על נימוקים נכונים ומקצועיים.
בחלק מהמקרים, תכלול החקירה עימות עם חשודים או עדים, שמסרו גרסה שונה מזו של הנחקר, הצגת קבצים או מסמכים שנאספו במסגרת חקירה סמויה/ גלויה ועוד
מה מותר ומה אסור לחוקרים לעשות במהלך החקירה?
בפני חוקרי המשטרה עומדים כלים רבים ומגוונים, המאפשרים להם לבחון את המקרה. בחלק מהמקרים, תכלול החקירה עימות עם חשודים או עדים, שמסרו גרסה שונה מזו של הנחקר, הצגת קבצים או מסמכים שנאספו במסגרת חקירה סמויה/ גלויה ועוד. לצד אלה, חלות על החוקרים גם חובות ומגבלות, שחשוב לכל נחקר להכיר, כדי לשמור על זכויותיו.
הסבר החשד וסיווג העבירה
כאשר אדם מוזמן לחקירה כחשוד, חלה על החוקרים החובה לעדכן אותו בכך שהוא נחקר כחשוד תחת אזהרה; וכן להסביר לו את סיבת הזימון, סוג העבירה ובמה הוא חשוד.
הזכות להיוועץ בעו"ד שמורה לכל נחקר, לא רק לפני תחילת החקירה, אלא גם לפני פעולות חקירה נוספות, כגון: עימות עם המתלונן/ת, קיום מסדר זיהוי (חי או באמצעות תמונות), בדיקת פוליגרף ועוד
מתן הזכות להיוועצות בעו"ד
החוק מכיר בחשיבות הקריטית של הכוונה נכונה ע"י עו"ד, לפני ובמהלך החקירה. לכן, סעיף 32 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים, תשנ"ו-1996) קובע כי חובת קצין המשטרה להבהיר לחשוד את זכותו להיפגש עם עו"ד ולהיוועץ בו. סעיף 34 לחוק מדגיש כי אם החשוד מבקש להשתמש בזכות זו, על החוקרים לאפשר לו זאת ללא דיחוי ולדאוג כי הפגישה תתקיים בפרטיות.
תפקיד עורך הדין הוא לנתח את החשדות ואת חומרת החשדות, לסייע לחשוד להבין את מצבו ואת זכויותיו, להזהיר אותו מפני תרגילי חקירה שונים, לבנות אסטרטגיית הגנה נכונה. ובהתאם לכל אלה: להדריך את הנחקר ולייעץ לו, כך שיעשה שימוש מושכל בזכויותיו. כך, למשל: שמירה על זכות השתיקה יכולה להיות לעזר במקרים מסוימים ולגרום לנזק במקרים אחרים.
חשוב לדעת: הזכות להיוועץ בעו"ד שמורה לכל נחקר, לא רק לפני תחילת החקירה, אלא גם לפני פעולות חקירה נוספות, כגון: עימות עם המתלונן/ת, קיום מסדר זיהוי (חי או באמצעות תמונות), בדיקת פוליגרף, מסירת דגימת DNA וכו'.
פגיעה מכל סוג - לרבות קללות, איומים, אלימות ואפילו התקרבות פיזית מאיימת - אסורה במהלך החקירה, בתכלית האיסור
איסור פגיעה והפעלת לחץ בלתי סביר
פגיעה מכל סוג - לרבות קללות, איומים, אלימות ואפילו התקרבות פיזית מאיימת - אסורה במהלך החקירה, בתכלית האיסור; ואף עלולה להוות עבירה פלילית של החוקר.
יודגש: לא רק אלימות אסורה, אלא גם הפעלת לחץ בלתי סביר. כך, למשל: איום לפגיעה במקום העבודה או בבני המשפחה, המטרת שאלות רבות ברצף שלא מאפשר להשיב עליהן, חזרה על אותה שאלה פעמים רבות (עד שהחוקר ישמע את התשובה שהוא רוצה), מניעת שינה, אוכל, שתיה ו/או תרופות שהנחקר נוטל באופן קבוע.
תיעוד החקירה
מהלך החקירה חייב להיות מתועד ע"י החוקר. בסיום החקירה, על החוקר להגיש לכם לחתימה את המסמך, שבו מפורט מהלך החקירה כולו, לרבות הדברים שאמרתם, שאלות החוקרים והפעולות שנעשו.
באופן עקרוני, חלה עליכם חובה להגיע לחקירה שאליה זומנתם, רק אם יש צו של בית המשפט המחייב אתכם לעשות כך
צו בית משפט
בחלק מפעולות החקירה, נדרשים החוקרים להשיג ולהציג בפניכם צו של בית המשפט. כך, למשל: חיפוש בבית, במכונית ו/או חיפוש במכשיר הטלפון הנייד (פירוט שיחות, הודעות סמס, ווטסאפ, היסטוריית גלישה וכו').
חשוב לדעת: באופן עקרוני, חלה עליכם חובה להגיע לחקירה שאליה זומנתם, רק אם יש צו של בית המשפט המחייב אתכם לעשות כך. במקרה זה, כדאי להתנהל בחוכמה. במקום לדרוש צו (שככל הנראה יגיע) - עדיף לבקש מהשוטר בנימוס לדחות את מועד החקירה. בינתיים, יש להיוועץ בעו"ד פלילי.
משך העיכוב
לחוקרים מותר לעכב חשוד לכל היותר לשלוש שעות, או לשש שעות (אם יש לכך אישור מיוחד). בחלוף הזמן, ניתן להמשיך להחזיק בחשוד רק אם הוא עצור. לשם כך, דרוש שיהיה "חשד סביר" שביצע את העבירה.
זהירות: "מוקשי חקירה"!
חוקרי המשטרה משתמשים במגוון תרגילים ושיטות חקירה גלויות וסמויות, שמטרתם "לתפוס אתכם לא מוכנים"; וכך, לחשוף את האמת ו/או מידע נוסף.
החקירה (והתיעוד שלה) אינם מסתכמים בחדר החקירות ו/או בתשאול של החוקר. למעשה, החקירה מתנהלת מהרגע שבו השוטר התקשר לזמן אתכם לתחנת המשטרה
אם כך, ממה יש להיזהר?
הכלל הראשון והחשוב ביותר שעליכם לזכור, כדי להימנע מסיטואציות שעלולות להזיק לכם: החקירה (והתיעוד שלה) אינם מסתכמים בחדר החקירות ו/או בתשאול של החוקר. למעשה, החקירה מתנהלת מהרגע שבו השוטר התקשר לזמן אתכם לתחנת המשטרה ועד שהקצין מחליט האם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק.
אל תנדבו מידע מיותר
בשיחת הטלפון הראשונה עם השוטר, אל תפתחו שיחה, אל תתמקחו, אל תתווכחו ואל תנדבו מידע מיותר. כל מה שתאמרו בשיחת הטלפון יתועד במזכר שאותו יכתוב השוטר מיד לאחר מכן. המזכר ייכלל בתיק החקירה והדברים שאמרתם עלולים לשמש את החוקרים נגדכם.
כדי להבטיח שהתיעוד ישקף בדיוק את מה שאמרתם (ולא את פרשנות החוקר), מומלץ לומר לו בנימוס שתשמחו לנהל אתו את השיחה הכללית ולענות על השאלות שלו, בתנאי שהדברים שתאמרו יירשמו באותו רגע
אין דבר כזה "לא לציטוט"
במקרים רבים, במהלך החקירה או עוד לפני שמתחילה החקירה הרשמית, החוקרים מבקשים לנהל שיחת תשאול כללית ו"לא פורמלית". זכרו שגם השיחה הזו מתועדת כחלק מהחקירה. כל מה שתאמרו עלול לשמש נגדכם, גם אם החוקר הבטיח לכם שלא ישמש נגדכם.
כדי להבטיח שהתיעוד ישקף בדיוק את מה שאמרתם (ולא את פרשנות החוקר), מומלץ לומר לו בנימוס שתשמחו לנהל אתו את השיחה הכללית ולענות על השאלות שלו, בתנאי שהדברים שתאמרו יירשמו באותו רגע (ולא לאחר שתסתיים השיחה). אם השוטר יסרב או יתחמק מרישום הדברים ב"לייב", זכותכם לא לדבר עמו ו/או לא לענות על שאלותיו.
אין חברים
תרגיל שכיח נוסף הוא שימוש בחוקרים סמויים, שמתחזים לעצורים או לנחקרים אחרים, שמנהלים אתכם שיחה בזמן שאתם ממתינים לחקירתכם, בהפסקת הסיגריה או ליד מכונת הקפה. זכרו שתחנת המשטרה (בפרט כשאתם חשודים) אינה המקום למצוא בו חברים חדשים ולפתוח בפניהם את הלב...
אין דבר כזה "טובה קטנה"
לא פעם, ההמתנה הארוכה לחקירה אינה תוצאה של בירוקרטיה סבוכה, אלא תרגיל חקירה שמטרתו "להתיש" אתכם. לרוב, במהלך ההמתנה הארוכה ייגש אליכם איש "נחמד" שיביע הזדהות עם מצבכם ויבטיח לכם שישתדל לעזור לכם ככל יכולתו, אם רק תעשו לו "טובה קטנה", כגון: לספר לו "מה בדיוק קרה" או "מי עוד מעורב".
אל תתפתו! אף גורם, פרט לפרקליטות או לתביעה המשטרתית, אינו יכול להחליט האם להגיש נגדכם כתב אישום או לא. כל דבר שתאמרו, עלול לשמש נגדכם; ובמקרים מסוימים, אף להפליל ולסבך אתכם.
אם תבחרו לוותר על עו"ד, לא תוכלו לטעון בהמשך טענות הקשורות לכך שנחקרתם מבלי שהתייעצתם עם עו"ד
אל תוותרו על זכותכם להיוועץ עם עו"ד
על אף שמדובר בזכות בסיסית ומשמעותית, החוקרים יכולים לנסות לשכנע אתכם שאינכם באמת זקוקים לעו"ד: "אם לא עשית כלום, אז למה אתה צריך עורך דין?..."; "חבל שתמתין עכשיו שעות, עד שהוא יגיע. כמה שאלות - ותלך הביתה"; "תחשוב איך זה ייראה אם תתעקש על עורך דין" וכו'.
אל תוותרו על זכותכם, גם אם לא עשיתם כלום. החוקרים אינם יכולים להשתמש לרעתכם בעובדה שניצלתם את זכותכם לעו"ד. אם תבחרו לוותר על עו"ד, לא תוכלו לטעון בהמשך טענות הקשורות לכך שנחקרתם מבלי שהתייעצתם עם עו"ד.
זכרו שאתם מתועדים כל הזמן. לכן, אל תנסו להעלים ראיות, להתקשר ו/או לסמס לאחרים, כדי לעדכן אותם על מצב החקירה או כדי לתאם גרסאות
אתם לא באמת לבד
אחד מתרגילי החקירה המוכרים ביותר הוא יציאת החוקר מחדר החקירות והשארת הנחקר "לבד", בדר"כ תוך כדי השארת הטלפון הנייד או מסמכי חקירה על השולחן. הדוגמה המביכה והמפלילה, הזכורה ביותר לתרגיל זה: חקירתו של עופר נמרודי, במהלכה הושאר לבדו בחדר החקירות. מבלי שידע כי הוא עדיין מתועד, החל נמרודי לבלוע ניירות מפלילים הקשורים לחקירתו.
זכרו שאתם מתועדים כל הזמן. לכן, אל תנסו להעלים ראיות, להתקשר ו/או לסמס לאחרים, כדי לעדכן אותם על מצב החקירה או כדי לתאם גרסאות.
אם החוקר אומר לכם שיש לו ראיות ממשיות נגדכם - בקשו ממנו (בנימוס) שיראה לכם אותן. ברוב המקרים, הראיות אינן קיימות באמת
איך לעמוד על זכותכם בלי לגרום נזק?
לרוב, עמידה מנומסת על זכויותיכם במהלך החקירה, אינה מעידה על אשמתכם ואף תמנע נזקים עתידיים. עם זאת, חשוב להתנהל נכון גם כאן, כדי שלא לסבך יותר את המצב; וכדי שלא להוסיף אישומים מיותרים נוספים (כגון: התחצפות לשוטר).
אם ההסבר שסיפק לכם החוקר לגבי החשד כלפיכם אינו מובן לכם - בקשו ממנו להסביר לכם שוב בפירוט; אל תענו לשאלותיו, עד שלא תהיו בטוחים שהבנתם. אם החוקר אינו מוכן לפרט/להסביר לכם - אל תענו, בקשו להתייעץ עם עו"ד או שתכחישו הכל באופן כללי וגורף. אל תשכחו לעמוד על כך שהבקשה שלכם לפרט את החשד וסירבו של החוקר לעשות זאת - יירשמו ויתועדו.
אם הופעלו עליכם לחצים בלתי סבירים - הפסיקו לשתף פעולה ובקשו מהחוקר שיקרא לקצין חקירות. כשקצין החקירות יגיע, בקשו ממנו ליצור קשר עם עורך הדין שלכם ועמדו על כך שגם הבקשה הזו תירשם ותתועד.
אם החוקר אומר לכם שיש לו ראיות ממשיות נגדכם - בקשו ממנו (בנימוס) שיראה לכם אותן. ברוב המקרים, הראיות אינן קיימות באמת. מדובר בתרגיל פסיכולוגי שנועד לגרום לכם "לזמר".
אם מבקשים מכם לבצע פעולות חקירה נוספות (כגון: פוליגרף, עימות וכו') - בקשו להיוועץ בעורך הדין שלכם, לפני ביצוע כל פעולת חקירה נוספת. אם החוקרים יסרבו, זכותכם לסרב לשתף פעולה. במקרה כזה, אל תשכחו לוודא שבתיעוד תירשם שהסיבה לסירובכם היא אי מתן אפשרות למימוש הזכות להיוועצות.
אל תחתמו "על עיוור" - בתום החקירה, החוקרים יגישו לכם את המסמך שבו מתועדת החקירה ויבקשו מכם לחתום עליו. קראו את המסמך בעיון רב (גם אם הקריאה תימשך זמן רב), ודאו שהמסמך כולל את כל מה שאמרתם ורק מה שבאמת אמרתם. אם גיליתם דברים שאמרתם ולא נכתבו, או דברים שנכתבו ולא אמרתם - בקשו מהחוקר לתקן זאת, תקנו זאת בכתב ידכם או כתבו "מסרב לחתום כי..." ליד הקטע הספציפי.
זכרו שהמסמך הזה מהווה הודעתכם; וכי החתימה שלכם מהווה את האישור על ההודעה. הודעתכם תשמש בהמשך הן את החוקרים והן את הפרקליטות (אם יוגש כתב אישום).
ענו תשובות קצרות וממוקדות - אל תנדבו מידע שלא נשאלתם לגביו בפירוש, אל תוסיפו מידע אם לא נדרשתם
איך לענות לחוקרים בצורה נכונה?
כל מילה שתאמרו לחוקרים היא בעלת משקל. מבלי שתשימו לב, אתם עלולים "ליפול בלשונכם" ולגרום לעצמכם נזק.
ענו תשובות קצרות וממוקדות - אל תנדבו מידע שלא נשאלתם לגביו בפירוש, אל תוסיפו מידע אם לא נדרשתם.
כך, למשל: אם נשאלתם "האם הייתם בשדה אתמול בשעה עשר?" - ענו "כן" או "לא" בלבד. אל תענו "כן, אבל..." וגם אל תוסיפו: "לא, הייתי בתחנת דלק...".
אל תנחשו - אם נשאלתם לגבי משהו שאתם לא יודעים או לא זוכרים, אמרו שאתם לא יודעים או לא זוכרים ואל תנסו לנחש או לשער השערות.
אל תשקרו - אם אתם נשאלים לגבי אמיתות של עובדות פשוטות (למשל: "האם לפני שלוש שנים התגוררתם בבאר שבע?") - אל תשקרו. אלה דברים שקל לברר. השקר רק יסבך אתכם ועלול לגרור אשמה של ניסיון לשיבוש חקירה. אם אתם חושבים שהתשובה לשאלה מסוימת עלולה לסבך אתכם, נסו לענות עליה בצורה שניתנת לפרשנות.
אל תנהלו מו"מ - באף מצב, אל תציעו לחוקרים הצעות "מגדילות ראש" שונות, העלולות להעיד על אשמתכם או מעורבותכם. כך, למשל: הצעה לשמש עד מדינה/ עד תביעה או הצעה למסור מידע מפליל על אחרים, בתמורה ל"חסינות".
אל תשבשו את החקירה - גם לאחר החקירה, אל תנסו להעלים ראיות, אל תיצרו קשר עם חשודים ו/או מעורבים נוספים ואל תעדכנו אותם לגבי השאלות שנשאלתם או התשובות שהשבתם.
לסיכום: זכרו שחקירה במשטרה אינה עניין של מה בכך. יש להתייחס אליה ברצינות גמורה, לכל אורך הדרך. אל תוותרו על זכותכם להיוועץ בעו"ד פלילי; ובעשותכם כן - אל תסתירו ממנו מידע.
* עו"ד אמנון בן נעים עוסק בתחום הפלילי ובדיני תעבורה; בעל יותר מ-30 שנות ניסיון בתפקידי חקירה במשטרת ישראל.
** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.
