בתי המשפט, המחוקק והמשטרה שמים את הבאים בשעריהם בנקודת פתיחה שאינה משאירה להם סיכוי לנצח. הכוח הרב שיש לרשויות המדינה על האזרחים גורם לכך שהשגת צדק למעשה בלתי אפשרית. ראיון עם עו"ד טלי גוטליב, סנגורית המתמחה בדין הפלילי.
עו"ד טלי גוטליב: "בעיניי, צדק הוא קודם כל הנגשת בתי המשפט. כיום, יש חוסר איזון משווע בין המדינה לאזרח"
עו"ד טלי גוטליב, מדוע בלתי אפשרי עבור האזרח הקטן להשיג צדק בישראל?
"נתחיל בכך שהפנייה לערכאות השונות עולה כסף. האזרח הקטן אינו יכול לפנות לבית המשפט לבדו, ללא ייצוג. מי שצריך סעד מיידי - לא יצליח לעשות את זה, ללא משאבים כספיים. המגבלות האלה, שהחוק מטיל על האזרחים, הופכות את בית המשפט לבלתי נגיש עבורם".
"בעיניי, צדק הוא קודם כל הנגשת בתי המשפט. כיום, יש חוסר איזון משווע בין המדינה לאזרח. למדינה יש משאבים רבים וכוח השפעה גדול מאוד בבתי המשפט. חוסר האיזון מוביל לכך שיש סיכוי קלוש להשיג צדק. הסיכוי של אזרח להשיג צדק לבדו, בלי משאבים כספיים ובלי עורכי דין, שואף לאפס".
חוסר האיזון בין המדינה לאזרח מתבטא בפגמים שיש במערכת המשפט הישראלית, כמו גם בפגיעה החריפה בזכויות החשודים ופגמים בדרכי החקירה של המשטרה וביצוע מעצרים
היכן מתבטא חוסר האיזון בין המדינה לאזרח?
"אני יכולה לתת דוגמה קלאסית, כאמא לילדה אוטיסטית וכמי שמייצגת חוסים והוריהם, בפנייה לערכאות. כשהורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים רוצים לפנות לבית המשפט, כדי שיורה לרשות המקומית לפעול בדרך מסוימת, לפי זכויות המוקנות להם בחוק, הם נדרשים לגייס אלפי שקלים - לתשלומי אגרה ותשלום לעורך דין - עוד לפני שעשו צעד אחד בהליך".
" גם כך, מדובר במשפחות שכל האמצעים שלהן מושקעים בילד. משפחות אלה צריכות להשקיע עוד אלפי שקלים, רק כדי לקבל סעד הכרחי מהמדינה, שגם כך הן זכאיות לקבל. בהליכים עצמם, המדינה מיוצגת על ידי הפרקליטות, המגינה על הרשויות מפני התביעות השונות. בית המשפט בדרך כלל מחרה מחזיק, אחרי טענות הפרקליטות".
"חוסר האיזון בין המדינה לאזרח מתבטא בפגמים שיש במערכת המשפט הישראלית, כמו גם בפגיעה החריפה בזכויות החשודים ופגמים בדרכי החקירה של המשטרה וביצוע מעצרים. כל אלה מגובים על ידי החוק והפסיקה".
באופן כללי, במערכת המשפט יש סחבת שאינה מאפשרת צדק מיידי - לא לנאשמים ולא לקורבנות ולנפגעים
מה פגום במערכת המשפט בישראל?
"באופן כללי, במערכת המשפט יש סחבת שאינה מאפשרת צדק מיידי - לא לנאשמים ולא לקורבנות ולנפגעים. כך, למשל: במשפט האזרחי, סדרי הדין מאפשרים, בחסות החוק, ניהול משפטים על פני שנים רבות. ככל שיש לך כסף לשכור עורכי דין טובים יותר ומשאבים להתיש את הצד שכנגד, תצליח יותר בהליך המשפטי. אין קשר לצדק!".
"הדבר מלמד על חוסר ההיגיון בניהול המשפט האזרחי. משפט צריך להתנהל במהירות, בלי סיאוב ובלי מהלכי סרק מיותרים. אבל הפרוצדורה במשפט האזרחי הישראלי גוברת על המהות. בעניין זה, דווקא ניהול ההליכים במשפט הפלילי הוא ניהול נכון יותר, כי הסיבה להתארכות ההליכים היא עניין של מהות. בהליך פלילי, בית המשפט שומע במו אוזניו את העדים. הדבר דורש זמן ואין פה עצלנות או בריחה להליכים פרוצדורליים קצובים".
חשודים אינם זכאים לכך שיהיה מישהו מטעמם או עורך דין, בעת החקירה שלהם. חוקרי משטרה צורחים על חשודים, פועלים בתחבולות בלתי לגיטימיות, מזלזלים בחשודים ומפחידים אותם
במה מתבטאת הפגיעה בזכויות החשודים בישראל?
"נתחיל בזה שחשודים אינם זכאים לכך שיהיה מישהו מטעמם או עורך דין, בעת החקירה שלהם. חוקרי משטרה צורחים על חשודים, פועלים בתחבולות בלתי לגיטימיות, מזלזלים בחשודים ומפחידים אותם. נוכחות של עורך דין בחקירה אולי תגרום למשטרה להתאמץ קצת יותר, אבל תשמור על האזרח, שטוען לחפותו, ותיצור יותר איזון במאזן הכוחות הלא שוויוני, בינו לבין השוטר החוקר, שמניח שהוא אשם".
"הפגיעה נמשכת גם בשל העובדה שהחוק לא מקנה איסור פרסום של חשודים, כל זמן שהם רק חשודים. ניתן לפרסם את שמו של חשוד אחרי 48 שעות, עוד לפני שהוגש נגדו כתב אישום. תאר לך את מידת הפגיעה באדם שטוען לחפות, לא הוגש נגדו כתב אישום, וניתן לפרסם את שמו. תמיד יהיה מי שירנן אודותיו ש'אין עשן בלי אש'. הפגיעה בשמו הטוב היא בלתי נמנעת".
למשטרה יש כוח אדיר בידיים שלה. היא ממהרת לעצור, ממהרת לבוא לבית משפט עם בקשות מעצר הזויות, במקום לחקור חקירות סמויות ולאסוף ראיות
מדוע התנהלות המשטרה בעת איסוף הראיות פוגעת בחשודים?
"משטרת ישראל מתנהלת במשך שנים רבות על יסוד הנחת עבודה מעוותת, שאין שום צורך אמיתי לאסוף ראיות הגנה. המשטרה גם מניחה הנחת עבודה לגבי תלונות מסוימות, כי הן אמת ודאית. בשל כך, ניהול משפטים פליליים כמעט בלתי אפשרי".
"כשאנחנו (הסנגורים) הופכים בעל כורחנו לחוקרים, ואוספים ראיות הגנה בעצמנו, משטרת ישראל סופגת ביקורת נוקבת על ההתנהלות הזו, הרחוקה מתפקידה האמיתי. משטרה חוקרת חייבת לפעול ממקום נקי ולנהוג כבוד בחשודים ובטענות שהיא שומעת מכל הצדדים. חובת האמונים שלה לציבור היא לאסוף ראיות הגנה לטובת החשוד, בדיוק כמו ראיות לחובתו".
"יתרה מכך: למשטרה יש כוח אדיר בידיים שלה. היא ממהרת לעצור, ממהרת לבוא לבית משפט עם בקשות מעצר הזויות, במקום לחקור חקירות סמויות ולאסוף ראיות. המשטרה ממהרת לפעול כך, בחסות החוק והפסיקה. הבעיה היא מערכתית. המציאות מלמדת כי חשודים רבים, שייצגתי במשך השנים, דבק בהם רפש על לא עוול בכפם. הם שילמו בחירות שלהם ובפגיעה בשמם הטוב. זהו מחיר השיטה הקיימת: מספיקה תלונה של אדם, כדי להוביל למעצרו של אדם אחר".
זכויות אדם נרמסות במדינה ולא מקדמים חוקים שיגנו עליהן
מה בהתנהלות הרשות המחוקקת גורם לפגיעה ביכולת להשיג צדק?
"יש בעיה כפולה של חקיקת יתר בעניינים לא מהותיים וחוסר חקיקה בענייני מהות. חקיקת יתר היא בדרך כלל משהו שח"כים עושים כדי לרצות את הבוחרים שלהם - את הלוביסטים וקבוצות הכוח שמניעות חקיקה. בדרך כלל זו חקיקה מיותרת. אלה תמיד חוקים, הפלא ופלא, שהם חסרי חשיבות אך בעלי כותרת. הכותרת חשובה לחברי הכנסת, שרק רוצים להיבחר שוב, יותר מאשר המהות".
"במקביל, יש בעיה של חוסר חקיקה, בענייני מהות. לדוגמה: מוסכם על הכל שצו איסור פרסום של חשוד עד הגשת כתב אישום הוא חשוב ומהותי. דווקא החוק הזה אינו עובר. לארגונים לוביסטיים שונים יש הרבה כוח כדי למנוע אותו. כך, גם חוקים לטובת נכים וחוסים או קורבנות של תלונות שווא. הם לא מעניינים את חברי הכנסת. אלה קבוצות קטנות שאין להן כוח ומשאבים להפעיל לוביסטים לטובתן בכנסת".
"אנחנו מגיעים למצב שזכויות אדם נרמסות במדינה ולא מקדמים חוקים שיגנו עליהן. לעומת זאת, חוקים מיותרים לחלוטין מועברים מתחת לאף של כולנו".
בניהול הליך פלילי, הסנגור משמש שליח ופה של הנאשם, מול מערכת חזקה מאוד. על הסנגור לפעול ללא מורא ולהפוך כל אבן בדרך, כדי להביא את הטענה של הלקוח בבית המשפט
מהי מהות תפקידו של הסנגור הפלילי?
"התפקיד שלנו כסנגורים מתחיל קודם כל בהכנת הלקוח לחקירה במשטרה. יש הבדל עצום בין אדם שמגיע לחקירה במשטרת ישראל מבלי שקיבל ייעוץ - לבין אדם שקיבל ייעוץ אמיתי. מי שקיבל ייעוץ - מודע למה שעומד לקרות בחקירה, איזה שאלות הוא יישאל, ובאיזה תחבולות חקירה הוא אמור לפגוש במהלך החקירה. הוא מגיע דרוך, מוכן, לא מפוחד. כשמדובר באדם שזו החקירה הראשונה שלו, זה הבדל של שמיים וארץ. חוסר הכנה עשוי לפגוע בהמשך ניהול התיק בצורה קריטית".
"בהמשך, התפקיד שלנו להורות למשטרה שתאסוף ראיות הגנה, כפי שמתחייב מתפקידה. אם המשטרה אינה עושה זאת, כפי שקורה בפועל בכל כך הרבה מקרים, אנחנו צריכים לאסוף בעצמנו ראיות להוכחת החפות".
"לאחר מכן, בהליכי השימוע המורכבים, צריך להיות מספיק חכמים ולשמור קלפים וראיות ליום פקודה. עלינו להיות מסוגלים להפתיע את הצד השני תוך כדי התנהלות המשפט ולא לחשוף את כל ראיות ההגנה בתחילת הדרך".
"בסופו של דבר, בניהול הליך פלילי, הסנגור משמש שליח ופה של הנאשם, מול מערכת חזקה מאוד. על הסנגור לפעול ללא מורא ולהפוך כל אבן בדרך, כדי להביא את הטענה של הלקוח בבית המשפט. סנגור צריך שתהיה בו הגינות לא לשפוט לקוח. עליו להקשיב לו. ככל שהלקוח טוען לחפותו, על הסנגור לעשות הכל, כדי להוכיח את חפותו של הלקוח. סנגור הוא אנדרדוג. נקודת הפתיחה שלו מאוד נמוכה. הוא חשוף לביקורת נוקבת מכל עבר. מי שיש לו פחד וצורך באהדה - שלא יהיה סנגור".
