סעיף 52 לפקודת התעבורה קובע כי לרשות הרישוי סמכות לפסול את רישיון הנהיגה של נהג אשר קיים חשש לגביו שהוא מסכן את עצמו או את המשתמשים האחרים בדרך, בשל סיבות שונות. עוד בסמכותה לאשר או לדחות בקשות לרישיון נהיגה מסוגים שונים.
הרשות בוחנת את כשירותו ומסוגלותו של נהג להחזיק ברישיון נהיגה מבחינה רפואית-פיזיולוגית וכן מבחינה פסיכולוגית-אישיותית. "הרופא המוסמך" לעריכת הבדיקות השונות עבור רשות הרישוי הוא המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד)
כיצד בודקת רשות הרישוי את כשירות הנהגים?
הרשות בוחנת את כשירותו ומסוגלותו של נהג להחזיק ברישיון נהיגה מבחינה רפואית-פיזיולוגית וכן מבחינה פסיכולוגית-אישיותית. "הרופא המוסמך" לעריכת הבדיקות השונות עבור רשות הרישוי הוא המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד). בסגל המכון חברים רופאים ופסיכולוגים. הנהגים ומבקשי רישיון הנהיגה הבאים בשערי המכון עוברים בדיקות רפואיות ופסיכולוגיות שונות.
בסמכות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים גם לתת המלצות והתניות שונות לרשות הרישוי לגבי נהג מסוים וסוגי הרישיון השונים שהוא מחזיק בהם, כמו גם לגבי התאמת הנהג לסוג הרישיון שהוא מבקש (לדוגמא: רכב ציבורי או רכב משא).
מתוך כך, תפקיד נוסף של המכון הרפואי הוא התאמת רכבים מיוחדים עבור נכים ובעלי מוגבלויות, במטרה להרחיב את עצמאותם ויכולת הניידות שלהם, תוך שמירה על בטיחותם ובטיחות הנהגים האחרים על הכביש.
הבדיקות כוללות מבחני אישיות, בדיקות פיזיולוגיות והערכות שונות, המתבססות על העבר התעבורתי או הפלילי של הנבדק
מה כוללות הבדיקות הנערכות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים?
הבדיקות כוללות מבחני אישיות, בדיקות פיזיולוגיות והערכות שונות, המתבססות על העבר התעבורתי או הפלילי של הנבדק. המכון הרפואי רשאי לדרוש מהנבדק להמציא מסמכים רפואיים רלבנטיים או לבצע בדיקות נוספות ומשלימות, נוסף על הבדיקות שכבר עשה קודם לכן. המכון אף רשאי להפנות נהג לבדיקות מקיפות במוסדות נוספים או רופאים מטעמו. הנבדקים, מצדם, רשאים להביא ראיות רפואיות והמלצות של מומחים רפואיים מטעמם. כך או כך, ההחלטה הסופית - הן לגבי הבדיקות והן לגבי הכשירות - נתונה למכון הרפואי באופן בלעדי.
לאחר ביצוע הבדיקות, מעביר המכון הרפואי את פרטי החלטתו לרשות הרישוי. מדובר בהמלצה בלבד, היכולה להתייחס לפן הנפשי של הנהג ו/או לעברו הפלילי-תעבורתי. ההחלטה הסופית בנוגע לאישור/פסילת הרישיון נתונה בידי רשות הרישוי
מה התוקף של החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים?
לאחר ביצוע הבדיקות, מעביר המכון הרפואי את פרטי החלטתו לרשות הרישוי. מדובר בהמלצה בלבד, היכולה להתייחס לפן הנפשי של הנהג ו/או לעברו הפלילי-תעבורתי. ההחלטה הסופית בנוגע לאישור/פסילת הרישיון נתונה בידי רשות הרישוי. יחד עם זאת, הרשות נוטה להעניק לממצאים ולהמלצות של המכון הרפואי משקל רב בהחלטתה.
תוצאות הבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים יכולות למעשה להביא לפסילת רישיון הנהיגה של נהג שביצע עבירות תעבורה גם ללא צו בית משפט. פסילת רישיון נהיגה יכולה להיות קבועה, לצמיתות, או זמנית, בהתאם לתנאים המפורטים בהחלטת רשות הרישוי.
סעיף 55 לפקודת התעבורה קובע כי ניתן להגיש ערעור על החלטה של רשות הרישוי לפסול רישיון בתוך 30 יום מקבלת ההודעה על הפסילה
האם ניתן לערער על החלטת רשות הרישוי?
סעיף 55 לפקודת התעבורה קובע כי ניתן להגיש ערעור על החלטה של רשות הרישוי לפסול רישיון בתוך 30 יום מקבלת ההודעה על הפסילה. המלצת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים אינה נשלחת לנהג שרישיונו נפסל. יש צורך לפעול במהירות במקרים אלה ולבקש מיד את המסמכים הרפואיים המפרטים את ההחלטה. מסמכים אלה אינם חסויים ולנבדק יש זכות לבקש את המסמכים.
הערעור על פסילת הרישיון מוגש לוועדת ערר של משרד הבריאות, היושבת בבית החולים שיבא (תל השומר) בהרכב שלושה רופאים. ערר זה אינו עניין רפואי גרידא. הדיונים מול הוועדה ואופן הצגת הערר וסיבותיו יכולים להיות הרי גורל. לכן, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי במהלך כתיבת הערר והצגתו. רצוי לפנות לעורך דין המתמחה בדיני תעבורה ובפרט בעבודת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
ועדת הערר הינה בעלת סמכות לאשר או לבטל את החלטת הרופא המוסמך מטעם המכון הרפואי ולהורות על הפניית הנבדק לבדיקות, בנוסף לבדיקות שכבר נערכו במכון
כיצד ניתן לתמוך בערר על החלטת רשות הרישוי לפסול רישיון נהיגה?
ועדת הערר הינה בעלת סמכות לאשר או לבטל את החלטת הרופא המוסמך מטעם המכון הרפואי ולהורות על הפניית הנבדק לבדיקות, בנוסף לבדיקות שכבר נערכו במכון. אשר על כן, מומלץ להגיש ביחד עם כתב הערעור גם חוות דעת רפואית נוספת, מטעם הנבדק, שתשיג על החלטות המכון הרפואי, תתמוך בערעור ותנמק את הערעור.
במקרה בו ועדת הערר קיבלה את טענות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ורשות הרישוי, והותירה את הפסילה על כנה, רשאי הנהג/מבקש הרישיון להגיש ערעור על כך לבית המשפט המחוזי
מה ניתן לעשות אם ועדת הערר של משרד הבריאות דחתה את הערעור?
במקרה בו ועדת הערר קיבלה את טענות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ורשות הרישוי, והותירה את הפסילה על כנה, רשאי הנהג/מבקש הרישיון להגיש ערעור על כך לבית המשפט המחוזי. יש להגיש את הערעור תוך עשרה ימים מיום קבלת ההחלטה בוועדת הערר.
בית המשפט בוחן את הנושא בעיניים משפטיות ולא רפואיות. כלומר: ניתן לטעון בבית המשפט כי הרופאים בוועדה ובמכון הרפואי לא התייחסו לשיפור במצב הבריאותי שהיווה בסיס לפסילה. עם זאת, לא יתקבלו טענות המשיגות על מקצועיות הרופאים.
אחת הבעיות המוכרות של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים היא אי התאמה של המבחנים שהוא מבצע לאוכלוסיות השונות בישראל, לצרכיהן ולתרבותן
האם ניתן לטעון בבית המשפט למשוא פנים או ניגוד עניינים של הרופאים?
התשובה חיובית! זהו טיעון רלוונטי במקרים רבים. למעשה, אחת הבעיות המוכרות של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים היא אי התאמה של המבחנים שהוא מבצע לאוכלוסיות השונות בישראל, לצרכיהן ולתרבותן.
המבחנים של המכון בנויים ומותאמים לאוכלוסייה שתרבותה מערבית, כך שנבדק בעל רקע תרבותי שונה ייתקל בקשיים אובייקטיביים, שלא תהיה לו דרך לגשר עליהם במבחנים המוצעים במכון. הנבדק עלול למצוא את עצמו לעתים מול שוקת שבורה, כשהרופאים המנתחים את תוצאות המבחנים שלו יתפסו אותו כמי שלא מתאים מבחינה אישיותית לנהיגה, בשל הטיות תרבותיות בלבד.
הדבר קורה באופן מובהק עם בני מיעוטים ועם עולים ממדינות עולם שלישי, או אנשים בעלי קושי בשפה העברית. במקרים כאלה אף גוברת חשיבות הייעוץ המשפטי ע"י מומחה בתחום - עורך דין שיידע לזהות את הסוגיה וידאג לחוות דעת פרטיות, שיגשרו על הפערים התרבותיים הללו.
לסיכום: פסילת רישיון נהיגה או אי מתן אישור להוצאת רישיון מסוגים שונים אינה סוף פסוק. ייעוץ משפטי מעורך דין מתמחה בתחום עשוי לפתור את הבעיה במקרים רבים.
* עו"ד יריב בן שחר מתמחה בדיני תעבורה.
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
