12 שנים חלפו מאז הרצח המזעזע של הנערה תאיר ראדה ז"ל. 8 שנים עברו מאז הרשעת רומן זדורוב ברצח - ושליחתו לכלא, לריצוי מאסר עולם. על אף הזמן שחלף, סימני שאלה רבים נותרו פתוחים. הפרשה טרם הגיעה לסיומה. לאחרונה, פורסם כי בעקבות עדות נוספת שהתקבלה במשטרה ומסמכים חדשים שנחשפו בתחילת השבוע, החליט עו"ד ירום הלוי, סנגורו של רומן זדורוב, להגיש בקשה למשפט חוזר.
ההחלטה לבקש משפט חוזר התקבלה לאחר שאשה נוספת, שלישית במספר, העידה במשטרה כי אשה המכונה א"ק התוודתה בפניה כי היא זו שרצחה את תאיר ראדה
מהן הראיות החדשות?
ההחלטה לבקש משפט חוזר התקבלה לאחר שאשה נוספת, שלישית במספר, העידה במשטרה כי אשה המכונה א"ק התוודתה בפניה כי היא זו שרצחה את תאיר ראדה!
חשוב להבהיר כי שמה של א"ק אינו חדש לצוות החקירה. זוהי אינה הפעם הראשונה שבה עולה שמה כחשודה בפרשה. בעבר, הגיעו למשטרה שני אנשים נוספים שהעידו על כך שא"ק התוודתה בפניהם על הרצח. לאחר כל אחת מהעדויות, זומנה א"ק לחקירה. עם זאת, בכל פעם החליטה המשטרה להתעלם ולא לתת כל משקל לעדויות.
המסמך והאשפוז הכפוי של א"ק מעידים על כך שגם הפסיכיאטרית וגם הפסיכיאטר המחוזי סברו שהדחף הרצחני שגילתה א"ק, מהווה איום ממשי ורציני, מה שעשוי לתמוך ברצינות העדויות בדבר הודאותיה ברצח
מה שונה הפעם?
בנוסף לעדות, נחשף מסמך שהוגש בשנת 2014 לפסיכיאטר המחוזי, שבו דיווחה פסיכיאטרית ששוחחה אז עם א"ק, על כך שזו הביעה בפניה דחף רצחני עז: "בשיחה איתה אמרה לי א"ק כי 'יש לה רעב' לרצוח מישהו, כמו דחף, לדבריה, בינתיים משתלטת על זה אך בקושי... לדבריה, היא רוצה לרצוח את השכן שלה. בינתיים עשתה 'הכנות לרצח' וקנתה סכין וכפפות", כתבה הפסיכיאטרית בדיווח.
בעקבות הדיווח, החליט הפסיכיאטר המחוזי לאשפז בכפייה את א"ק לצורך הערכה פסיכיאטרית. זוהי למעשה הראיה החדשה המשמעותית ביותר! מאחר שהמסמך והאשפוז הכפוי מעידים על כך שגם הפסיכיאטרית וגם הפסיכיאטר המחוזי סברו שהדחף הרצחני שגילתה א"ק, מהווה איום ממשי ורציני, מה שעשוי לתמוך ברצינות העדויות בדבר הודאותיה ברצח.
מהי המשמעות המשפטית של המסמך הפסיכיאטרי?
ראשית, חשוב לדעת כי העובדה שאדם לוקה במחלת נפש אינה פוסלת אותו מלהעיד, אינה מבטלת את עדותו ואף אינה פוטרת אותו מאחריות פלילית על ביצוע עבירות, מבלי שנבדק מצבו בשעת ביצוע העבירה והקשר בין העבירה למחלת הנפש.
חולה הנפש יכול להחקר הן כמתלונן, הן כעד והן כחשוד בביצוע עבירה. כאשר חולה הנפש נחשד בביצוע עבירה, הרי שיש לבחון מה היה מצבו הנפשי בעת ביצוע העבירה והאם הוא כשיר לעמוד לדין
טיב החקירה של א"ק
חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית, תשס"ו-2005) קובע זכויות מיוחדות לחשוד עם מוגבלות נפשית, בעת חקירה משטרתית, כגון: זכותו להיות מלווה במטפל שלו והחובה לתעד בווידאו את החקירה. עם זאת, החקירה עצמה מותרת ועדותו אינה פסולה.
חולה הנפש יכול להחקר הן כמתלונן, הן כעד והן כחשוד בביצוע עבירה. כאשר חולה הנפש נחשד בביצוע עבירה, הרי שיש לבחון מה היה מצבו הנפשי בעת ביצוע העבירה והאם הוא כשיר לעמוד לדין. חולה הנפש יהא פטור מאחריות פלילית, אם המעשה נבע ממחלת נפש המוגדרת בחוק העונשין, אשר כתוצאה ממנה היה פגם ביכולתו להבין את אשר הוא עושה או להימנע מהמעשה.
על פי הפרסומים, עדויותיה של א"ק נפסלו בזו אחר זו, בטענה שהיא סובלת מסכיזופרניה ו"ממציאה" את הדברים, וזאת מבלי שנבחן לעומק מצבה הנפשי בזמן הרצח. המסמך החדש מאשר קיומם של דחפים אלימים ורצחניים ובכך מחזק את הטענה בדבר מסוכנותה והמסוגלות שלה לבצע כביכול את הרצח.
אשפוז בכפייה נחשב צעד חריג, השמור למקרים שבהם נשקפת סכנה ממשית לחולה או לציבור. לכן, עצם ההוראה שנתן הפסיכיאטר המחוזי לאשפז בכפייה את א"ק, מעידה על חומרת מצבה הנפשי באותה עת ועל הסכנה הממשית שזוהתה
משמעות האשפוז הכפוי
כדי להבין את משקלה של ראיה זו, יש לדעת כי אשפוז בכפייה נחשב צעד חריג, השמור למקרים שבהם נשקפת סכנה ממשית לחולה או לציבור. סעיף 9 לחוק טיפול בחולי נפש (התשנ"א-1991) קובע שאשפוז כפוי יתאפשר רק במקרים שבהם שוכנע הפסיכיאטר המחוזי שהאדם חולה וכתוצאה ממחלתו נפגע במידה ניכרת כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות, וכתוצאה מכך הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי.
לכן, עצם ההוראה שנתן הפסיכיאטר המחוזי לאשפז בכפייה את א"ק, מעידה על חומרת מצבה הנפשי באותה עת ועל הסכנה הממשית שזוהתה. כעת, מוטלת על המשטרה האחריות לבדוק מחדש את העדויות שהובאו בפניה משלושה מקורות שונים באשר להתוודותה של א"ק בביצוע הרצח.
עצם האישור של ביהמ"ש להסיר החיסיון ולחשוף את המסמך, המוגן תחת חיסיון רפואי, מעיד אף הוא על משקל הדברים וחשיבותם
משמעות חשיפת המסמך
על פי סעיף 49 לפקודת הראיות (נוסח חדש, תשל"א-1971) - רופא אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע למטופל שלו, אלא אם המטופל ויתר על החיסיון או שביהמ"ש החליט שהצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה.
לכן, עצם האישור של ביהמ"ש להסיר החיסיון ולחשוף את המסמך, המוגן תחת חיסיון רפואי, מעיד אף הוא על משקל הדברים וחשיבותם.
אין זה סוד שהרשעתו של זדורוב אפופה בלא מעט סימני שאלה, שאף הובילו את השופט יורם דנצינגר לחלוק על דעת הרוב בפסק הדין שדחה את ערעורו של זדורוב
ההחלטה לבקש משפט חוזר
אין זה סוד שהרשעתו של זדורוב אפופה בלא מעט סימני שאלה, שאף הובילו את השופט יורם דנצינגר לחלוק על דעת הרוב בפסק הדין שדחה את ערעורו של זדורוב (ע"פ 7939/10 זדורוב נ' מדינת ישראל) בנימוק שאינו יכול להתעלם מכך שלצד הראיות המפלילות, עולה מחומר הראיות שורה של ראיות "מזכות", אשר גם הן בעלות עוצמה ומעוררות תמיהות ושאלות המחייבות התייחסות.
על פניו, מוצו כל האפשרויות המשפטיות, אך הראיות החדשות מאפשרות למעשה הגשת בקשה למשפט חוזר
מדוע משפט חוזר?
כאשר בוחנים את השתלשלות האירועים מבחינה משפטית, ניתן לראות שהתיק כבר עבר את כל הגלגולים האפשריים. כך, הבקשה למשפט חוזר היא למעשה האפשרות היחידה שנותרה לצוות ההגנה.
• ביהמ"ש המחוזי הרשיע את זדורוב.
• הוגש ערעור לביהמ"ש העליון.
• ביהמ"ש העליון החזיר את התיק לביהמ"ש המחוזי, כדי שיבדוק את הסתירות המהותיות שעלו באשר לטביעות הנעליים שאינן שייכות לזדורוב; ובנוגע לעדותה של המומחית הפתולוגית ד"ר מאיה פורמן, בנוגע להתאמה בין סוג החתך לסכין שאיתה כביכול ביצע זדורוב את הרצח.
• ביהמ"ש המחוזי בחן את הדברים, החליט להשאיר את הפסיקה על כנה והשיב את התיק לביהמ"ש העליון.
• ביהמ"ש העליון דחה (בדעת הרוב) את הערעור.
• הוגשה בקשה לדיון נוסף (דנ"פ 1329/16).
• הנשיאה נאור דחתה את הבקשה, מכיוון שעל פי ההלכה דיון נוסף יתאפשר במקום שבו נקבעה הלכה משפטית חדשה (במקרה זה, אין הלכה חדשה).
על פניו, מוצו כל האפשרויות המשפטיות, אך הראיות החדשות מאפשרות למעשה הגשת בקשה למשפט חוזר, מאחר שלפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב, תשמ"ד-1984), נשיא ביהמ"ש העליון רשאי להורות על קיום משפט חוזר בעניין פלילי סופי, בהתקיים אחד מהתנאים הבאים.
• אחת מהראיות שהובאו היא שקר או זיוף.
• הוצגו עובדות שעשויות לבדן לשנות את ההחלטה.
• אדם אחר הורשע בביצוע אותו מעשה.
• מתעורר חשש של ממש שבהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.
לסיכום: אין ספק כי מדובר בתיק מורכב, שספק גדול מכרסם בו. ייתכן שאדם חף מפשע יושב במאסר עולם, מכיוון שהמערכת מסרבת לשקול את ה"חורים" ההולכים ומתרבים בתיק. העדות החדשה והמסמך החשוב שנחשף מהווים עילה מוצדקת לקיום משפט חוזר, שאולי יביא את הפרשה הכאובה לסיומה.
* עו"ד מירב נוסבוים עוסקת במשפט פלילי.
** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.
