מזה כשנתיים עומדת בפני חייבים רבים האפשרות לבקש הפטר של חובם, אפשרות שידועה גם כ"מחיקת חובות", בהליך מהיר יותר וזול יחסית, שנעשה במסגרת רשם ההוצאה לפועל. זאת, במקום במסגרת הליך פשיטת רגל, הליך ארוך יותר שנעשה בבית המשפט, ביחד עם כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) ומחייב הוצאות משפטיות מרובות.
האפשרות לקבלת הפטר חובות ברשם ההוצאה לפועל, תוקנה בהוראת שעה (תיקון 47 לחוק). על פני הדברים, אפשרות זו נראתה כמוצא ממשי, עבור עשרות אלפי חייבים, אשר חיים בצלו של החוב. נראה היה כי מדובר באפשרות לחזור למסלול חיים רגיל.
עם זאת, על אף שהאפשרות הוצעה לאלפי חייבים, באופן ישיר על ידי ההוצאה לפועל, אף אחד מהם לא עמד עד כה (בשנתיים שחלפו מאז נכנס התיקון לחוק לתוקף) בתנאי הסף, המאפשרים כניסה להליך זה. במלים אחרות: נראה כי התיקון לא השיג את מטרתו.
במרץ 2018 יצא תיקון נוסף לחוק (תיקון 57) המקל בתנאי הסף ומעניק בחלק מהם יותר שיקול דעת לרשם ההוצאה לפועל
מהם תנאי הסף שגרמו לכישלון התיקון לחוק, המאפשר לחייב לבקש הפטר חוב בהוצאה לפועל?
על פי תיקון 47, לצורך קבלת הפטר חובות בהוצאה לפועל, על החייב להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל. לבקשה, עליו לצרף פירוט ברור של חובותיו, רשימת הנושים שלו והנכסים העומדים לרשותו בעת הבקשה (פרט להכנסה ממשכורת).
יחד עם הבקשה, החייב נדרש גם לפרט באילו תנאי סף המאפשרים כניסה להליך הוא עומד, כדי להצדיק את בקשתו. תנאי הסף המהותיים, שאינם נתונים לשיקול דעת הרשם: המבקש חייב מוגבל באמצעים - וזהו מעמדו לפחות במשך שלוש שנים, טרם הגשת הבקשה להפטר חובות. בנוסף, על החייב להראות כי בעת בקשת ההפטר, סך החובות שלו אינו עולה על 800 אלף שקלים; וכי הוא אינו מצוי בהליך פשיטת רגל או הוכרז כפושט רגל, בחמש השנים שקדמו לבקשה.
לבסוף, על החייב להראות כי אין ברשותו נכסים שניתן לממש, לצורך החזר של חלק מהחוב או כולו, למעט משכורת; וכי עמד בצו התשלומים שנקבע לו, טרם הגיש את הבקשה להפטר, במשך לפחות שלוש שנים.
כאמור, למעשה, תנאי הסף האמורים היוו מכשלה עבור כל החייבים הפוטנציאליים. נראה כי הוראת השעה, שתוקפה היה מראש למשך שלוש שנים, כלל לא סייעה במה שביקשה לסייע ולהקל בו. לכן, במרץ 2018 יצא תיקון נוסף לחוק (תיקון 57) המקל בתנאי הסף ומעניק בחלק מהם יותר שיקול דעת לרשם ההוצאה לפועל.
בתיקון החדש, ניתנת האפשרות לכניסה להליך הפטר חוב בהוצאה לפועל, גם עבור חייבים שחובם עד שני מיליון שקלים, כל עוד הקרן של החוב אינה עולה על 400 אלף שקלים
מהם השינויים שהוכנסו בתנאי הסף בתיקון שתוקן במרץ 2018?
מדובר בשלושה שינויים מהותיים מרכזיים.
השינוי הראשון - הסמכות שהתיקון העניק לרשם ההוצאה לפועל, לבדוק האם מימוש הנכסים של החייב יהיה בעל ערך ממשי עבור הנושים (וכי ההוצאות הנדרשות לצורך כך אינן גבוהות מהתועלת שניתן להפיק מהמימוש). כלומר: גם חייבים שיש ברשותם נכסים שאינם משכורת - בהחלט יכולים להיות מועמדים להפטר של חובם, דרך ההוצאה לפועל.
השינוי השני - שינוי מהותי מרכזי נוסף, בתיקון החדש לחוק - קשור לנושא העמידה בצו התשלומים. בתיקון הקודם, היה על החייב להראות (כתנאי סף) כי עמד בכל צו התשלומים שלו, במשך שלוש שנים ברצף לפחות. עתה, לפי התיקון החדש, מספיק להראות כי עמד לפחות במחצית צו התשלומים.
יתרה מכך: גם אם החייב לא עמד כלל בצו התשלומים, עומדת לרשם ההוצאה הפועל הסמכות לשקול את הכנסת החייב להליך ההפטר בהוצאה לפועל, במקרים שבהם החייב יוכיח כי לא עמד בצו התשלומים בשל הרעה משמעותית במצבו הכלכלי.
השינוי השלישי - בתיקון החדש, ניתנת האפשרות לכניסה להליך הפטר חוב בהוצאה לפועל, גם עבור חייבים שחובם עד שני מיליון שקלים, כל עוד הקרן של החוב אינה עולה על 400 אלף שקלים. במלים אחרות: התיקון החדש פותח פתח לחייבים רבים, להיכנס להליך ולעמוד בתנאי הסף.
לאחר התיקון שהוצג במרץ 2018, הוארך תוקף הוראת השעה עד ספטמבר 2019
מה תוקפו של התיקון החדש?
לאחר התיקון שהוצג במרץ 2018, הוארך תוקף הוראת השעה עד ספטמבר 2019. כלומר: בפני חייבים רבים - שהוסרו המכשולים לעמידתם בתנאי הסף - עומדת עתה כמעט שנה, להגשת בקשה לכניסה להליך הפטר חובות בהוצאה לפועל.
לסיכום: אם נכנסתם לחובות בשנתיים האחרונות; או אם הייתם שקועים בחובות קודם לכן, אך לא עמדתם בתנאי הסף הקודמים - מומלץ ביותר לפנות לייעוץ משפטי, כדי לבדוק האם אתם זכאים להגיש בקשה להפטר חובות בהוצאה לפועל בשנה הקרובה. עבור חייבים רבים, מדובר בחבל הצלה, שיאפשר להם לחזור למסלול החיים הרגיל, ללא עול החובות על צווארם.
* עו"ד אריה לרנר מתמחה בתחום המשפט האזרחי.
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
