לפני כשלוש שנים יצאה הנאשמת, אז בת 25, מחצר בית במושב ופגעה עם רכבה בילד, אז כבן תשע, שרכב על אופניים חשמליים, על המדרכה. כתוצאה מהתאונה נגרמו לילד חבלות של ממש, לרבות שברים בגוף ובלסת, תזוזת שיניים, חבלות יבשות ודימום - חבלות שבעטיין נאלץ לעבור ניתוח ותהליך שיקום ארוך.
בשל אופי החבלות, ביקשה התביעה המשטרתית להטיל על הנהגת, שיוצגה ע"י משרדו של עו"ד אדיר כהן, עונש מאסר ופסילת רישיון למשך מספר שנים, אך בעקבות כשלים ראייתיים שהוכיח הח"מ ולאור העובדה שמדובר בקטין שרכב בניגוד לחוק, החליטה השופטת רבקה שוורץ מבית משפט השלום לתעבורה באשדוד (ת"ד 8786-08-17) להטיל על הנאשמת קנס כספי בסך 500 שקלים ופסילת רישיון ל-45 יום בלבד.
מתחם הענישה, בעבירות תעבורה שבעטיין נגרמה תאונת דרכים, נקבע ביחס לסעיפי האישום המיוחסים לפוגע - הן באשר להתנהגות שהובילה לתאונה והן באשר לתוצאותיה
מתחם הענישה בתאונת דרכים שבה נגרמו חבלות של ממש
מתחם הענישה, בעבירות תעבורה שבעטיין נגרמה תאונת דרכים, נקבע ביחס לסעיפי האישום המיוחסים לפוגע - הן באשר להתנהגות שהובילה לתאונה והן באשר לתוצאותיה. במקרה זה, ביקשה התביעה המשטרתית להטיל על הנאשמת עונש חמור, בהסתמך על ארבעה סעיפי אישום שונים. יודגש, כי עתירת התביעה למאסר ופסילה בת שנים הנה פועל יוצא של החבלות החמורות אשר נגרמו לקטין.
נהיגה בחוסר זהירות: עבירה לפי סעיף 21 ג' לתקנות התעבורה (תשכ"א-1961) הקובע כי: "לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות".
חשוב לדעת: יש הבדל בין אישום בגין נהיגה בחוסר זהירות לבין אישום בגין נהיגה ברשלנות, המוגדרת לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה (נוסח חדש, תשכ"א-1961) במקרה שבו אדם "נוהג רכב בדרך קלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור" ונחשבת לעבירה חמורה יותר. לפי סעיף 61א'(3) לחוק העונשין (התשל"ז-1977), העונש על נהיגה בקלות ראש הוא מאסר שנתיים או קנס בסך עד 75,300 שקלים.
אי מתן זכות קדימה לרכב הנע בכביש, ביציאה מחצרים: עבירה לפי סעיף 64ב'(2) לתקנות, הקובעת כי: "נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית... והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה - יאט וייתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש".
התנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש: עבירה לפי תקנה 21ב'(2) לתקנות הקובעת כי: "כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא ייתן מקום לגרום נזק".
גרימת חבלה של ממש: ע"פ סעיף 38(3) לפקודה, העונש "על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש", הוא פסילת רישיון לשלושה חודשים לכל הפחות.
במקרה שנדון בבית המשפט, השופטת שוורץ החליטה לחרוג מעונש המינימום הקבוע בחוק, ופסקה עונש קל בצורה משמעותית, משתי סיבות עיקריות: 1. כשלים ראייתיים מהותיים; 2. "למען יראו וייראו"
הסיבות שגרמו לבית המשפט להקל בעונש
על אף בקשת התביעה המשטרתית ההתחלתית, לענישה המחמירה ולמרות העונש המינימלי שנקבע בפקודה לתאונות דרכים שבהן יש חבלה של ממש (פסילת רישיון לשלושה חודשים), החליטה במקרה זה השופטת שוורץ לחרוג מעונש המינימום הקבוע בחוק, ופסקה כאמור עונש קל בצורה משמעותית, משתי סיבות עיקריות: 1. כשלים ראייתיים מהותיים; 2. "למען יראו וייראו".
במהלך עבודתו של הח"מ על התיק, התגלו ליקויים שונים בעבודת בוחנות המשטרה לאחר התאונה וליקויים אלו פגעו בחוזק הראיות והקשו על הוכחת האשמה
כשלים ראייתיים
במהלך עבודתו של הח"מ על התיק, התגלו ליקויים שונים בעבודת בוחנות המשטרה לאחר התאונה וליקויים אלו פגעו בחוזק הראיות והקשו על הוכחת האשמה. בין הכשלים שנמצאו: הגעה מאוחרת של בוחן התנועה לזירת התאונה; העובדה שהאופניים לא נתפסו מיד לאחר התאונה ולא נבדק האם הוסרה בהם מגבלת המהירות; עדויות שלא התיישבו עם כתב האישום.
בפסק הדין ביקרה השופטת שוורץ את עבודת המשטרה במקרה הזה וציינה כי "האינטרס הציבורי הקיים הוא שהרשות החוקרת תנהל חקירה ממצה.. מוקדם ככל שניתן... במיוחד כשמדובר בתאונה עם חבלה של ממש".
"נסיבות התאונה מצביעות על תרומת רשלנות מצד רוכב האופניים. נסיבות הרכיבה מצביעות גם על מחדל מצד הורים לביטחון ילדם", כתבה השופטת שוורץ בפסק הדין
"למען יראו וייראו"
למרות התוצאות המצערות של התאונה, לא נעלמה מעיניה של השופטת העובדה כי הנפגע עבר על החוק ולכן יש תרומת רשלנות מצדו:
• רכיבה על אופניים חשמליים מתחת לגיל המותר: סעיף 39ט"ז(1) לתקנות קובע כי הרכיבה על אופניים חשמליים מותרת רק מגיל 16; הילד שנפגע היה בן תשע.
• רכיבה על המדרכה: סעיף 34ב' לתקנות קובע כי על רוכבי האופניים חלה החובה לרכב על הכביש ולא על המדרכה; במקרה דנן, הילד המעורב רכב על המדרכה.
"נסיבות התאונה מצביעות על תרומת רשלנות מצד רוכב האופניים. נסיבות הרכיבה מצביעות גם על מחדל מצד הורים לביטחון ילדם", כתבה השופטת שוורץ בפסק הדין והוסיפה: "יש להעביר מסר לציבור רוכבי האופניים למיניהם ובמיוחד לרוכבי אופניים חשמליים, שעליהם לכבד את חוקי התעבורה... כמו כן, יש להעביר מסר מרתיע על דרך אכיפה גם להורים של קטינים, אשר מאשרים לקטינים לרכב על אופניים חשמליים, ללא השגחה ובניגוד לכללים המבטיחים את ביטחון הציבור".
"אם רשות האכיפה לא תכביד ידה על רוכבי אופניים, שאינם פועלים בהתאם להוראות הדין, או על הורי קטינים אשר רוכבים על אופניים חשמליים... כי אז מחטיאים אנו את אינטרס ההרתעה הציבורי, כמו גם האינטרס להבטיח את שלום הציבור".
לסיכום: הפסיקה המתוארת במאמר זה ממחישה כי על כל אדם להיות אחראי למעשיו; עבירה על החוק עלולה לגרום לו להפסד, גם אם הוא זה שנפגע. מעבר לכך, בכל מקרה, חשוב ביותר להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום, קרוב ככל האפשר למועד התאונה.
עו"ד אדיר כהן הוא עורך דין המתמחה בדיני תעבורה.
