קראתם לעומק איך להשיג אשרה לבן הזוג הזר שלכם בישראל, פניתם למשרד הפנים ועקבתם אחר כל ההנחיות הרלוונטיות? והנה, פתאום בסוף ההליך - הפתעה. למרבה הצער, הפקיד אמר לכם "לא" - וסירב לאשר את בקשת הוויזה שהגשתם.
האם המשמעות של הסירוב היא כי עליכם לוותר, לפרוץ בבכי ולהשלים עם העובדה שנגזר עליכם לחיות לבד בישראל, ללא בן הזוג הזר? חס וחלילה. יש לא מעט דברים שתוכלו לעשות. ניתן למצות את זכויותיכם ולהסדיר את מעמדו של בן הזוג הזר בארץ.
קודם כל, לנשום עמוק, ולהתייעץ עם עורך דין
בדרך כלל, כאשר מגיע הביתה מכתב רשמי ממשרד הפנים, הדוחה את בקשתו של בן הזוג הזר להסדרת מעמדו, רבים מהזוגות נוטים להילחץ. מיד מתרוצצות כל מיני מחשבות בראש: מה יקרה עכשיו - האם בן הזוג הזר יגורש? האם אנשי מינהל האוכלוסין יגיעו הביתה, כדי לתפוס אותו?
קודם כל, העצה הראשונה בהקשר זה היא להירגע ולהתייעץ עם עורך דין הבקיא בנושא, כדי להבין מהן האפשרויות העומדות בפניכם. יש לא מעט אפשרויות.
עליכם להגיש את הערר לגורם בתוך משרד הפנים, הממוקם מבחינה היררכית בדיוק מעל הפקיד שחתום על מסמך הסירוב שנשלח אליכם
שלב ראשון: להגיש ערר למשרד הפנים
הבקשה שלכם לקבלת אשרה לבן הזוג הזר נדחתה על ידי פקיד כלשהו בלשכת משרד הפנים באזור מגוריכם? הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא להגיש ערר על החלטה זו.
עליכם להגיש את הערר לגורם בתוך משרד הפנים, הממוקם מבחינה היררכית בדיוק מעל הפקיד שחתום על מסמך הסירוב שנשלח אליכם. כך, לדוגמה: אם הגורם שדחה את בקשתם הוא ראש ענף במשרד הפנים, יש להגיש את הערר למנהל הלשכה הרלוונטית במשרד.
בשלב זה, הדבר החשוב ביותר שיש לשים אליו לב, הוא עמידה במסגרת לוח הזמנים של הערר. עליכם לפנות תוך 21 יום מהמועד שבו קיבלתם את מכתב הדחייה לגורם הרלוונטי במשרד הפנים.
זהירות: ערר שלא יוגש על ידיכם בזמן - לא יטופל; לעיכוב עלולות להיות השלכות קשות.
אם הערר נדחה, אתם יכולים להגיש תוך 30 יום ערר לבית הדין לעררים, טריבונל מיוחד המטפל בסוגיות הנוגעות להסדרת המעמד והשהייה בישראל של אזרחים זרים
שלב שני: לפנות לבית הדין לעררים
הגשתם ערר לגורם הרלוונטי במשרד הפנים, והערר נדחה? אל תתייאשו. יש עוד כברת דרך שתוכלו לעבור, בדרך לקבלת האישור המיוחל.
בשלב זה, אתם יכולים להגיש תוך 30 יום ערר לבית הדין לעררים, טריבונל מיוחד המטפל בסוגיות הנוגעות להסדרת המעמד והשהייה בישראל של אזרחים זרים.
בית הדין החדש יחסית הוקם בשנת 2014, ומשמש כערכאת ערעור על החלטות של רשות האוכלוסין וההגירה. יש ארבעה בתי דין מסוג זה בישראל (באזורים גיאוגרפיים שונים); בכל דיון יושב דיין, שהינו גורם חיצוני למשרד הפנים.
ההליך בבית הדין מתנהל כמו הליך שיפוטי, לכל דבר ועניין. ניתן ורצוי להגיע להליך עם עורך דין. בדיון יש שני צדדים: העותרים, שהינם בני הזוג; והמדינה. לאחר הצגת הטיעונים על ידי הצדדים, בית הדין נותן את החלטתו בצורת פסק דין.
הערר, בין אם הוא מוגש למשרד הפנים ובין אם הוא מוגש לבית הדין לעררים, צריך להיות מפורט, ולכלול את כל העובדות ואת כל הנימוקים, המסבירים מדוע משרד הפנים טעה בהחלטתו
מה צריך לכלול כל ערר?
הערר, בין אם הוא מוגש למשרד הפנים ובין אם הוא מוגש לבית הדין לעררים, צריך להיות מפורט, ולכלול את כל העובדות ואת כל הנימוקים, המסבירים מדוע משרד הפנים טעה בהחלטתו.
בין היתר, יש להצביע במסגרת הערר על טעויות עובדתיות שנעשו בהחלטה (כך, למשל: אם צוין בהחלטה בטעות כי אחד מבני הזוג השיב אחרת מכפי שהשיב באמת על אחת השאלות) וכן על טעויות משפטיות.
יודגש כי לאורך כל ההליכים, החל מהגשת הבקשה להסדרת המעמד למשרד הפנים ועד להגשת הערר לבית הדין לעררים, חשוב מאוד להיות מלווים על ידי עורך דין. זאת, כדי לשפר את העמדה שלכם ואת הסיכויים שתצלחו את ההליך.
מקרה שקרה: בני הזוג הגישו תחילה ערר לגורם הרלוונטי במשרד הפנים - ערר שגם הוא נדחה. לאור זאת, הגישו השניים ערר לבית הדין המיוחד לעררים. והנה, עוד לפני שבית הדין נתן את החלטתו, קיבל משרד הפנים החלטה לחזור בו, והסכים להעניק לבן הזוג הזר את הוויזה המיוחלת
דוגמה לערר בעניינם של בני זוג שהסתיים בהצלחה
אחד המקרים, שבהם טיפל משרדו של כותב המאמר, נגע לבקשת בני זוג בשנות הארבעים לחייהם מישראל ומבולגריה, להסדיר את מעמדו של בן הזוג הזר.
השניים הגישו בקשה למשרד הפנים באזור מגוריהם ולאחר שנערך להם ראיון לבחינת כנות הקשר ביניהם (זאת, על מנת לוודא שהם בקשר אותנטי, ואינם מנסים להערים על רשויות ההגירה), החליטה הלשכה לדחות את בקשתם.
הסיבה לדחיית הבקשה: מספר "טעויות" (מינוריות למדי) של בני הזוג, שהשיבו לאורך החקירה תשובות שונות, באשר לשאלות שנשאלו. כך, למשל: תשובות בנוגע לפעילויות משותפות שהם נהנים לעשות יחד ובנוגע לפריטים שנמצאים בביתם.
כנגד החלטה זו, הגישו בני הזוג תחילה ערר לגורם הרלוונטי במשרד הפנים - ערר שגם הוא נדחה. לאור זאת, הגישו השניים ערר לבית הדין המיוחד לעררים. והנה, לפתע, עוד לפני שבית הדין נתן את החלטתו, קיבל משרד הפנים החלטה לחזור בו, והסכים להעניק לבן הזוג הזר את הוויזה המיוחלת.
ההחלטה חתמה את המאבק הממושך שניהלו בני הזוג ומדגימה מדוע אין להשלים באופן אוטומטי עם סירוב מצדו של משרד הפנים לאשר ויזה לבן או לבת זוג זרים.
לסיכום: לאורך ההליך, חשוב מאוד לעמוד בזמנים ולהיוועץ עם עורך דין. כמו כן, חשוב למצות את כל הטיעונים והנימוקים שלכם, כבר במסגרת הערר הראשון המוגש למשרד הפנים. הסיבה: אם לא העליתם את הטיעונים והנימוקים במועד, אחר כך לא תוכלו (מבחינה משפטית) להעלות אותם בבית הדין לעררים.
* עו"ד עמרי אזולאי עוסק בדיני הגירה ובמשפט מנהלי, מתמחה בהסדרת מעמדם בישראל של בני זוג זרים של אזרחים ישראלים.
