מהם דיני עבודה?
דיני העבודה נוצרו במטרה להגן על העובד ולהסדיר את מערכת יחסי העבודה בין עובדים למעסיקים. כחלק מהרצון להסדיר את מערכת היחסים ולהגן על העובד, חוקקו חוקים שונים המגנים על חופשותיו של העובד, על ימי מחלתו, על הזכות לקבל פיצויים והפרשות פנסיוניות, על הזכות להישמע בשימוע טרם יכריעו בעניין פיטוריו או ניודו וכן על מעמדו כעובד. כמו כן דאגו גם להגדיר מהו שכר מינימום, מהם ימי המנוחה, מהו התעריף לשעה נוספת, ועוד שלל זכויות שמטרתן להגן על העובד מפני ניצול ושמירה על איזון וריסון כוחו של המעסיק.
דיני העבודה נוצרו במטרה להגן על העובד ולהסדיר את מערכת יחסי העבודה בין עובדים למעסיקים. כחלק מהרצון להסדיר את מערכת היחסים ולהגן על העובד, חוקקו חוקים שונים המגנים על חופשותיו של העובד, על ימי מחלתו ועוד
מדוע נוצרו דיני העבודה?
בעבר מעסיקים רבים ניצלו את כוחם. שילמו לעובדים מעט מאד כסף, לא נתנו להם חופשות, לא הכירו בימי מחלה ודרשו עבודה ללא הפסקה. שוק העבודה היה שוק עבדות, והעובדים היו עבדים. היה צורך להתפרנס ואנשים עבדו שעות רבות בכל שכר וגם בחולי.
בשונה מבעבר, היום יש הרבה יותר חוקים שמסדירים את מערכת היחסים, מעסיקים יותר מודעים וגם חוששים לעבור על דיני העבודה כיוון שהאכיפה יכולה להוליד קנסות ולפגוע במוניטין ובשמו הטוב של המעסיק
האם המצב היום השתנה?
בהחלט כן, היום יש הרבה יותר חוקים שמסדירים את מערכת היחסים, מעסיקים יותר מודעים וגם חוששים לעבור על דיני העבודה כיוון שהאכיפה יכולה להוליד קנסות ולפגוע במוניטין ובשמו הטוב של המעסיק.
מעסיקים רבים מתייעצים באופן קבוע עם עורכי דין הבקיאים בחוקי העבודה כאשר הם מקבלים החלטה לפטר עובד. באמצעות למידת החוק והתייעצות עם עורכי דין, מתחילים המעסיקים לנקוט שורה של פעולות כנגד העובד שמטרתם לשרת את המעסיק בהליכי השימוע להם הם מכוונים
האם היום מעסיקים כבר לא מנצלים את כוחם?
גם היום ישנם מעסיקים שמנצלים את כוחם לרעה. המעסיקים הפכו להיות מתוחכמים יותר. הם לומדים את החוקים, לומדים את הפרצות בחוקים ומצליחים גם היום לנצל את כוחם לרעה. החוקים שאמורים להגן על העובדים לא תמיד מצליחים לעשות זאת מול מעסיקים מתוחכמים.
מעסיקים רבים מתייעצים באופן קבוע עם עורכי דין הבקיאים בחוקי העבודה כאשר הם מקבלים החלטה לפטר עובד. באמצעות למידת החוק והתייעצות עם עורכי דין, מתחילים המעסיקים לנקוט שורה של פעולות כנגד העובד שמטרתם לשרת את המעסיק בהליכי השימוע להם הם מכוונים. תהליכים אלו מתחילים הרבה זמן לפני שהעובד בכלל יודע שהמעסיק מעוניין לפטר אותו.
מדוע זה קורה?
הסיבה היא פשוטה מאד. מעסיקים לא יכולים לפטר עובד בלי סיבה מהותית, מקצועית ובלי לערוך לעובד שימוע. מכיוון שמעסיקים מודעים לחובה הזו והם רוצים להצליח בהליך השימוע שיערך לעובד, הם מתחילים לנקוט נגדו שורה של פעולות זמן רב לפני הליך השימוע בפועל ולפני שהעובד מודע בכלל לרצון לפטרו. למעשה, ההחלטה לפטרו נעשית טרם הליך השימוע והליך השימוע הופך להיות פיקטיבי.
השיטות לפיטורים הן מגוונות ורבות, ואילו המטרה היא אחת: להראות שהפיטורים הם ממניעים מקצועיים והמעסיק הוא תם לב
איך ההליך (שימוע ופיטורים) מתבצע בפועל?
השיטות הן מגוונות ורבות, ואילו המטרה היא אחת: להראות שהפיטורים הם ממניעים מקצועיים והמעסיק הוא תם לב. כל הערה קטנה שמופנית לעובד במהלך העבודה, הנחיה או ביקורת בונה, הופכת לבסיס עליו מניחים את יסודות הליך השימוע. בנוסף, לכל מעסיק יש שיטות נוספות רבות לצורך יצירת נפח והצדקה להליך השימוע, כפי שנקרא בשפת העם: הליך "תפירת התיק".
יחד עם זאת, היום הרבה יותר קשה לפטר עובד. העובדים מודעים לזכויותיהם וישנה אכיפה. מעסיקים יותר זהירים וחוששים לעבור על החוקים
מה בכל זאת השתנה היום בנוגע לקלות בה ניתן לפטר עובד?
יחד עם זאת, היום הרבה יותר קשה לפטר עובד. העובדים מודעים לזכויותיהם וישנה אכיפה. מעסיקים יותר זהירים וחוששים לעבור על החוקים. בנוסף ישנה מערכת המטילה קנסות גבוהים על מעסיקים. בתי המשפט יותר מודעים לפערי הכוחות ורואים בעין לא יפה מעסיקים שמנצלים את כוחם.
העובד תמיד יהיה יותר חלש מהמעסיק, שכן אי השוויון הוא מבני. עובד לא יודע שהמעביד מתכנן לפטר אותו ולא יודע שמאחורי כל מייל שנשלח אליו ממחלקת משאבי האנוש עומד עו״ד או יועץ משפטי שאוסף חומרים ומכין לו תיק לקראת שימוע
האם יש דבר כזה עובד חזק?
לדעת הח"מ - לא. העובד תמיד יהיה יותר חלש מהמעסיק, שכן אי השוויון הוא מבני. עובד לא יודע שהמעביד מתכנן לפטר אותו ולא יודע שמאחורי כל מייל שנשלח אליו ממחלקת משאבי האנוש עומד עו״ד או יועץ משפטי שאוסף חומרים ומכין לו תיק לקראת שימוע. גם בתי המשפט לא נותנים על כך את הדעת כאשר מוגש להם קלסר עב כרס שהנו תיעוד פניות לעובד. אומנם למראית עין ההתכתבויות של המעסיק נראות תמות לב, אך בפועל זה מוזמן ומתוכנן בקפידה. מיילים / מכתבים שנשלחים לעובד מהמנהל הישיר או ממשאבי אנוש – הם בפועל מיילים של עו"ד או יועצים משפטיים והעובד לא יודע מול מי באמת הוא מתכתב.
מהמקום הזה הפער הוא מבני. למעסיק יש יכולת להיעזר ביועצים משפטיים באופן שוטף, ולעובד אין יועצים משפטיים זמינים והוא הרי העובד, כלומר: הוא אינו יודע שהוא נדרש אליהם - זהו פער מבני.
בתי המשפט צריכים לדרוש ממעסיקים להיות שקופים, כאשר במייל שנשלח לעובד נכתב שהתקבל סיוע משפטי
מה נדרש לעשות?
בתי המשפט צריכים לדרוש ממעסיקים להיות שקופים, כאשר במייל שנשלח לעובד נכתב שהתקבל סיוע משפטי. העובד צריך לדעת שהמעסיק נעזר בעו"ד או קיבל ייעוץ משפטי.
משמעות המושג תום לב מוגבר היא לנהוג בשקיפות ולומר לעובד מי באמת ניסח את המייל שנשלח אליו, כך שגם לעובד תהיה את האפשרות להתייעץ ולענות תשובות מתוחכמות כמו של המעסיק. כאשר מעסיק מקבל ייעוץ משפטי כנגד עובד - על העובד לדעת על כך בתחילת הדרך ולא אחרי שהסתיים תהליך האיסוף.
תמיד יהיו פערי כוחות, מהסיבה הפשוטה שלכל עובד יש יכולות מימון מוגבלות בהשוואה לכל מעסיק שמשלם לו את שכרו החודשי
האם פעולות אלו יהפכו את המצב לשוויוני?
לדעת הח"מ - לא. תמיד יהיו פערי כוחות, מהסיבה הפשוטה שלכל עובד יש יכולות מימון מוגבלות בהשוואה לכל מעסיק שמשלם לו את שכרו החודשי.
לכל עובד יש תחליף, אבל לא כל עובד שנפלט מהמערכת מוצא עיסוק חלופי. למעסיק יש הרבה יותר יכולות מניפולטיביות, כוח אדם שהוא יכול להפעיל במימוש מטרותיו לצורך יצירת לחצים על העובד. לעומתו העובד בתקופה שהוא שרוי במתח, הוא בודד ומנותק מסביבתו - דבר שתורם מאוד למעסיקים שמחליטים להתנכל לעובדיהם. המעסיק יודע איך לייצר סיטואציה של ריחוק ובידוד בין הסביבה לבין העובד הלא רצוי בדרכים רבות ומגוונות.
מהי השורה התחתונה?
יש שיפור רב בהסדרת היחסים ובזכויות העובדים היום לעומת העבר. יש אכיפה ומודעות רבה לזכויות עובדים. מעסיקים משתדלים מאד לקיים את החוקים. יחד עם זאת כאשר מעסיק מחליט לפטר עובד הוא עושה זאת למרות החוקים הקיימים.
בתי המשפט לא תמיד נחשפים לתהליכים שמתרחשים מאחורי הקלעים, כיוון שאלו נסתרים מעיניהם בדיוק כפי שהם נסתרים מעיניו של העובד.
חשוב להמשיך לעשות פעולות שיצמצמו את פערי הכוחות, לדרוש רמת שקיפות מלאה ומוגברת בכל תהליך
מה צריך להמשיך לעשות?
חשוב להמשיך לעשות פעולות שיצמצמו את פערי הכוחות, לדרוש רמת שקיפות מלאה ומוגברת בכל תהליך, לשקף לבתי המשפט את המניפולציה והתהליכים שמתרחשים מאחורי הקלעים עוד בטרם הוזמן העובד לשימוע. לשאוף לכך שתהיה הרמת מסך מלאה.
לאן אנחנו שואפים להגיע?
השאיפה היא להגיע למקום עבודה שכיף לנו לעבוד בו, ושיש בו כבוד הדדי, נאמנות, מסירות והערכה.
מי ירוויח מכך?
עובדים, מעסיקים והמדינה.
