אתה עובד במקום עבודה כבר כמה שנים טובות. לפתע, אתה מגלה שכמה דברים לא מתנהלים כשורה- יכול להיות שמדובר במינויים לא תקינים, ייתכן שמדובר בהוצאת חשבוניות פיקטיביות, או אולי בשימוש בכספי המשרד לצרכים פרטיים. אתה לא יכול לשמור לעצמך את מה שגילית ומתלבט האם לדווח על הדברים או לשתוק. אילו השלכות יכולות להיות לדיווח שלך? האם תיתפס כחושף שחיתות ש"מחפש צרות" ותפוטר במהרה מהמקום?
המטרה של חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) הוא להגן על עובדים שחשפו שחיתות כלשהי במקום עבודתם, ולאחר מכן חשופים לפיטורים. מנהלים רבים לא מוכנים להישיר עיניים למציאות, מעדיפים לטאטא דברים מתחת לשטיח, ובמקום לטפל בבעיה, לפטר את העובד בתירוץ לא משכנע.
החוק אוסר לפטר עובד או לפגוע בעבודה שלו רק משום שהגיש תלונה נגד המעביד או עובד אחר בחברה, או משום שהוא סייע לעובד אחר להגיש תלונה בקשר לשחיתות שגילה בעבודה. ע"פ החוק, בית הדין לעבודה יכול להוציא צו מניעה נגד פיטורי העובד חושף השחיתות ואף לפסוק לו פיצויים. בית הדין רשאי לפסוק לעובד פיצויים לדוגמה בסכום שלא יעלה על 500,000 שקלים.
כמו-כן, לחוק יש גם פן פלילי, ומעביד שפיטר עובד רק משום שחשף שחיתות, צפוי לעונש מאסר של 3 שנים.
תביעות רבות נדחות
יש לדעת, כי בפועל תביעות רבות של עובדים אשר מוגשות ע"פ חוק הגנה על עובדים נדחות. לא בנקל יקבע ביהמ"ש כי עובד פוטר רק משום שחשף שחיתות, או משום שסייע לעובד אחר שגילה שחיתות להגיש תלונה.
כך למשל, בית הדין לעבודה בבאר-שבע דחה לאחרונה תביעה של תושבת אילת, אשר עבדה כמנהלת שירותי משרד ב"מכבי שירותי בריאות" וטענה כי פוטרה בשנת 2006 מסיבות לא ענייניות, מטעמים של התנכלות אישית ע"י הממונה הישירה עליה, בניגוד לדין ובחוסר תום לב בשל העובדה שהייתה נאמנה למקום עבודתה וחשפה התנהלות לא כשורה בסניף.
טענתה המרכזית של התובעת הייתה, כי היא פוטרה מעבודתה בשל חשיפת ליקויים בעבודת מנהלת הסניף/מחוז אילת. לטענתה התובעת, יש להחיל עליה את ההגנות המוקנות לעובד החושף/מתלונן על שחיתות המפורטות בחוק.
השופטת יעל אנגלברג-שהם דחתה את טענות התובעת, וקבעה כי במהלך השנים הועלו טענות רבות כנגד תפקודה של התובעת, ומהצד השני של הדברים, התובעת לא הציגה ראיות בכל הנוגע להתנכלות ופגיעה בה לאחר שהגישה תלונה למנהלת הסניף. כאמור, התביעה נדחתה, והתובעת חויבה בהוצאות משפט של 10,000 שקלים. (עב 2139/06 מרים רווח נ' מכבי שירותי בריאות).
• ב"כ התובעת: עו"ד גרף יהודה
• ב"כ הנתבעת: עו"ד מירקין דניאל
