קיבוצים רבים פותחים את שעריהם וקולטים אל שורותיהם חברים חדשים, שלמרביתם אין כל זיקה לחיים הקיבוציים. למרות השוני מקיבוץ לקיבוץ, פורמט הקליטה זהה כמעט בכולם: המשפחות הנקלטות נדרשות לממן, באמצעות הון פרטי, את הפיתוח הסביבתי של השכונה החדשה, את המגרש עליו יבנה הבית ואף את בית המגורים עצמו.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום הרחבת יישובים
למציאת עו"ד מקרקעין באינדקס משפטי
מהי הרחבה בקיבוץ?
הקיבוץ, אשר חוכר את המקרקעין עליהם תבנה השכונה החדשה ממנהל מקרקעי ישראל, יאפשר למשפחות הנקלטות לבנות על המקרקעין, בכפוף לתנאים המוסדרים באמצעות סדרת הסכמים. לעיתים, בין תנאי הקבלה לחברות נכלל גם תשלום של עשרות עד מאות אלפי שקלים לקיבוץ, בנוסף לתשלומים לקבלן עבור הפיתוח הסביבתי ובניית בית המגורים.
כך, משקיעה משפחה נקלטת למעלה ממיליון שקלים של הון עצמי לצורך קליטה לחברות בקיבוץ ולבניית הבית עליו חלמה, וכל זאת על קרקע שאינה שלה, ולעיתים בידיעה ברורה כי הקיבוץ לא יפנה את חבריו לביצוע שיוך חוזי מול מנהל מקרקעי ישראל. משמעות הדבר: הבית והגינה המושקעת יישארו תמיד, או לשנים רבות, עומדים על קרקע שלא תהיה רשומה על שמם, בשום דרך משפטית קיימת.
הקפדה על נקודות חשובות
למרות המצב המשפטי המורכב, ניתן להתקשר בפרויקטים מסוג זה, בכפוף לקבלת ייעוץ משפטי ראוי מעורך דין מקרקעין הבקיא בהסכמי הקליטה והבניה.
מומלץ להקפיד על הנקודות העיקריות הבאות:
1. יש לוודא כי הקרקע אותה מעמיד הקיבוץ לבנייה אינה ממושכנת, משועבדת או שיש לצד ג' זכות קודמת לגביה, ולהבטיח כי מצב זה יישאר על כנו מרגע תחילת התשלומים במסגרת הפרויקט ואילך. הבדיקה צריכה להתבצע בין היתר ברשם האגודות השיתופיות וברשם המשכונות.
2. יש לוודא כי בקיבוץ קיים מנגנון חוזי ראוי על פיו ברור לכל חבריו כי המגרש והבית שיבנה עליו באמצעות ההון האישי, שייך חוזית למשפחה הנקלטת. בבוא היום, וככל שהקיבוץ יפנה את חבריו למנהל מקרקעי ישראל לביצוע שיוך חוזי, המשפחה הנקלטת תהיה בעלת הזכות היחידה והבלעדית לחתום על הסכם חכירה במישרין מול ממ"י, ולקבל זכויות קנייניות.
3. ההורשה הינו נושא נוסף עליו חייבים לתת את הדעת, שכן אחד מעיקרי ההתקשרות הוא החברות בקיבוץ הקולט, על כל המשתמע מכך, ובין היתר המגורים בקיבוץ. על כן חייבים לוודא כי במצבי קיצון, כגון מוות של שני ההורים, יעברו כל הזכויות בבית המגורים ליורשים. כמו כן יש לוודא כי קיימים פתרונות לזכויות היורשים בתקופת הביניים, עד הגיעם לגיל בו הם יכולים להתקבל לחברות בקיבוץ.
4. אפשרות הסחרות בזכויות בבית המגורים שיבנה בקיבוץ חייבת לקבל ביטוי בהסכמי ההתקשרות. הקיבוצים דורשים תקופת צינון בה תחויב משפחה נקלטת לגור בפועל מספר שנים בבית המגורים בטרם תקום לה הזכות להעביר זכויותיה (על מנת למנוע "ספסרות" בזכויות). על כן יש לוודא כי גם בתקופת הצינון קיימות נקודות יציאה, למקרים כגון פרידה/גירושים, רי-לוקיישן או אי התאמה לחיי הקהילה.
* תחומי התמחות המשרד: משפט אזרחי, מסחרי, עסקי-תאגידי, אגודות שיתופיות ונדל"ן.