אחת השאלות הנפוצות המגיעות אל כותב שורות אלו מלקוחות, בעיקר חדשים, היא האם עבור המצאה מסוימת שעליה מתבקשת הגנה ע"י הגשת בקשת פטנט, אפשר להסתפק בבקשה ארעית (בארה"ב) או שמא כדאי להגיש בקשה רגילה.
מן הסתם, השואל כבר יודע שהבקשה הרגילה תעלה לו יותר כסף מהבקשה הארעית, והוא גם יודע שבקשה ארעית כשמה כן היא, והיא גם לרוב מצומצמת יותר מבקשה רגילה.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום פטנטים
למציאת עו"ד פטנטים באינדקס משפטי
ההבדלים בין בקשה רגילה לבקשה ארעית
בבואנו לענות על שאלה בזו, נסכם בקצרה את ההבדלים, אך ראשית יש להדגיש שבקשה ארעית יכולה להראות בדיוק כמו בקשה רגילה, מכיון שאין לבקשה ארעית חסם עליון באשר לאיכות וכמות הפרטים.
מה שנדרש מבקשה ארעית הוא לפחות מילוי טפסי הגשה ועמוד אחד של פירוט הבקשה, בנוסף לתשלום האגרה.
הבדל בולט הוא, שבבקשה ארעית אין צורך לכתוב תביעות (על אף שיש הטוענים שכדאי לצרף תביעה אחת לפחות), אין צורך בתקציר או בסיכום, ואין צורך בפירוט ידע מוקדם. כמו- כן, מבחינה טכנית השרטוטים המוגשים אינם חייבים להיות פורמליים, העריכה בכלל גם איננה פורמלית והבקשה כלל איננה מחויבת להיות כתובה באנגלית.
יוציין, כי בקשות ארעיות אפשריות עפ"י חוק מקומי גם באוסטרליה.
מיזם בחיתוליו ומיזם שנמצא בעיצומו
מכאן, נחלק את ההתיחסות לשני סוגים:
א. מיזם שנמצא בחיתוליו או בראשית דרכו ממש.
ב. מיזם שנמצא בעיצומו.
בסוג הראשון, הממציא או צוות הפיתוח מניחים שיש בסיס כלשהו להנחה שהמצאה שהומצאה יש לה יחוד מספיק מבחינת החדשנות והתועלת המיוחדת והיא עשויה למצוא שוק.
בסוג השני, ההמצאה היא חלק מתהליך התקדמות טכנולוגי סדור, ויתכן שהיא אף מהווה שרשרת מתוך המצאות קודמות שהומצאו ואולי גם בקשות לפטנטים כבר הוגשו בעניין.
אין כמעט ספק, כי לגבי הסוג הראשון, הכותב היה ממליץ כמעט תמיד על הגשת בקשה ארעית בארה"ב, בהסתיגויות אחדות.
למשל, אם זה אפשרי מבחינת החוק, כלומר אם הבקשה איננה בטחונית.
כמו כן, אם יש סיבה ממשית שבגללה יש תועלת בקבלת פטנט מהר ככל האפשר, אז כמובן יש טעם להגיש בקשה רגילה שנכנסת לתור הבדיקות של הבוחנים.
בסוג השני, התנאים כביכול שונים והרקע שונה, מן הסתם, בכך שצוות פיתוח שולט יותר בטכנולוגיה והרעיון מגובש יותר וישומיו ברורים יותר. במקרה כזה ניתן לכתוב בקשה מלאה ואז ההטיה לכוון בקשה ארעית פחותה.
בעד הגשת בקשה ארעית
התרחיש הבא מתרחש לדעת הכותב במקרים רבים, ומדגיש סוג של ההבדל בין בקשה רגילה לבין בקשה ארעית:
צוות עובד על פיתוח חדש. בשלב כלשהו עולה בדעתו להגיש בקשת פטנט בדחיפות משום שיש צורך, למשל, להציג את הרעיון בפגישה דחופה, ואין יכולת להכין בקשה פורמלית מלאה (למשל בהתראה של שבוע), או למשל מכיון שחסר ניתוח חשוב של היבט מסוים של ההמצאה, אבל התוצאה נראית מבטיחה. אפשרות נוספת היא שקיימת הרגשה של לחץ נפשי אצל הצוות שלא רוצה לקחת סיכון שאחר יקדים אותו.
כל זה דוחף לעבר הגשת בקשה ארעית מהירה.
בהמשך, חודשיים לאחר הבקשה, מתגלה היבט חדש של ההמצאה, הצוות שוקל את האפשרויות, ותוך חודש פונה להגשת בקשה ארעית נוספת. בתום השנה מההגשה הראשונה מגיש הצוות בקשה בינלאומית שלה שתי אמהות.
תרחיש מסוג זה או דומה לו נפוץ מאד.
מתוך הכתוב לעיל, ניתן בקלות להבין שגישת הכותב חיובית ביחס להגשת בקשות ארעיות. הכותב מוכן להסתכן ולומר, שעבור כל בקשה חדשה צריך לשקול הגשת בקשה ארעית.
עוד בנושא:
בקשת פטנט - מדריך ליזם פטנטים
* הכותב הוא מדען ועורך פטנטים
