לעיתים מתעוררת שאלה, באילו נסיבות בית-המשפט, שמינה גרפולוג מומחה מטעמו לצורך בדיקת טענת זיוף חתימה, יקבל טענת אחד הצדדים ויפסול, או לא יקבל, את חוות הדעת של המומחה מטעמו.
כאשר מדובר במומחה שבעלי הדין הסכימו למינויו כמומחה יחיד בסוגית אמיתות החתימות או זיופן, עצם הסכמת בעלי הדין למנות מומחה יחיד, מעצימה את תוקפה של חוות דעת המומחה, למעט חריגים קיצוניים, והמבקש לפסול מנוע מלהגיש חוות דעת מטעמו, או לבקש מינוי גרפולוג נוסף (תק' 130 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי).
בדרך כלל מתייחס בית המשפט באמון לחוות דעתו של עד שמונה על ידו, אלא אם כן קיימת סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. לא כל שגגה שנפלה תחת ידי המומחה, צריכה להוביל לפסילת חוו"ד הגרפולוג המומחה. חזקה על המומחה שינהג באופן מקצועי ויעשה מלאכתו נאמנה. (רע"א 5611/07 פישר-לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י).
נסיבות חריגות וטעמים כבדי משקל
הנחת המוצא של בית-המשפט היא, שהמומחה פעל בהגינות ובתום לב. על-כן, חוות דעת של מומחה בית המשפט תיפסל רק בנסיבות חריגות ומטעמים מהותיים וכבדי-משקל, אם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או כאשר ברור וגלוי שהמומחה גילה משוא-פנים ופעל בחוסר תום-לב. חשש בעלמא למשוא-פנים איננו מספיק,רק אפשרות ממשית ואוביקטיבית לכך שדבק במומחה רבב, יכולה להצדיק פסילתו. (ע"א 8129/06 פרץ נ' עירית ירושלים- הוועדה המקומית לתכנון ובניה).
בכדי להחליט אם חוות הדעת קרסה ונוצר חלל ריק, יש לבחון את חוות דעת המומחה ואת חקירתו בבית-המשפט. בית-משפט של ערעור אינו נוטה להתערב בהחלטות בית משפט קמא (כב' השופט ארבל ברע ת"א 201098/98 אברהם כהן נ' אורן ת"ק מח 99).
שגיאה גסה של המומחה
כדי שתידחה חוות דעת שנתן מומחה מטעם בית-המשפט, יש להראות שהמומחה שגה במסקנותיו שגיאה גסה עד כדי כך, שבית-המשפט חרף היותו חסר מומחיות בתחום הרלוונטי, שוכנע שחוות הדעת מופרכת. (ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי, פ"ד לט (4), 189-190, ע"א 605/88 תבורי בית חרושת למשקאות קלים בע"מ נ' מעיינות הגליל המערבי סוכנויות (1979) בע"מ, פ"ד מה(2) 1, 11).
יש לנהוג משנה זהירות בבקשת אחד הצדדים להעברת מומחה מתפקידו, בעת שזו מוגשת לאחר שחוות דעתו הוגשה לבית-המשפט, כאשר יש בתוצאותיה להשפיע על שיקוליו של בעל הדין המבקש פסילתו. (רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין)
יתירה מכך, כאשר אחד הצדדים מנסה לפסול חוות דעת המומחה, תוך הבאת ציטטות נגד אותו מומחה בהליך משפטי אחר, קובע כב' השופט חשין מבית המשפט העליון, שיש לבחון כל תיק וכל חוות-דעת לגופם, על-פי כלל הראיות והנסיבות בתיק, ואין דעתו של שופט פלוני בתיק אחד, כדי לחייב שופט אלמוני בתיק אחר.(ע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג. פד"י מ"ז (2) 606, (614), ע"פ 6251/94 סימון בן ארי נ' מדינת ישראל. פד"י מ"ט (3) 45 ע' 107).
אי הסתמכות
לעיתים, כאשר מונחות בפני בית המשפט שלוש חוות דעת מומחה (שתיים מטעם הצדדים ואחת של מומחה מטעם בית-המשפט), עומד בית-המשפט בפני דילמה, כאשר המסקנות של שלושת המומחים אינן כוללות קביעות ברורות וחד-משמעיות, אלא בדרגת סבירות נמוכה. כך למשל בת"א 5378-07 מלמן ואח' נ' בן-תורה (שלום נתניה, 15.4.2012)).
גם לאחר חקירת כל המומחים, קבעה כב' השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ, כי:"אין בחוות דעת אלה כדי לגבש מסקנה האם אכן הנתבע חתם על המסמך או לאו", ולכן בחרה שלא להסתמך על חוות דעת המומחים, כולל המומחה מטעמה, אלא לתת משקל להתרשמות בית-המשפט ממכלול העדויות בתיק.
לסיכום, בעניין חוות דעת גרפולוג מומחה מטעם בית-המשפט, ניתן להדגיש כי בית-המשפט אינו כפוף למסקנות המומחה מטעמו. במקרים חריגים עשוי בית-המשפט לשקול מומחה נוסף מטעמו, לאחר שניתנה לו הזדמנות להתרשם מן המומחה שמינה, כאשר יש בליבו ספק האם חוות הדעת מבוססת כראוי וכאשר הוא מתקשה להגיע למסקנה גם לאחר חקירת המומחה. כמו כן, ככל שימצא פגם מהותי בחוות הדעת, או בהתנהלות המומחה, כי אז רשאי בית-המשפט לסטות ממסקנות המומחה מטעמו ולמנות מומחה נוסף מטעם בית-המשפט.
הפרופיל של פנינה אריאלי במשפטי
לאתר הבית של פנינה אריאלי.
