מרבית הזוגות הבאים בשעריה של ערכאה שיפוטית לצורך הסדרת חלוקת הרכוש ביניהם, יבצעו אותה בהתאם להסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973.
רבות המשפחות בהן אחד מבני הזוג מתמקצע בתחום התמחות ספציפי, החיצוני לענייני הבית, ואילו בן הזוג האחר משקיע את זמנו בענייני הבית. לרוב "שר החוץ" הינו הבעל, "ושרת הפנים" הינה האשה. הבעל מפתח את כישוריו ואת פוטנציאל ההשתכרות שלו, ואילו האשה מגדלת את הילדים על חשבון פיתוח הקריירה האישית שלה. במקרים רבים נוצר פער בכושר ההשתכרות בין בני הזוג. האם יש בכוחו של הסדר איזון המשאבים לפצות על פער זה ?
חישוב חשבונאי של מסת הכנסים
הסדר איזון המשאבים מבוסס על חישוב חשבונאי של מסת הנכסים (זכויות וחובות) של בני הזוג, וחלוקתם בין הצדדים. לצורך ההמחשה נניח שלבן הזוג ישנן זכויות בסך כולל של 100 ₪, ולבת הזוג ישנן זכויות בסך של 50 ₪ - אזי במסגרת איזון המשאבים יתחייב בן הזוג לשלם לבת הזוג – 25 ₪.
חלוקה לא שוויונית - מתי?
המחוקק קבע, כי בבואו של בית המשפט לאזן את הנכסים שצברו בני הזוג במהלך נישואיהם, הוא יכול להתחשב בנכסים עתידיים, ואזי לחלק את הנכסים באופן לא שווה, אך שיוויוני, היינו: יש בסמכותו של בית המשפט האפשרות לחלק את הנכסים באופן כזה שבן זוג יקבל יותר מ-50% מסך הרכוש, וזאת בהתחשב בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
נסיבות מיוחדות
עניינו של איזון המשאבים: עשיית "צדק חלוקתי" בין בני הזוג. ברגיל, האיזון הינו כללי, והצדק יתמצה בכך שהחלוקה הינה מחצה על מחצה. ברם, לבית המשפט ניתנו סמכויות שבשיקול דעת, להורות על חלוקה (סעיף 8(2) לחוק) אחרת, "בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת".
מהן אותן נסיבות מיוחדות המצדיקות חלוקה שלא מחצה על מחצה?
התייחסות לכך הובאה בבג"ץ 4178/04 פלוני נ' בית הדין הרבני לערעורים מיום 13.12.06 מפי כב' השופטת בייניש. לדבריה, במסגרת קביעת הנסיבות המיוחדות יש להביט לא רק לעבר העבר אלא גם לעבר העתיד על מנת לאפשר לשני בני הזוג סיכוי הוגן לקראת החיים שלאחר הפירוד.
פיצוי בגין הפרשים בכושר ההשתכרות
בתמ"ש 52231-09 סיכמה כב' השופטת גליק את שלושת התנאים הנדרשים לצורך הענקת פיצוי בגין הפרשים בכושר השתכרות:
א. בן זוג "ביתי" מחד ובן זוג "קרייריסטי" מאידך.
ב. פער דרמטי בכושר ההשתכרות בין בני הזוג.
ג. נישואין לאורך זמן.
כב' השופט שילה בפסק דינו מיום 26.8.1 הסכים, כי הגישה הראויה היא צמצום פערי השתכרות, אולם ציין כי יש גם לקחת בחשבון האם האשה קבלה במסגרת האיזון הרכושי הכולל סכומי כסף משמעותיים או רכוש שיאפשרו לה קיום סביר.
חשוב לציין, כי המחוקק לא ראה בפער ההשתכרות נכס בר איזון, שהרי לא בכל מקרה מבצעים חישוב הפרשי השתכרות בין בני הזוג, אלא כשיקול לשינוי יחסי האיזון, מתוך מטרה לצמצום פערים משמעותיים בין בני הזוג.
ההתייחסות המקובלת משתמשת בשני ביטויים: האחד - "נכסי קריירה" והשני -"מוניטין".
"נכסי קריירה" - מהם?
נכסי קריירה הם כל אותם הנכסים הלא מוחשיים אשר אדם צובר משך שנים בלמידה ובניסיון, ואשר משפיעים על כושר השתכרותו. בין היתר כוללים נכסי הקריירה: מוניטין אישי, הכשרות, תארים אקדמאיים, נסיון מצטבר, רשיון מקצועי, דרגה מקצועית ועוד.
"מוניטין"
מוניטין הוא רושם כללי שיוצר אדם ו/או עסק בקרב קהל הידע בתחום עיסוקו.
מוניטין עסקי לעומת מוניטין אישי
יש להבדיל בין מוניטין עסקי ובין מוניטין אישי. המוניטין העסקי ניתן לניתוק מבעליו, כך שניתן למכור אותו כנכס עובר לסוחר, והוא ימשיך להתקיים ללא תלות בבעליו. משכך, יש להתייחס לנכס זה ככל קניין רוחני בר איזון שניתן להוסיפו למסת הנכסים.
מוניטין אישי אינו ניתן לניתוק מבעליו, שכן הינו חלק בלתי נפרד מכישוריו, מניסיונו ומעברו של בעליו. בשנים האחרונות בית המשפט החל להתייחס גם למוניטין האישי כאשר במרבית פסקי הדין אין רואים בכך כנכס בר איזון, אלא כגורם שיכול להביא לחלוקה לא שווה אך שיוויונית.
לסיכום: במסגרת הסדר איזון המשאבים, לבית המשפט יש סמכות להורות על איזון שלא מחצה על מחצה באופן שיושג שוויון מהותי בין בני הזוג, תוך התחשבות באופק הכלכלי של כל אחד מהצדדים ואיזון בנכסי קריירה ומוניטין.
יצוין, כי בתי המשפט פועלים בדרכים נוספות לצמצום הפערים בין בני הזוג ובין השאר בצורה של מזונות משקמים ותשלומים עיתיים, אולם אלו נושאים למאמר נפרד. כל המאמצים נעשים כדי להעניק לשני בני הזוג הזדמנות שווה ככל הניתן בחיים העתידיים לאחר הפירוד.
כבר בתקופת התנ"ך נעשה צדק חלוקתי זה, וכדברי דוד המלך: "כחלק היורד במלחמה, וכחלק היושב על הכלים - יחדיו יחלוקו" (שמואל א', ל', כ"ד).
* דיבון ושות', משרד עורכי דין ונוטריון. עורכי הדין ממשרד דיבון ושות' מלווים את לקוחותיהם במהלך סכסוכים משפחתיים.
** דוא"ל info@divon.co.il
