התובעת עובדת כמזכירה מזה שנים רבות, ועוסקת בהקלדה אינטנסיבית כ – 6 שעות ביום. לטענת התובעת, נגרמו לה ליקויים בשורשי כף היד, והמוסד לביטוח לאומי דחה תביעה שהגישה בנושא.
התובעת פנתה לבית הדין לעבודה, אשר קבע את העובדות ומינה מומחה רפואי מטעמו.
המומחה הרפואי קבע בין היתר, כי: " יש באופי עבודתה של התובעת על מנת להחמיר את מצבה של התובעת ולהחיש את הניתוח שעברה בכל ידה לשחרור התעלה הקרפאלית".
קשר סיבתי ברור
לטענת התובעת, המומחה ביסס חוות דעתו על התשתית העובדתית שקבע בית הדין, ועל התיעוד הרפואי המתייחס לתובעת. כמו כן, המומחה השיב לשאלות ההבהרה בצורה עניינית, ברורה ומפורטת, ובסופה קבע כי קיים קשר סיבתי ברור בין אופי עבודתה כקלדנית (6 שעות הקלדה אינטנסיביות בכל יום) לבין הפגיעה ממנה היא סובלת; לפיכך, ע"פ התובעת, יש לקבל את חוות הדעת, ולקבוע כי קיים קשר סיבתי בין אופי עבודתה לבין תסמונת התעלה הקרפאלית בכפות ידיה.
המוסד לביטוח לאומי טען מנגד, כי תשובתו של המומחה לוקה בחוסר בהירות, מכיון שמצד אחד טוען המומחה כי מדובר במהלך תחלואתי טבעי, ומאידך הוא סובר כי יש בכך לקשור קשר סיבתי בין אופי עבודתה של התובעת ובין תסמונת התעלה הקרפאלית. בנוסף, מעיון בחוות דעתו של המומחה עולה, כי אינה מנוסחת בלשון חד משמעית, אלא נעשה שימוש במילים אשר במהותן מביעות ספק, כמו "סבורני".
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום ביטוח לאומי
השופט יוסף יוספי מבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע קבע, כי יש לקבל את התביעה בחלקה.
"אמנם, במסגרת חוות דעתו לא התייחס המומחה לעניין הקשר הסיבתי שבין מחלת ה C.T.S לבין תנאי עבודתה של התובעת; אך במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה ענה הוא באופן חד משמעי, ענייני, מקצועי וברור; ומסקנתו הסופית הינה, כי לאור תנאי עבודתה של התובעת כפי שפורטו, הרי שיש קשר סיבתי בין מחלת ה C.T.S לבין תנאי עבודתה", כתב השופט בפסק הדין.
לאור האמור, נקבע כי יש להכיר בקשר סיבתי בין עבודתה של התובעת לבין הפגיעה בשורש כל אחת מכפות ידיה (תסמונת התעלה הקרפאלית –. C.T.S). על כן, נקבע כי מדובר בפגיעה בעבודה על דרך מיקרוטראומה .
(ב"ל 1007-11-10 שורץ מימון נ' המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע)
