לאחרונה פורסם, כי מיקי גולדנברג, אחיו של הבדרן המנוח, דוד טופז, מתעתד לתבוע את המכון לרפואה משפטית על כך שליבו של אחיו נשאר במכון זמן רב ולא הובא לקבורה.
גולדנברג זומן באופן בהול למכון לרפואה משפטית, בו בושר לו, ע"פ הפרסומים, כי המכון הוציא את לבו של הבדרן מגופתו, ושמר אותו בצנצנת פורמלין, מבלי לציין זאת בפני משפחתו של הבדרן המנוח.
הפרשה כולה הוכחשה נמרצות על ידי המעורבים בה, כך דווח, במסגרת בירור שערך משרד הבריאות בנושא. אולם, חרף ההכחשות, תצלומים שתיעדו את הניתוח גילו כי הלב הוצא בשלמותו מהגופה.
לפני כחודש בלבד התקיימה מסיבת עיתונאים במכון לרפואה משפטית, במסגרתה הודיע המכון, כי החליט לקבור איברים של יותר מ-8,000 נפטרים אשר הוחזקו עד כה ברשותו.
התנהלות המכון מעוררת חשד
מצב בו מכון לרפואה משפטית מחזיק ברשותו אלפי איברים, ללא צורך ברור, וללא ידיעה או אישור של יקירי הנפטרים, הוא מצב עגום, שלא לומר מזעזע, המצביע על התנהלות ספק חוקית ומעוררת חשד.
אין זו הפעם הראשונה שהנושא הרגיש עולה לכותרות, ובעבר כבר הועלו טענות נגד התנהלות המכון, אשר חלקן הגיע לפתח בית המשפט.
מעטים יודעים זאת, אך במכון לרפואה משפטית נערכים מדי שנה כ-2,000 ניתוחים לבירור סיבת המוות במנוחים שנפטרו באופן לא צפוי.
בהתאם להוראות החוק, כדי לערוך נתיחת גופה נדרשת הסכמת בן זוגו של הנפטר, ובהיעדר בן זוג, הסכמת ילדיו, וכן תעודה חתומה על ידי שלושה רופאים מוסמכים המאשרים את הצורך בנתיחה.
כבוד המת
בשנת 2007 הוגשה תביעה כנגד המכון לרפואה משפטית, מדינת ישראל ופרופ' היס, לאחר שהסתבר לתובעים, כי בעת נתיחת בתם המנוחה, הוצאו עצמות שוק ימין מגופתה ובמקום העצם הוכנס לגופה מקל, כדי לשוות לה מראה רגיל.
בעניין זה נקבע על ידי כבוד השופטת אגי זהבה, כי בכל חברה נאורה יש לכבד את המת, וכי נטילת איברים מן הגופה מבלי ליידע את קרובי המת היא מעשה הפוגע בכבוד המת וברגשות בני משפחתו וקרוביו. יצויין, כי לא היתה זו הפסיקה האחרונה ולא הראשונה בנושא הוצאת איברים מגופות בניגוד לחוק נגד המכון לרפואה משפטית.
מדוע לא מוגשים כתבי אישום?
אולם, ההתרעות ששיגר בית המשפט אל המכון ואל העומדים בראשו לא השיגו ככל הנראה את התוצאה המבוקשת, ולראיה, פעם אחר פעם, אנו נחשפים למקרים נוספים בהם איברים "נשכחים" בחדרי המכון כחפץ נטול ערך.
מוזר הדבר שפרקליטות המדינה לא מוצאת לנכון להגיש כתבי אישום כנגד המעורבים בפרשה ובפרשות דומות.
בחוק נקבעה אחריות פלילית ברורה כלפי מי שמנתח גופה שלא בהתאם לכללים, ואדם שעושה זאת צפוי למאסר עד שלש שנים ולחלופין קנס כבד.
אם משפחות אותם 8,000 נפטרים שאיבריהם פזורים לכאורה ברחבי המכון לרפואה משפטית, יגישו תלונה פלילית כנגד בעלי המכון, לא יהיה מנוס מפתיחת חקירה פלילית בפרשה, שבסופה ככל הנראה גם יוגשו כתבי אישום.
ניתן כמובן לפעול גם במישור האזרחי, לשם חיוב כספי של המעורבים בפרשה, שכן לא מדובר ברשלנות "רגילה" אלא בהתנהגות מחשידה, המצביעה על זלזול מוחלט ביקירי המנוחים, תוך הבעת אדישות לזכויותיהם, לכבודם ולרגשותיהם.
אי ידיעת החוק והזכויות המוקנות בו, מונעת מאלפי ישראלים לפעול למיצוי הדין בפרשה. יקירי המשפחות רשאים להגיש עתירה מרוכזת לבג"ץ, על מנת שזה יורה למדינה להפסיק לאלתר את עבודתם של המעורבים בפרשה, וכל מי שהיה אמור לפקח על המעשים, ועצם עין או התרשל בתפקידו.
*הכותב עוסק בדין הפלילי ובייצוג נאשמים בפני בתי משפט בישראל.
