באחרונה מתפרסמות בחדשות ידיעות רבות על קשיים כלכליים של חברות בענף המטבחים והריהוט כגון מטבחי דו-איט, מטבחי טופז וקיקה. קשיים אילו מאיימים על המשך קיומן של החברות, עד כדי כניסה להליכי פירוק החברות.
קיים בלבול בקרב הקהל הרחב בין פירוק חברה לבין פשיטת רגל, מושגים קרובים אך שונים. במאמר זה נחדד את השוני בין הליך של פירוק לבין הליך פשיטת רגל, וננסה להציע דרכים למזער את הסיכונים ולא להגיע למצבי קיצון אלו.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום ליווי משפטי לשותפויות, חברות ועסקים
למציאת עו"ד בתחום פשיטת רגל באינדקס משפטי
פשיטת רגל
ראשית יודגש, כי פשיטת רגל היא הליך שאדם פרטי נוקט או הליך שננקט נגדו כאשר הוא אינו מסוגל לשלם את חובותיו. בית המשפט יקבע האם לקבל את הבקשה לפשיטת רגל להכריז בצו שהחייב פושט רגל או לדחות את הבקשה. בדרך כלל דחיית הבקשה תתכן כאשר בית המשפט משוכנע כי הבקשה הוגשה שלא בתום לב וממניעים פסולים. במעמד הדיון רשאי בית המשפט לתת צו הפטר לחייב הפוטר את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה. בפשיטת הרגל מתמנה נאמן שתפקידו לנהל ולממש את נכסיו של פושט הרגל ואת התמורה שמתקבלת לחלק לנושים על פי תביעות חוב שיגישו לנאמן (על פי סדרי קדימות נושים).
פירוק
פירוק הינו הליך דומה החל על חברות בעירבון מוגבל (בע"מ). פירוק הוא הליך משפטי המביא לסיום חייה של החברה וחלוקת נכסיה. הפירוק יכול לנבוע מחדלות פירעון של החברה, קרי: כאשר החברה לא יכולה לפרוע את חובותיה, או בהליך של פירוק מרצון, כאשר בעלי המניות של החברה מעוניינים בכך. ישנו גם סעיף כללי בחוק החברות המתיר לפרק חברה מטעמים של צדק ויושר.
בקשה לפירוק חברה תוגש לבית המשפט על ידי אחד או יותר מהגורמים הבאים: החברה עצמה, נושה של החברה, בעל מניות של החברה. אם יוטל צו פירוק על החברה על ידי בית המשפט, יתמנה לחברה מפרק, אשר יכריע בין הנושים השונים על פי סדר קדימות מסוים. כך למשל, עובדים יקבלו את שכרם לפני נושים רגילים של החברה ונושים שהבטיחו את חובות החברה אליהם על ידי שעבוד קודמים לעובדים.
בעניין זה יובהר, כי בעל מניות של חברה בפירוק לא יהיה בהכרח פושט רגל. קיימת הפרדה ברורה בין החברה בע"מ לבין בעל המניות שלה, למעט במקרים בהם בית המשפט יחליט אחרת.
כיצד יוכלו חברות להימנע מהגעה להליך של פירוק?
ראשית, טרם פתיחת הליך קיצוני של פירוק ניתן להתחיל בהליך שיקום והבראת חברה ולפתוח בהקפאת הליכים. מצב זה למעשה מביא את החברה להקפאת חובותיה ולמעין רגיעה זמנית עד להתאוששות.
כך למשל, רשת אייס קנה ובנה נקלעה לחדלות פירעון שהובילה לפנייה לבית המשפט בבקשה להקפאת הליכים. במהלך הקפאת ההליכים קיבלה החברה הגנה מבית המשפט מפני נושים, ולא ניתן היה לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד החברה. הקפאת הליכים בחברה, מטרתה לשקם ולהבריא את החברה ועל כו, מדובר בפתרון מצוין לבעלי החברה, כי בדרך זו הם לא יוטרדו בתביעות הנושים לגביית חובותיהם. לחברה ימונה נאמן שיכנס בנעלי מנהלי החברה ויעשה מאמצים לשקמה.
כך קיים סיכוי לשקם את החברה טרם הגעה להליך של פירוק, לשמחת בעלי המניות, העובדים, הספקים והלקוחות של החברה. שיקום החברה יכול שייעשה על ידי תוכנית הבראה והתייעלות או על ידי כניסת משקיעים חדשים לחברה.
במקרה של אייס, במהלך הקפאת ההליכים, הגישה חברת אלקטרה בקשה לבית המשפט לרכוש את הרשת, ובכך להפיח בה חיים. בית המשפט אישר את הבקשה ורשת אייס נמכרה. כך נמנע פירוקה של חברה שהעסיקה למעלה מ1,000 עובדים.
בתקופת זמן זו בה ניתן "זמן חסד" לחברה כדי לשקם את עצמה, בין אם היא נמצאת בהליך הקפאת הליכים, ובין אם מדובר בתקופת ביניים אחרת, בשעה שבעלי החברה נחושים "להציל" את החברה, ניתן לפעול במספר מישורים כדי לעשות כן.
יש צורך לערוך ניתוח כלכלי של החברה ולבחון אפשרות של התייעלות ושיפור התפוקה. כמו כן, יש לבחון אפשרות של גבייה חובות יעילה יותר, למשל גביית סכומים גבוהים מראש ותשלום דחוי לספקים ככל הניתן. ניתן לחפש מקורות להזרמת הון לחברה והבאת משקיעים חדשים. חשוב ביותר לפנות לנושים ולנסות להגיע יחד להסדרים מוסכמים באשר לפריסת החובות.
מומלץ לפנות לאנשי מקצוע כגון עורכי דין, רואי חשבון ויועצים פיננסיים בעלי ניסיון ולגבש יחד תוכנית פעולה מושכלת.
חשוב גם להבין, כי לעיתים, חרף כל המאמצים להבראת החברה, אין מנוס מפירוקה. כך היה במקרה קיקה, בו נעשו מגעים לרכישת קיקה על ידי רשת ביתילי, אולם מגעים אלו לא צלחו. על כן, הנאמן שמונה לקיקה במסגרת הקפאת ההליכים ביקש מבית המשפט להתחיל בפירוק החברה ולאשר "מכירת חיסול" של המלאי. מהלך זה נעשה לאחר שנאמני החברה הגיעו למסקנה ברורה, כי לקיקה אין כל אפשרות להחזיר את חובותיה ואין ברירה אלא לפרק את החברה.
