משפטי– זאפ
משפטיסדר דין אזרחישינוי תקופת ההתמחות והבחינות - האם שינוי פני המקצוע?

שינוי תקופת ההתמחות והבחינות - האם שינוי פני המקצוע?

ההתנהלות של עורכי הדין ורמתם מקורה גם בבתי המשפט. נדרש, כי השופטים ינהגו ביתר כבוד בעוה"ד ובצדדים

מאת: עו"ד מיכל דבירי רוזנבלט
03.06.12
תאריך עדכון: 03.06.12
3 דק'
שינוי תקופת ההתמחות והבחינות - האם שינוי פני המקצוע?

בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין שנערך באילת לפני כשבוע, אמר השר יעקב נאמן מילים כדורבנות לעניין העלאת רמת המקצוע, כאשר את מירב המשקל הוא שם על ההתמחות ואופי בחינת לשכת עורכי הדין.

השר נאמן ריכז את מסקנות הצוות שגובש בראשות ד"ר עוה"ד גיא רוטקופף, אשר עיקר המלצותיו היו עריכת שינוי יסודי במתכונת בחינות ההסמכה, אשר תבדוקנה יכולות ניתוח ופתרון בעיות, ולא שינון של חוקים ומועדים. במידה שייערך שינוי כזה, ההמלצה היא לבטל את הבחינה שבעל פה. בנוסף,  במסגרת ההמלצות, עלה הצורך להגביר את הפיקוח על מתמחים ומאמנים, שכן התגלה כי מתמחים עוסקים בנוסף לעבודות משפטיות אף בעבודות פקידותיות ובעבודות ניקיון.

השר נאמן ציין, כי לדעתו, יש צורך בהתמחות ארוכה של שנתיים, אולם לאחר בדיקה מעמיקה של הוועדה הוא הבין שהדבר אינו מעשי, ויש להותיר את תקופת ההתמחות כפי שהיא כיום. ככל הנוגע לכלל ציבור עורכי הדין, ההמלצה היתה להוסיף חובת השתלמויות, וליצור תארי מומחה לעורכי דין בתחומים שונים.

לימוד התנהלות בבתי המשפט
אין לכותבת שורות אלו מה להוסיף על הדברים, שכן מדובר בהמלצות ענייניות ומהותיות, שניתנו לאחר בחינה מעמיקה של הסוגיה. עם זאת, הכותבת סבורה שיש להוסיף למסגרת לימודי התואר במשפטים, קורסים הקשורים להתנהלות בבתי המשפט וסימולציות למקרים שבהם נתקלים עורכי דין בפרקטיקה.
אולם, לדעת הכותבת, חלק נכבד מאופי התנהלותם של עורכי הדין ורמתם מקורו בחינוך מהבית, כשבעניינינו, "הבית" הינו בית המשפט.

יחס מזלזל מצד השופטים
ביקורת רבה ישנה מצד שופטים על התנהלותם של חלק מעורכי הדין ועל רמתם הירודה והרדודה. אולם, הכותבת סבורה כי לדאבון הלב, גם לחלק מהשופטים עצמם יש יד וחלק בדבר. בבתי המשפט, עורכי הדין "זוכים" פעמים רבות ליחס מזלזל מצד חלק מהשופטים, ובכלל זה צעקות או דיבור חסר סבלנות אל עורכי הדין והצדדים. כמו-כן שופטים מתירים התנהלות וכחנית וצעקנית בין הצדדים ובין עורכי הדין, תוך כניסה איש לדברי רעהו כמנהג השוק.

אין המדובר בכלל השופטים, ורבים אף בעלי מזג שיפוטי והדרת כבוד. ברם, הכותבת הייתה מצפה שאחוז גבוה יותר ינהג כך.  אם בתי המשפט ינהגו ביתר כבוד בעורכי הדין ובצדדים, כך גם הם גם יזכו ליותר כבוד, בבחינת "איזהו מכובד? המכבד את הבריות". אם שופטים לא יתירו התנהגות וולגרית באולם, לא תהיה התנהגות כזו. אם שופטים יגיעו מוכנים לדיונים, הם לא יתנו לעורכי הדין המתדיינים בפניהם לעמוד וללהג, הדיון יהיה ענייני, ולא יבוזבז זמן יקר על לימוד התיק תוך כדי הדיון.
הדברים בבית הדין הרבני הינם חמורים עשרות מונים.

עורכי הדין הינם כשאר בני אדם. מקום שיש פירצה, הם נכנסים בה. אם האווירה בבית המשפט אינה נאותה, הדבר נותן לגיטימציה גם לעורך הדין להשתלב באווירה זו, הן מבחינת דרך התנהלותו, והן בדרך ייצוגו בתיק.
כאמור, הכותבת אינה סבורה שהתמחות של שנתיים היא אשר תשנה את תמונת המצב הבעייתית. נדרש תהליך עמוק ויסודי מכך. 

כיום נהוג להאשים את ה"מערכת" בכך שהשופטים מצויים בלחץ רב, ושעל שולחנם מונחים תיקים רבים (זוהי פרפראזה וירטואלית, שכן, היום הכל ממוחשב...), וזה נכון. השופטים מצויים בלחץ בלתי רגיל, ויש לערוך שינויים כוללים מראשית הפירמידה, באופן התנהלות המערכת, כך שהדבר יקרין גם על תחתיתה. 

• עו"ד מיכל דבירי-רוזנבלט ממשרד עוה"ד א. דבירי.

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?