מה בין אחריות ההורים לאחריות העירייה?

קטין בן 4.5 שנים, הלך לבדו מהגן לביתו, נפל במדרגות אשר היו בדרכו ונחבל קשות בעינו השמאלית.
האם העירייה אחראית לאירוע ולנזקים הנטענים? האם ניתן לייחס גם להורי הקטין אחריות לאירוע ולנזקים הנטענים?

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום תאונות תלמידים

כב' השופט וגנר מבית משפט השלום בחיפה, אשר דן במקרה שבנדון, הטיל גם על העירייה וגם על הורי הקטין אחריות לתאונה ולנזקי התובע בשיעור זהה (50%) (ת"א 2045-08 פלוני (פסול דין) ואח' נ' עיריית אלשגור ואח', פס"ד מיום 21.5.12).

הקטין, יליד שנת 2000, הגיש תביעה לפיצויים באמצעות הוריו בגין אירוע מיום 1.12.05 אשר אירע עת שב לבדו מהגן הביתה, ובשל ליקויים והעדר מעקה תקין במדרגות הציבוריות שהיו בדרכו, נפל ונחבל קשות בעינו השמאלית (נכותו הצמיתה של התובע הועמדה על 26%).

התביעה הוגשה כנגד עיריית אלשגור, אשר בשטחה אירע האירוע וכנגד הראל מבטחתה.
בכתב הגנתן כפרו הנתבעות באירוע ובנסיבותיו הנטענות, אך ביהמ"ש דחה טענה זו וקיבל את גרסת התובעים לקרות האירוע.

הנתבעות הגישו הודעה לצדדים שלישיים כנגד הורי התובע בטענה כי, כשלו בשמירה ובהשגחה עליו בהותירם את הילד ללכת לבדו מהגן לביתו, בהיותו בן פחות מ – 5 שנים.

החובה לנקוט אמצעי זהירות נאותים
בפסק דינו קובע ביהמ"ש, כי חובתה של העירייה לדאוג להסרת מכשולים, ולנקוט אמצעי זהירות נאותים נגד תאונות וכי חובה זו לא מולאה על ידה במקרה דנן, שכן המדובר במכשול המהווה סיכון בלתי סביר בדרך, ובפרט לילדים (מדרגות מוזנחות עד מאוד ומעקה בלתי בטיחותי היוצר "חלל" בין המאחז העליון והחלק התחתון של המעקה, אשר מועד לנפילת ילדים שאינם גבוהים דרכו).

באשר לאחריות ההורים קובע ביהמ"ש, כי הכלל הוא שהורים חייבים בהשגחה על ילדיהם הקטינים שלא יזיקו ולא יינזקו.
הלכה פסוקה היא, כי הורה החוטא ברשלנות כלפי ילדו  ואינו ממלא אחר חובתו לשמור עליו שלא יינזק, יישא בדמי השתתפות יחד עם המזיק בפיצויים שעשויים להיפסק לניזוק.

הפרת חובת הזהירות מצד ההורים
בנסיבות המקרה דנן קובע ביהמ"ש כי, אי השגחה על ילד בן פחות מ-5 שנים, על ידי כך שנתנו לו ללכת לבד מהגן הביתה מרחק של מאות מטרים, היא הפרה של חובת זהירות המוטלת על הורה כלפי ילדיו (מה גם שאין המדובר באירוע בודד אלא דבר שבשגרה).

כל הורה סביר ונבון יכול או צריך לדעת כי לילד בגיל כזה יכולות לארוב בדרך סכנות רבות כמו כבישים סואנים, או מדרגות ומכשולים וכי הוא עשוי להינזק עקב כך. יתרה מזאת, הוריו של התובע ידעו או היה עליהם לדעת, כי על התובע לעבור במדרגות נשוא התביעה, בדרכו הביתה וכי הוא אינו גבוה מספיק על מנת לאחוז במעקה העליון של המדרגות.
משהפרו ההורים את חובותיהם כלפי ילדם ובכך תרמו באופן משמעותי לתאונה ולנזק, הטיל עליהם ביהמ"ש אחריות בשיעור 50%.

סוף דבר, ביהמ"ש חייב את הנתבעות לשלם לתובע 1 סך של 689,888 שקלים בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ומע"מ, וקבע כי הורי התובע 1 (הצדדים השלישיים) יפצו וישפו את הנתבעות ב – 50% מהסכומים שנפסקו.

הפסיקה הכירה זה מכבר בזכות מזיק לתבוע השתתפות מהורי הקטין הניזוק. היקף אחריות ההורים נדון בכל מקרה לגופו ולנסיבותיו, ובצד תביעות בהן הוכרה אחריות להורים קיימות תביעות בהן נדחתה טענה זו.
פסק דין זה, אשר נדרש אף הוא לשאלת אחריותם של הורים לילדם הקטין, מחדד שוב את חובת ההורה להשגחה ופיקוח על ילדו.

חשוב להדגיש, כי גם מקום בו נקבעה להורים אחריות בנזיקין, עדיין אין בכך כדי לפטור את המזיק מאחריותו לתאונה ובמקרים רבים, כמו גם במקרה דנן, יישאו הצדדים באחריות משותפת לאירוע ולנזק.

יחד עם זאת, שיעור האחריות אשר יוחס להורים בפסק דין זה גבוה במעט ממקרים דומים אשר נדונו בפסיקה.
שיעור אחריות דומה יוחס להורים אשר רשלנותם זעקה לשמיים וגרמה, בסופו של דבר, למות הקטין או לפציעתו הקשה, (כמו למשל הורה אשר אפשר לילדו להיכנס למי הכנרת לא בעונת הרחצה או הורה אשר לא הזהיר את ילדו בכניסה לשדה מוקשים).