הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הקמת מאגר מידע לעניין מחירי מוצרים ברשתות שיווק, התשע"ב-2012, של הח"כים כרמל שאמה-הכהן (הליכוד) ושכיב מוראד שנאן (העצמאות).
השוואת מחירים בקלות
מטרת הצעת החוק היא להקים במשרד התעשייה מסחר ותעסוקה בסיס נתונים של כל מחירי המוצרים ברשתות שיווק בתחומי המזון, הקוסמטיקה והדלק, אשר להן מעל מספר סניפים אותו יקבע שר התמ"ת.
הנתונים במאגר זה יעודכנו באופן רציף ועל בסיסם יהיה ניתן לפתח אפליקציות או אתרים שיעבדו את הנתונים בהתאם לדרישות המשתמש, וע"י כך לאפשר לצרכן הישראלי בלחיצת כפתור וללא שום עלות ומאמץ מיוחד לבצע השוואת מחירי מוצרים בין אם של מוצר בודד ובין של סל מוצרים, נכון לזמן הקניה, ולקבל תשובה ברורה מי מציע לו את האפשרות הזולה ביותר.
כיום - לא ניתן לבצע השוואת מחירים אמיתית
בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי: "למרות כל החידושים הטכנולוגיים ואחרי המחאה החברתית-צרכנית של קיץ 2011, גם היום בשנת 2012, השקיפות ויכולת השוואת מחירי המוצרים העומדות בפני הצרכן הישראלי מפגרות הרבה אחרי ההתפתחויות הטכנולוגיות וזכויות צרכניות בסיסיות, כגון הזכות למידע מלא, עדכני ורלוונטי על מחירי המוצרים ברשתות השונות, כדי שהצרכן יוכל לבצע רכישה מושכלת – אינן קיימות.
הצרכן הישראלי אינו יכול לבצע השוואת מחירים אמיתית בין מחירי מוצרים זהים הנמכרים ברשתות שונות, ודאי שלא בזמן נתון, שכן אין זה סביר שלפני כל רכישה בסופר או לפני כל תדלוק יתרוצץ הצרכן בין רשתות וסניפים כדי להשוות את מחירי המוצרים, הן בשל המרחקים בין נקודות המכירה השונות והן בשל גובה הרכישה הממוצעת שאינו מצדיק טרחה זו.
ההשוואה היחידה העומדת בפני הצרכן היא בין המוצרים המתחרים על אותו המדף. כלומר, בין מותג אחד לאחר אשר שניהם נמכרים באותה נקודת מכירה. אין ביכולתו להשוות מחירים בין אותו מוצר ברשתות שיווק שונות, ואף לא בין סניפים שונים של אותה רשת שיווק. ההשוואה הקיימת כיום פחות חדה ומכרעת ומצמצמת את התחרות לתחרות על המדף ללקוח שבוי שכבר עומד בפניו, שחוץ מהמחיר תמיד יהיו הבדלים נוספים בין המוצרים וזאת מבלי להרחיב על מניפולציות סידור המדפים, תופעה שיש בה פגיעה משמעותית מבחינה צרכנית תחרותית.
ההסדר המוצע יחול על רשתות שיווק שלהן מעל מספר סניפים באזורים שונים בארץ, ויחייב אותן לחבר את בסיס הנתונים הממוחשב של קופות המכירה שלהן או של משאבות הדלק אל מאגר מידע שינוהל על ידי משרד התמ"ת. לחיבור זה עלות וסיכון אפסיים, שכן ממילא מדובר בקיומם של הנתונים בצורה ממוחשבת וכן מדובר בנתונים גלויים שבהעברתם אין פגיעה בסוד מסחרי או עסקי. כמו כן, כל רשת או עסק שמוכר את אותם המוצרים יוכל לבקש להתחבר גם אם אינו חייב בכך.
יצוין, כי להצעת חוק זו אין עלות לעסקים, וקיימת עלות שולית למדינה של הקמת המערך ותחזוקו, שניתן יהיה לממנה ממכירת שירותי פרמיום מתקדמים ממאגר זה בתשלום".
16 ח"כים תמכו בהצעה שעברה ללא מתנגדים. ועדת הכנסת תכריע איזו ועדה תדון בהצעה להכנתה לקריאה ראשונה.
