אם נאמר שמדובר ב"רעידת אדמה" במשפט הישראלי, לא נגזים: בחודש ספטמבר 2019, בעוד קצת פחות משנה, צפוי להיכנס לתוקף חוק חדלות פירעון החדש. החוק ישנה סדרי עולם ויביא לרפורמה מקיפה בתחום חדלות הפירעון בישראל.
מדובר בחקיקה מודרנית ומעודכנת, המתאימה לכלכלה הישראלית. זאת, תוך הסדרת כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ותאגידים, שכיום מתבססים במידה רבה על פסיקת בתי המשפט לאורך השנים, ולא על חקיקה.
בראש ובראשונה, מטרת החוק להוביל לשיקום כלכלי של החייב, מה שבעקיפין ישרת גם את טובת הנושים, יביא תועלת למשק ובנוסף יקדם ערכים חברתיים נוספים. העיקרון גם עולה משמו של החוק: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
החוק החדש מבוסס על תפיסה, שלפיה כישלון ביכולת הפירעון של חייב אינה מטילה עליו כתם מוסרי, אלא היא בגדר "תאונה כלכלית" שיכולה לקרות לכל אחד
לא הצלחת לפרוע חוב? מדובר רק ב"תאונה כלכלית"
החוק החדש מבוסס על תפיסה, שלפיה כישלון ביכולת הפירעון של חייב אינה מטילה עליו כתם מוסרי, אלא היא בגדר "תאונה כלכלית" שיכולה לקרות לכל אחד.
כדי להתאים את החוק לתפיסה זו, היה צורך לשנות את הדין החל על חדל הפירעון. עם זאת, ביקש המחוקק לקבוע גם כי כל מקרה ייבחן לגופו. במקרים בהם יימצא כי המקור לחדלות הפירעון הוא התנהלות פסולה של החייב, יינקטו נגדו צעדים מתאימים, כולל אכיפה פלילית.
מטרה נוספת של החוק היא הגדלת אחוזי הגבייה לנושים, הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לבסוף, מטרתו האחרונה של החוק היא הגברת הוודאות ויציבות הדין, תוך עיגון הסדרים ברורים, שיעניקו לשוק יציבות ואפשרות להתפתח במסגרת חקיקה יציבה.
עם כניסתו לתוקף של החוק החדש, חלק גדול מההליכים בבית המשפט יעברו להתנהל בידי גורמים מנהליים
הליכים בהיקף מצומצם יתנהלו בהוצאה לפועל
במסגרת החוק החדש, נוצר שינוי מבני של הרשויות האחראיות על יישום הדין: בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה. זאת, כדי להביא לגיבוש הליכים מהירים ויעילים, באופן המפחית את הבירוקרטיה הקיימת כיום.
עם כניסתו לתוקף של החוק החדש, חלק גדול מההליכים בבית המשפט יעברו להתנהל בידי גורמים מנהליים. כך, למשל: הליכי חדלות פירעון קטנים יחסית, בהיקף עד 150,000 שקלים, יתנהלו במלואם מול רשם ההוצאה לפועל.
בשאר ההליכים, יהיה "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" (שמו החדש של כונס הנכסים הרשמי) אחראי על ניהולם השוטף של הליכים מסוג זה.
במסגרת החוק החדש, הליך חדלות הפירעון יחולק לשתי תקופות. תקופה ראשונה היא תקופת בדיקה. בתום תקופת הבדיקה, תיקבע ליחיד תכנית שיקום
הליך בדיקה שאחריו יינתן ליחיד צו הפטר
במסגרת החוק החדש, הליך חדלות הפירעון יחולק לשתי תקופות. תקופה ראשונה היא תקופת בדיקה, במהלכה ייבחנו מצבו הכלכלי של החייב והתנהלותו לפני ההליך ותוך כדי ההליך. תקופה זו תחל עם מתן "צו פתיחת ההליכים" (שמו החדש של צו הכינוס), במהלכה יוקפאו ההליכים נגד "היחיד" (זהו הכינוי החדש של החייב בחוק).
בתום תקופת הבדיקה, תיקבע ליחיד תכנית שיקום. עם השלמת תכנית השיקום, הוא יקבל הפטר מחובותיו. ככל שיימצא כי ליחיד אין יכולת לשלם לנושיו את החובות, הוא יופטר מהם באופן מיידי.
במסגרת תכנית השיקום, יינתנו הוראות לעניין ניהול נכסי היחיד ומימושם, יינתן ליחיד צו תשלומים ויינתנו הוראות לעניין הפעלת עסקו. בנוסף, ינתנו הוראות לגבי השתתפותו בתכנית הכשרה כלכלית, שתאפשר לו ללמוד מהטעויות הפיננסיות שהובילו אותו למצבו הקשה.
אחד הפרקים בחוק החדש דן בהליכי חדלות פירעון של יחידים, בעלי חובות בסכום נמוך. על פי החוק, יחיד אשר חובותיו עומדים על 50 אלף שקל (לפחות) אך אינם עולים על 150 אלף שקל, יהיה רשאי לפתוח בהליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל, ולא בפני הממונה
יחיד בעל חובות בסכום נמוך של עד 150,000 ₪
אחד הפרקים בחוק החדש דן בהליכי חדלות פירעון של יחידים, בעלי חובות בסכום נמוך. על פי החוק, יחיד אשר חובותיו עומדים על 50 אלף שקל (לפחות) אך אינם עולים על 150 אלף שקל, יהיה רשאי לפתוח בהליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל, ולא בפני הממונה (כונס הנכסים הרשמי).
הליכי חדלות הפירעון יידונו בפני רשם הוצאה לפועל ייעודי, וההליך יתנהל בלשכה שבה פועל מסלול כאמור, במחוז שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגד היחיד. בהיעדר מחוז כזה, יתנהלו ההליכים במחוז שבו מתגורר היחיד או שבו נמצא מקום עסקו העיקרי.
כשלב ביניים, בין הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים לבין מתן הצו, נקבעה החובה לנסות לגבש הסדר תשלומים. זאת, כדי לנסות לסיים במהירות את ההליכים נגד היחיד ובכך לחסוך את העלויות שבניהול ההליכים, תוך מיצוי האפשרות לגבות את החוב ולמנוע שימוש לרעה בהליך.
הסדר התשלומים יתבסס על הסכמה ורצון של היחיד ושל הנושים. במקרים מסוימים, ניתן יהיה לאשר הסדר תשלומים גם בהסכמת רוב הנושים וללא הסכמה מוחלטת שלהם.
ככל שלא יושג הסדר תשלומים, ייתן רשם ההוצאה לפועל צו לפתיחת הליכים. עם מתן הצו, יתנהלו ההליכים כפי שההליכים מתנהלים בפני הממונה (כונס הנכסים הרשמי) עם מספר שינויים מחויבים
רשם ההוצאה לפועל יוכל שלא למנות נאמן
ככל שלא יושג הסדר תשלומים, ייתן רשם ההוצאה לפועל צו לפתיחת הליכים. עם מתן הצו, יתנהלו ההליכים כפי שההליכים מתנהלים בפני הממונה (כונס הנכסים הרשמי) עם מספר שינויים מחויבים.
בהתקיים נסיבות מתאימות, למשל במקרים מורכבים המצריכים הכרעות שיפוטיות או הכרעה בזכויות קנייניות, יש אפשרות שההליך יחדל להתנהל מול רשם ההוצאה לפועל ויועבר להתנהל בין כותלי בית המשפט או בפני הממונה.
בנוסף, לרשם ההוצאה לפועל יש סמכות שלא למנות נאמן בתיק, אם מצא כי אין הצדקה לכך בנסיבות העניין. במקרה כזה, הרשם ימלא את כל תפקידי הנאמן.
בחוק נקבע כי לרשם ההוצאה לפועל יש סמכות לתת צו לשיקום כלכלי ליחיד בעל חובות בסכום נמוך
סופו של ההליך יקבע בצו שיקום כלכלי
בחוק נקבע כי לרשם ההוצאה לפועל יש סמכות לתת צו לשיקום כלכלי ליחיד בעל חובות בסכום נמוך. הצו יינתן לאחר שיתקיים בפני הרשם דיון, בהשתתפות החייב והנושים בדו"ח ממצאי הבדיקה שחיבר הנאמן בעניינו של החייב.
בצו השיקום, שיינתן על ידי רשם ההוצאה לפועל, ייקבע צו התשלומים, ההגבלות שיחולו עליו, נכסים שיכללו בנכסי קופת הנשייה ואופן מימושם והתנאים שבהם יידרש לעמוד לצורך קבלת הפטר.
קיים חשש שחייבים ינסו לנצל לרעה את ההליך, וכי עם כניסתו לתוקף של החוק נראה מבול של חייבים, שיפנו להליכי חדלות פירעון
האם ההליכים החדשים ינוצלו לרעה?
ימים יגידו. ראוי מאוד לתת אפשרות לפנייה להליכי חדלות פירעון, לחייבים שהיקף חובותיהם מצומצם יחסית ואינו עולה על 150 אלף שקל. אפשרות זו תעניק לחייבים הזדמנות לפתוח דף חדש בחייהם.
על פי רוב, מדובר באנשים פרטיים, שנקלעו למצוקה כלכלית בתום לב (תמיד יש חריגים). הליך מהיר בפני הרשם, עם קיצורי דרך בירוקרטיים, עשוי לסייע להם רבות.
יש מי שיטענו כי ככל שמדובר בחייבים שחובותיהם אינם גבוהים, מוטב שיתאמצו ויעשו כל מאמץ, כדי לפרוע חובות אלה. עם זאת, אסור לשכוח שלעיתים מדובר באנשים שידם באמת אינה משגת. כך, למשל: חייבים המתקיימים מקצבאות ביטוח לאומי או בעלי עסקים קטנים שקרסו.
החוק החדש מייחד לאותם אנשים הליך מהיר בהוצאה לפועל. אכן, אין כל הצדקה או היגיון כלכלי, שבתיקים בהיקפים כאלה, יהיו מעורבים בתי משפט, כונס הנכסים הרשמי ונאמן נוסף, דבר הגורם לסרבול ולהוצאות מיותרות, שמוטב כי יופנו לטובת הנושים.
מנגד, קיים חשש שחייבים ינסו לנצל לרעה את ההליך, וכי עם כניסתו לתוקף של החוק נראה מבול של חייבים, שיפנו להליכי חדלות פירעון. אם אכן יהיה מבול של חייבים, מדובר במגמה שעלולה לפגוע בתדמית החוק ובאיזון המוסרי שהחוק מבקש ליצור בין החייבים והנושים.
לסיכום: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי צפוי ליצור מהפכה ממשית בדיני חדלות הפירעון. ימים יגידו האם אכן תושג הרפורמה המיוחלת, או שמא ייעשה שימוש לרעה בחוק ע"י חלק מהחייבים.
