החלטה של אם שהתגרשה מבעלה לעבור לגור עם בן זוגה החדש מהווה שינוי נסיבות, המאפשר להפחית את תשלום המזונות של האב שממנו התגרשה. כך קבע לאחרונה בית המשפט לענייני משפחה בקריות (תלה"מ 18283-10-17 פלוני נ' אלמונית).
ההחלטה ניתנה בעקבות דרישת האב להפחית את תשלום המזונות שהוא משלם, על רקע ההלכה התקדימית שקבע ביהמ"ש העליון בפרשת פלוני (בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית), שלפיה הורים במשמורת משותפת המשתכרים שכר זהה ישלמו גם מזונות שווים.
מקרה שקרה: בעקבות בע"מ 919/15 האב טען כי פסק הדין החדש מהווה שינוי נסיבות המצדיק את פתיחת תיק המזונות ואת הפחתת התשלום
האב טען: "החבר החדש תומך בגרושה"
מפסק הדין שניתן על ידי השופט ניצן סלמן לאחרונה (אוגוסט 2018) עולה כי בני הזוג היו נשואים משך מספר שנים ואף נולדו להם בן ובת, בני 13 ו-16, בהתאמה. חיי הנישואין של השניים עלו על שרטון והם חתמו על הסכם גירושין חלקי, שקיבל תוקף של פסק דין.
לצד זאת, התנהל הליך נוסף בין השניים, שנגע לחלוקת זמני השהות של הילדים. לאחר תסקיר חיובי שניתן בעניינו של האב, הורה בית המשפט על זמני שהות נרחבים לכל אחד מבני הזוג ואישר להם אחריות הורית משותפת.
על רקע זה, הגיש האב תביעה להפחתת תשלום המזונות שהוא משלם. בית המשפט קיבל באופן עקרוני את טענותיו, אך הפחית את תשלום המזונות בשיעור זניח.
מספר חודשים לאחר החלטה זו, נפל דבר במערכת המשפט בישראל: בהחלטה תקדימית וחשובה ביותר (בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית) קבע בית המשפט העליון, כי בני זוג לילדים בני 18-6 המקיימים משמורת משותפת ומשתכרים שכר זהה ישלמו מזונות שוויוניים.
ההלכה עוררה הדים רבים במערכת המשפט והובילה להגשת מספר רב של תביעות על ידי אבות גרושים, שביקשו להפחית את תשלום המזונות המקורי שנקבע להם. גם במקרה זה, האב הגיש תביעה מחודשת להפחתת תשלום המזונות.
האב טען כי פסק הדין החדש מהווה שינוי נסיבות המצדיק את פתיחת תיק המזונות ואת הפחתת התשלום. זאת ועוד, לדבריו, מאז ניתן פסק הדין הראשון בעניינו (מספר חודשים קודם) בנו הבכור עבר לגור אצלו; וגרושתו החלה לקבל מלגות סיוע ללימודי הילדים, ממקום עבודתה.
בנוסף לכך, טען האב כי גרושתו עברה לגור עם בן זוג חדש, התומך בה כלכלית ונושא בחלק מהוצאותיה, מה שלדברי האב מותיר בידיה הכנסה פנויה גדולה יותר.
האם ביקשה לסלק את ההליך על הסף. בין היתר, טענה כי ספק אם התקיים שינוי נסיבות, המצדיק פתיחה מחדש של התיק, לאור פרק הזמן הקצר שחלף מאז ניתן פסק הדין
האם טענה: "מתנהלים כלכלית בנפרד"
האם ביקשה לסלק את ההליך על הסף. בין היתר, טענה כי ספק אם התקיים שינוי נסיבות, המצדיק פתיחה מחדש של התיק, לאור פרק הזמן הקצר שחלף מאז ניתן פסק הדין.
בין היתר, העיד בדיון בן זוגה החדש של האם, שטען כי הוא אמנם מתגורר עמה מזה כשנה - אבל הם מנהלים חשבונות בנק נפרדים, חתמו על הסכם ממון, וקיימת ביניהם הפרדה רכושית מלאה.
בן הזוג הוסיף וטען כי הוא תורם את חלקו בשיפוצים בבית, עבודות גינון ומטלות שונות, אולם מבצע קניות בנפרד עבורו ועבור בתו מנישואיו הקודמים. האם העידה כי סך הכנסותיה משכר ומזונות עומד על כ-14 אלף שקל. אף היא טענה כי היא ובן זוגה החדש מתנהלים כלכלית בנפרד.
השופט סלמן קבע כי במקרה דנן, יש להתערב בגובה המזונות שנפסקו לאב. זאת, על רקע "שני שינויי נסיבות משמעותיים:" א. זמני השהות הנרחבים של הבן אצל האב; ב. מגורי בן הזוג בביתה של האם, מה שמצדיק - לדברי סלמן - התערבות בחיוב המזונות
ביהמ"ש: "מגורי בן הזוג מצדיקים התערבות במזונות"
בפסק דינו התייחס בית המשפט תחילה לשאלה אם הלכת פלוני (בע"מ 919/15) מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות, המאפשר הפחתה של תשלום המזונות.
השופט סלמן תיאר את הדילמה, שעמה מתמודדים כעת בתי המשפט לענייני משפחה, בין יישום רטרואקטיבי של ההלכה בתיקי גירושין סגורים (מה שעלול להוביל למדרון חלקלק ולכאוס משפטי) - לבין החלתה רק בתיקי מזונות חדשים (מה שיוביל בהכרח לאפליה של אבות, שההכרעה בעניינם ניתנה לפני ההלכה).
סלמן קבע כי לשיטתו באיזון בין החשש ממדרון חלקלק והצפת בתי המשפט, לבין החשש מאפליית אבות שתיקי המזונות שלהם נסגרו בעבר, "שביל הזהב מחייב להותיר את דרישת שינוי הנסיבות על כנה, אם כי להוריד את הרף הראייתי הנדרש בשינוי".
כלומר, אם בעבר דרשה הפסיקה כי לצורך דיון מחודש בגובה המזונות יוכח שינוי נסיבות מהותי, "לאור בע"מ 919/15 יש לאפשר לשינוי נסיבות קל משמעותית להביא להתערבות בחיוב, במיוחד בעת קיום הסדרי חלוקת זמנים שוויוניים או קרוב לכך".
השופט סלמן קבע כי במקרה דנן, יש להתערב בגובה המזונות שנפסקו לאב. זאת, על רקע "שני שינויי נסיבות משמעותיים:" א. זמני השהות הנרחבים של הבן אצל האב; ב. מגורי בן הזוג בביתה של האם, מה שמצדיק - לדברי סלמן - התערבות בחיוב המזונות.
השופט הדגיש בהחלטתו כי הקמת תא זוגי חדש על ידי אחד מבני הזוג, אקט שבעבר לא נחשב לשינוי נסיבות המאפשר התערבות בגובה המזונות, "יכול וישמש תדיר כשינוי נסיבות, שכן המדור וההכנסה הפנויה משתנים משמעותית בהקמת אותו תא, מקום בו קיים בן זוג".
לאחר שהשופט קבע כי הבן שוהה אצל האב 80% מן הזמן, הוא הכריע כי על האם לשלם לאב דמי מזונות עבור הבן, בסך 660 שקלים בחודש
ביהמ"ש: "האם תשלם לאב מזונות עבור הבן"
על בסיס כל אלה, לאחר שהשופט קבע כי הבן שוהה אצל האב 80% מן הזמן, הוא הכריע כי על האם לשלם לאב דמי מזונות עבור הבן, בסך 660 שקלים בחודש.
עם זאת, לאור צרכי הקטינים (הבן והבת) שאינם תלויי שהות - אותם העריך בית המשפט בכ-1,000 שקלים בחודש - נקבע כי על האב לשלם לאם מזונות בסך כולל של 340 שקלים בחודש בלבד.
