הסדר איזון משאבים, הקובע את הכללים הברורים לפיהם מחושבת חלוקת הרכוש בין בני זוג במקרה גירושין, מתייחס הן למי שנישאו והן למי שחיו כידועים בציבור ללא נישואין. ההסדר, המעוגן בחוק יחסי ממון (1974) כולל מספר עקרונות יסוד ופירוט של הרכוש שייחשב כרכוש משותף, רכוש המוחרג מהגדרת הרכוש המשותף ונסיבות מיוחדות המצדיקות חלוקה בלתי שוויונית של הרכוש.
כלל חשוב הוא, כי כל עוד לא נחתם הסכם ממון לפני הנישואין או במהלכם, הרי שהרכוש המשותף - גם הרכוש שהבעלות עליו משותפת וגם הרכוש שהבעלות עליו אישית - יחולק שווה בשווה בעת הגירושין
מהם שני כללי הבסיס של הסדר איזון המשאבים?
הכלל הראשון של הסדר איזון משאבים מתייחס לשאלה של הגדרת הרכוש, שאותו ניתן להגדיר כרכוש משותף שיש לחלק בין בני הזוג המתגרשים. על פי כלל זה, הרכוש המשותף כולל כל רכוש הרשום על שם בני הזוג, וכן רכוש אישי שרשום על שם אחד מהם, ובלבד שנצבר במהלך נישואיהם ועד ליום הגירושין.
הכלל השני של הסדר איזון המשאבים הוא כי כל עוד לא נחתם הסכם ממון לפני הנישואין או במהלכם, הרי שהרכוש המשותף - גם הרכוש שהבעלות עליו משותפת וגם הרכוש שהבעלות עליו אישית - יחולק שווה בשווה בעת הגירושין.
מדוע נקרא ההסדר "הסדר איזון"?
במסגרת הליכי הגירושין, נעשית הערכת שווי הרכוש הכולל של שני בני הזוג. מצד אחד, לעתים קרובות לאחד מבני הזוג יש יותר רכוש אישי ואז אותו בן זוג יצטרך לשלם תשלומי איזון, בין אם על ידי קניית חלקו של בן הזוג האחר; ובין אם על ידי מתן זכויות שוות ערך ברכוש האישי שלו. מצד שני, ישנם מקרים, שיפורטו בהמשך, שבהם בית המשפט יורה על חלוקה בלתי שוויונית במכוון, חלוקה היוצרת איזון אחר בחלוקת הרכוש.
הנכסים הנכללים בהסדר איזון המשאבים ומוגדרים כרכוש משותף, כוללים נכסי מקרקעין, חסכונות, ניירות ערך, כלי רכב וכו', בין אם הנכסים בבעלות של אחד מבני הזוג ובין אם הנכסים חלק מהרכוש המשותף שנצבר במהלך הנישואין
אילו סוגי נכסים נכללים בהסדר איזון משאבים?
הנכסים הנכללים בהסדר איזון המשאבים ומוגדרים כרכוש משותף, כוללים נכסי מקרקעין, חסכונות, ניירות ערך, כלי רכב וכו', בין אם הנכסים בבעלות של אחד מבני הזוג ובין אם הנכסים חלק מהרכוש המשותף שנצבר במהלך הנישואין.
לעומת זאת, כשמדובר בזכויות עתידיות שונות, כגון: פנסיה או פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות גמל וכו' - הרכוש שעומד לחלוקה הוא רק הרכוש שנצבר במהלך הנישואין. כל זכות עתידית כזו, שתיצבר לאחר הגירושין, מוחרגת מחישוב הרכוש המשותף. מדובר בחישוב מורכב. מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בתחום, לצורך ביצועו. זאת, כדי לוודא שזכויותיכם לא ייגרעו או ייפגעו.
רכוש או נכס שבני הזוג הסכימו ביניהם בכתב שלא יחולק, לא יחושב בעת חלוקת הרכוש, גם אם לא נחתם ביניהם הסכם ממון
אילו נכסים אינם נכללים בהסדר איזון המשאבים?
רכוש או נכס שבני הזוג הסכימו ביניהם בכתב שלא יחולק, לא יחושב בעת חלוקת הרכוש, גם אם לא נחתם ביניהם הסכם ממון. גם כספי גמלה המגיעים מהביטוח הלאומי ופיצויים שנפסקו לאחד מבני הזוג, בגין תאונה או מוות - לא יחושבו, לצורך חלוקת הרכוש בהסדר איזון המשאבים.
בנוסף, כל נכס שאחד מבני הזוג החזיק בו לפני הנישואין או קיבל אותו בירושה או במתנה, תוך כדי הנישואין, לא יחושב במסגרת חלוקת הרכוש ויושאר ברשות בעליו, אלא אם הוכח כי היתה לגביו כוונת שיתוף.
מהי "כוונת שיתוף" ברכוש אישי?
דמיינו, למשל, דירה שאחד מבני הזוג קיבל בירושה בעת נישואיהם. הדירה הושכרה וכספי השכירות הועברו לחשבון המשותף של בני הזוג. בנוסף, בני הזוג השקיעו כספים מהחשבון המשותף שלהם לצורך שיפוץ הדירה. כל אלה מעידים על כוונת שיתוף ברכוש, מצד מי שירש את הדירה, גם אם הדירה נותרה רשומה על שמו בלבד.
דירה שנקנתה ע"י אחד הצדדים לפני הנישואין - לכאורה, מדובר ברכוש שאינו בר שיתוף, אך פסקי דין רבים נוטים לקבל דרישה של מתגרשים לראות במגורים יחד בדירה כוונת שיתוף או נסיבות מיוחדות המצדיקות את הכללת הדירה במסגרת הרכוש המשותף
האם דירת המגורים של הזוג נחשבת רכוש משותף, גם אם אינה רשומה על שם שניהם?
במקרים רבים, בני הזוג מתגוררים (יחד) בדירה שנקנתה על ידי אחד מהם לפני הנישואין, והדירה נותרת רשומה על שמו בלבד, גם במהלך נישואיהם. לכאורה, מדובר ברכוש שאינו בר שיתוף, אך פסקי דין רבים נוטים לקבל דרישה של מתגרשים לראות במגורים יחד בדירה כוונת שיתוף או נסיבות מיוחדות המצדיקות את הכללת הדירה במסגרת הרכוש המשותף.
אם אחד מבני הזוג נקט באמצעים בלתי הוגנים, והבריח נכסים לפני הגירושין, במטרה שלא יחושבו בהסדר; או שהסתיר הכנסות ולא דיווח עליהן - מאוד ייתכן שבית המשפט יקבע חלוקת בלתי שוויונית של הרכוש המשותף, לטובת בן הזוג השני
באילו מקרים ניתן לדרוש מבית המשפט לאשר חלוקה בלתי שוויונית של הרכוש?
מעבר לרכוש אישי שאינו בר שיתוף, ישנם גם מקרים שבהם בית המשפט רשאי להורות על חלוקה בלתי שוויונית של הרכוש המשותף, כדי ליצור איזון המבוסס על הוגנות.
כך, למשל: אם אחד מבני הזוג נקט באמצעים בלתי הוגנים, והבריח נכסים לפני הגירושין, במטרה שלא יחושבו בהסדר; או שהסתיר הכנסות ולא דיווח עליהן - מאוד ייתכן שבית המשפט יקבע חלוקת בלתי שוויונית של הרכוש המשותף, לטובת בן הזוג השני. כך גם במקרה בו מדובר בבן זוג שעשה שימוש בכספים מהחשבון המשותף, לצורך הימורים בלתי חוקיים, ועשה זאת ללא ידיעת בן הזוג השני או ללא הסכמתו.
מקרה אחר: בן זוג שהפעיל אלימות פיזית או נפשית ממושכת כלפי בן הזוג השני, במהלך הנישואין. גם במקרה כזה, ייתכן מאוד שחלוקת הרכוש תהיה בלתי שוויונית, לטובת בן הזוג שסבל מאלימות.
לסיכום: מטרת הסדר איזון משאבים היא להשיג איזון בין הצורך בחלוקה שוויונית של רכוש משותף לבין הצורך בחלוקה הוגנת שלו. בחלק מהמקרים, חלוקה בלתי שוויונית תסייע בהשגת תוצאה יותר הוגנת.
עו"ד אריה לרנר מתמחה בדיני משפחה וגירושין.
סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
