החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה - אליה וקוץ בה

"החוק להגברת האכיפה של חוקי העבודה" אשר נכנס לתוקפו היום, ה-19.6.2012, נחקק על רקע תופעה הולכת וגוברת של עבירות על חוקי העבודה, והוא פרי תובנה כי הסנקציות הקיימות בחוקי העבודה, אינן מרתיעות מעסיקים מפני עבירות ונדרשת איפוא, הגברה של אכיפת חוקי המגן.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום דיני עבודה

החוק נועד לבצע אבחנה בין מעסיקים אשר נמנעים לרוב מפגיעה בזכויות העובדים, ונדחקו לביצוע עבירות כנגד חוקי העבודה, לבין מעסיקים שהינם מפרים שיטתיים. 

חוק בעייתי
עם זאת, החוק אשר כשמו, נועד להגביר את האכיפה על חוקי המגן, הוא חוק בעייתי אשר חלק מהמנגנונים הקבועים בו, עשויים דווקא להרע את מצבם של העובדים.

החוק מציע מספר חידושים וביניהם: הליך מנהלי של הטלת עיצום כספי על מעסיקים ומנהלים בכירים, מנגנון הטלת עיצום כספי על מזמיני שירותים מקבלני שירותים בתחומי הניקיון, השמירה, האבטחה וההסעדה ואף הטלת אחריות אזרחית ופלילית על מזמיני שירותים ועל נושאי משרה בקרב מזמיני השירותים.

החוק מונה מספר עבירות אשר ישאו סנקציה אזרחית ופלילית, וביניהן: אי ניהול פנקס חופשה או פנקס שעות עבודה, היעדר פירוט בתלוש השכר, אי תשלום גמול שעות נוספות וגמול עבודה ביום המנוחה ובחג, ביצוע עבירות על חוק שכר מינימום, הימנעות מתליית תקנון למניעת הטרדה מינית ופיטורים האסורים בחוק עבודת נשים.

הרחבת סמכויות התמ"ת
נוסף לחידושים שנמנו עד כה, החוק מרחיב את סמכויותיו של התמ"ת כגורם אכיפה, ויוצר בין היתר מנגנון מתן התראה מנהלית למעסיק שעבר עבירה כנגד אחד מחוקי העבודה בטרם יוטל עליו עיצום כספי.
למעסיק תהיה אפשרות לערער על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, ואף תינתן לו זכות הטיעון בפני ועדת ערר. הרעיון העומד מאחורי מנגנון זה הינו חשוב מכיוון שהוא מאפשר ביצוע אבחנה בין מעסיקים שמפרים את החוק בצורה שיטתית, לבין מעסיקים שהפרו את החוק בתום לב. עם זאת, במנגנון זה קיימת בעייתיות וזאת דווקא משום שהוא מרחיב את סמכויות התמ"ת כגוף מעין שיפוטי, כך שניתן לתמ"ת שיקול הדעת באשר לאיזה מעסיק יזכה להתראה מנהלית והזדמנות להימנע מתשלום עיצום כספי, ואיזה מעסיק חשוף לעיצומים.

עיכוב תיקון העוולה כנגד העובד
כמו כן, מנגנון ההתראה המנהלית עשוי גם לעכב את תיקון העוולה כנגד העובד ואת מתן הסעדים הקבועים בחוק. זאת, משום שניתנת למעסיק שהות לתיקון העוולה ואף להגשת ערר וערעור על החלטת ועדת הערר.

בודק שכר מוסמך - מנגנון בעייתי
מנגנון נוסף שהוא בעייתי מאוד הוא תפקידו של "בודק שכר מוסמך". מדובר במקצוע חדש שתכליתו ביצוע בדיקות תקופתיות לעניין "התאמת תנאי העבודה של עובדים למשפט העבודה". הבודק יוכל לתת אישור תקופתי למזמיני שירותים, כי חברת הקבלן ממלאת אחר הוראות החוק, כלפי עובדי הקבלן המוצבים אצלם. אישור זה, יעניק למזמין שירותי שמירה-אבטחה, ניקיון והסעדה פנימית, הגנה מפני אחריות אזרחית ופלילית מכיוון שביצע לכאורה, כל שביכולתו למלא את חובתו כלפי העובד.
בעוד שביצוע בדיקות תקופתיות הוא דבר חשוב, למעשה מדובר פה במנגנון אשר מרוקן מתוכן את הרחבת האחריות האזרחית והפלילית, מכיוון שבאמצעות העסקת בודק שכר מוסמך יקבלו מזמיני השירותים הגנה מפני תביעות משפטיות. מחד מרחיב החוק את האחריות האזרחית והפלילית של מזמיני שירותי הקבלן ומאידך מעניק להם פטור מאותה אחריות.

נוסף על כך, נשאלת השאלה מה תהיה מהות הבדיקה שתבוצע על ידי אותו בודק שכר, האם זו תכלול בדיקת המסכת העובדתית או שמא עקרונית בלבד? לפי לשון החוק, ניכר כי מדובר בבדיקות תקופתיות  ולא בבדיקה עובדתית פרטנית, כגון למשל האם עובד פוטר או התפטר. כאמור, בעוד שהעובד יוכל להגיש תביעה כנגד חברת הקבלן, מנגנון הבודק מעניק למזמין השירותים הגנה.

גם מידת אחריותה של המדינה כלפי עובדי הקבלן המוצבים אצלה היא בעייתית בהקשר זה. המדינה היא מזמינת שירותי הקבלן הגדולה ביותר, ולה כבר ישנם מנגנוני בקרה מקבילים אשר נועדו לכאורה, להבטיח את זכויות עובדי הקבלן. לאור כישלונם של מנגנונים אלו להגן כיום על זכויות עובדי הקבלן, מתן "פטור" מאחריות אזרחית ופלילית בעזרת מנגנון דומה עשוי להתברר כחוק שבא לברך ויצא מקלל.

רב הנסתר על הגלוי
לסיכום, ניתן לומר כי באשר לתפקוד המנגנונים הקבועים בחוק וליכולתו של החוק למלא אחר מטרותיו המוצהרות, כמו בכל חוק חדש, רב הנסתר על גלוי ורק הזמן והפרשנות שתינתן על ידי בתי הדין לעבודה יעידו על מידת הצלחתו של החוק.