ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אישרה באוגוסט 2018 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 54) (שחרור מינהלי). הצעת החוק מאריכה את תקופות השחרור המנהלי, הקבועות בחוק. זאת, כהוראת שעה למשך שלוש שנים.
משמעות ההחלטה היא כי מרגע שהחוק ייכנס לתוקף, מאות אסירים אשר שפוטים לתקופה של עד 4 שנות מאסר (48 חודשים) יזכו לשחרור מנהלי באופן אוטומטי, מקומות רבים יתפנו בבתי הסוהר וכך תוקל בעיית הצפיפות בבתי הסוהר.
שחרור מנהלי הוא שחרור מוקדם של אסירים, שנותרה להם יתרת מאסר קצרה, בין שבועיים ל-24 שבועות. האסיר משוחרר לביתו ונמצא תחת פיקוח שירות בתי הסוהר, עד תום תקופת המאסר המקורית
מהו שחרור מנהלי?
שחרור מנהלי הוא שחרור מוקדם של אסירים, שנותרה להם יתרת מאסר קצרה, בין שבועיים ל-24 שבועות. האסיר משוחרר לביתו ונמצא תחת פיקוח שירות בתי הסוהר, עד תום תקופת המאסר המקורית. מדובר בכלי שנמצא כבר בשימוש ומופעל במקרים שבהם כמות האסירים בבתי הסוהר עולה על המותר בתקן.
יתרה מכך: אסירים שנשפטו במקור לתקופה העולה על 4 שנות מאסר יהיו זכאים לשחרור מנהלי רק במקרים בהם עונשם המקורי קוצר בהחלטה של ועדת שחרורים.
הממשלה דנה בנושא ובמרץ 2018 החליטה ליישם את פסיקת בג"ץ, באמצעות שדרוג מערך הכליאה והרחבת מרחב המחיה המוקצה לאסירים
מדוע הועלתה הצעת החוק להרחבת השימוש בשחרור מנהלי?
מטרת הצעת החוק לסייע ביישום החלטת בג"ץ מיוני 2017 (בג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח נגד השר לביטחון פנים). החלטת בג"ץ קבעה כי עד לתאריך 13.12.18, באחריות המדינה לדאוג שלכל אסיר או עציר יוקצו 4.5 מ"ר לפחות כשטח מחיה, לרבות שטח השירותים והמקלחת, או 4 מ"ר לפחות (ללא שקלול שטח השירותים והמקלחת).
מרחב המחיה בעת הפסיקה עמד על הרבה פחות מכך: 3.16 מ"ר בממוצע - וביטא מצוקת מקום קשה וצפיפות רבה, המאפיינים את בתי הסוהר בארץ. בג"ץ קבע כי צפיפות כזו מהווה פגיעה בכבוד האדם וחירותו של האסיר; הצפיפות אף גורמת לפגיעה פוטנציאלית בבריאותו. לכן, בג"ץ הורה למדינה לדאוג את להרחבת שטח המחיה, כאמצעי לשיפור בתנאי הכליאה.
העיקרון העומד מאחורי הדאגה לתנאי כליאה נאותים הוא כי אדם שחירותו נשללה ממנו ונענש במאסר - אין עילה לפגוע בכבודו ובבריאותו, כאמצעי ענישה נוסף ויש לספק לו מרחב מחיה בסיסי ראוי.
הממשלה דנה בנושא ובמרץ 2018 החליטה ליישם את פסיקת בג"ץ, באמצעות שדרוג מערך הכליאה והרחבת מרחב המחיה המוקצה לאסירים. הצעת החוק להארכת תקופות השחרור המנהלי היא אפוא אחד הכלים שהכנסת ביקשה לחוקק, לצורך יישום החלטת הממשלה.
הצעת החוק קובעת, כי תקופות השחרור המנהלי יוארכו בצורה משמעותית. כך, החוק יביא לשחרור של יותר אסירים לביתם, תחת פיקוח המדינה, ויסייע בפתרון מצוקת הצפיפות
כיצד תסייע הארכת תקופות השחרור המנהלי בפתרון מצוקת המקום בבתי הסוהר?
הצעת החוק קובעת, כי תקופות השחרור המנהלי יוארכו בצורה משמעותית. כך, למשל: אם התקן כיום קובע כי מי שנשפט למאסר שנתיים עד שנתיים וחצי יוכל לצאת לשחרור מנהלי לתקופה שתימשך עד שישה שבועות, הרי שלאחר כניסת החוק לתוקף, ניתן יהיה לשחרר את האסיר לשחרור מנהלי לתקופה שתימשך עד 18 שבועות.
כך, החוק יביא לשחרור של יותר אסירים לביתם, תחת פיקוח המדינה, ויסייע בפתרון מצוקת הצפיפות.
יישומו של החוק יביא לפינוי 900 מקומות בבתי הסוהר, בעוד שלפי ההחלטה המקורית של בג"ץ, שירות בתי הסוהר נדרש לפנות 3,000 מקומות בפעימה הראשונה (שנקבעה למרץ 2018) ו-6,000 מקומות בפעימה השנייה, שנקבעה לדצמבר 2018. הממשלה תידרש לבצע פעולות נוספות לצורך יישום מלא של הפסיקה
עו"ד אמיר ברכה, מה דעתך על הצעת החוק?
"החוק המוצע מהווה פתרון ראוי בהחלט, חלק מסדרת תיקונים כוללת. יחד עם זאת, בפני עצמו, החוק מהווה פתרון חלקי בלבד, משום שלפי נתוני שירות בתי הסוהר, יישומו של החוק יביא לפינוי 900 מקומות בבתי הסוהר, בעוד שלפי ההחלטה המקורית של בג"ץ, שירות בתי הסוהר נדרש לפנות 3,000 מקומות בפעימה הראשונה (שנקבעה למרץ 2018) ו-6,000 מקומות בפעימה השנייה, שנקבעה לדצמבר 2018. הממשלה תידרש לבצע פעולות נוספות לצורך יישום מלא של הפסיקה".
מהן הפעולות הנוספות שיידרשו?
"מדובר בפעולות כגון הארכת תקופת המאסר, שבית המשפט יכול להמיר לעונש מאסר בעבודות שירות (שבהן האסיר מתגורר בביתו ולא בבית הסוהר) מ-6 חודשים ל-9 חודשים או 12 חודשים. פעולה נדרשת נוספת היא הגדלת מתקני הכליאה הקיימים ו/או הוספת מתחמי כליאה חדשים, פעולה שתיקח זמן לא מועט".
עו"ד אמיר ברכה: קיים בתיקון לחוק איזון ראוי בין האלמנט החשוב, בטחון הציבור - לבין זכותם של אסירים למרחב מחיה ראוי
האם לדעתך הצעת החוק שומרת על איזון ראוי בין ביטחון הציבור לבין הצורך לרווח את שטחי המחיה של אסירים?
"לדעתי קיים בתיקון לחוק איזון ראוי בין האלמנט החשוב, בטחון הציבור - לבין זכותם של אסירים למרחב מחיה ראוי. הסיבה הראשונה לכך היא שהחוק מציב חסם מפני ביצוע עבירות נוספות מצד המשוחררים, בתקופת השחרור המנהלי. הסיבה השנייה היא שעל מי שביצע עבירות חמורות וששפוט לתקופת מאסר העולה על 4 שנים, יש מגבלות משמעותיות ביותר למימוש האפשרות של שחרור מנהלי".
בתקופת השחרור המנהלי, המשוחרר עדיין בגדר 'אסיר ברישיון' ומצוי תחת פיקוח כזה או אחר של המערכת
אילו חסמים החוק מציב למשוחררים בשחרור מנהלי?
"על פי סעיף 68ה' לפקודת בתי הסוהר, השחרור המנהלי הוא 'שחרור על תנאי'. כלומר: כל הפרה של התנאים שנקבעים בפקודת השחרור של המשוחררים, כגון ביצוע עבירה אחרת וכו', עלולה להביא להפקעה מלאה של השחרור ולשובו של ה'משוחרר על תנאי' לכלא".
"כלומר, בתקופת השחרור המנהלי, המשוחרר עדיין בגדר 'אסיר ברישיון' ומצוי תחת פיקוח כזה או אחר של המערכת".
החוק קובע שאסירים שתקופת מאסרם עולה על 4 שנים, לא יוכלו ליהנות מהשחרור המנהלי אלא אם תקופת מאסרם לא תקוצר, במסגרת ועדת שחרורים
מהן המגבלות המוטלות על מי שעבר עברות חמורות?
"החוק קובע שאסירים שתקופת מאסרם עולה על 4 שנים, לא יוכלו ליהנות מהשחרור המנהלי אלא אם תקופת מאסרם לא תקוצר, במסגרת ועדת שחרורים".
"לא הרבה יודעים, אבל שחרור בוועדת שחרורים אינו ודאי וכלל אינו פשוט. האסיר נדרש להוכיח שהוא עבר טיפולים משקמים בבית הסוהר, ושנבנתה עבורו תכנית שיקום במסגרת הרשות לשיקום האסיר או אצל מטפלים פרטיים".
לסיכום: הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר בנוגע לשחרור מנהלי מהווה פתרון ראוי, גם אם חלקי, למצוקת המקום בבתי הסוהר. נדרשות פעולות נוספות, כדי להביא לפתרון מלא.
