למעלה מ-1,000 משפחות קיבלו חיים חדשים, ללא חובות ועיקולים, בזכות הוראת שעה המכונה "חוק השמיטה". תיקון 57 שנכנס לתוקף במרץ 2018, מקל על תנאי הסף לקבלת ההפטר ומגדיל את מרחב שיקול הדעת של רשם ההוצל"פ במתן הצו. תוקף התיקון יפוג בספטמבר 2019. בכך נעסוק במאמר זה.
תיקון מספר 57 לחוק ההוצאה לפועל (התשכ"ז-1967) המכונה "חוק השמיטה", נכנס לתוקף במרץ 2018. התיקון מקל משמעותית את תנאי הסף לקבלת צו הפטר לחייבים ומגדיל את מרחב שיקול הדעת שניתן לרשמי ההוצאה לפועל. התיקון מאפשר לרשם לפטור חייב מכל חובותיו, בהתקיים מספר תנאים אשר ייבחנו על ידי רשם ההוצאה לפועל ולא בבית המשפט.
התיקון מאפשר לרשם ההוצאה לפועל לסייע לחייבים לצאת מהמצב אליו נקלעו, שנמשך לעיתים עשרות שנים, במהלכן אינם יכולים לשקם את חייהם
שיקום חיי החייב והוצאת החייב ממעגל החובות
בעבר, הגישה הייתה כי כל חייב הוא עבריין שיש להענישו. החייב נדרש להחזיר את מלוא החוב שצבר, כולל הריביות הנלוות לחוב המקורי. כפועל יוצא של גישה זו, ניתנה הגנה רחבה לנושים.
עם זאת, בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי. המגמה החדשה הרווחת בהוצאה לפועל מנסה לסייע בשיקום חיי החייב ולאפשר לו לצאת ממעגל החובות, בעיקר כאשר מדובר בחייבים שנקלעו לחובות כבדים, בשל נסיבות חיים קשות (כגון: משבר כלכלי, אסון או מחלה).
התיקון מאפשר לרשם ההוצאה לפועל לסייע לחייבים לצאת מהמצב אליו נקלעו, שנמשך לעיתים עשרות שנים, במהלכן אינם יכולים לשקם את חייהם. יתר על כן, פעמים רבות החייבים נאלצים להתמודד עם חוב שהולך ותופח בגלל ריביות.
הוראת השעה, שתוקפה יפוג בספטמבר 2019, שיפרה את מעמד החייב ואפשרה לו לקבל צו הפטר לחובותיו ולצאת לדרך חדשה
תוקפה של הוראת השעה יפוג בספטמבר 2019 - ובמקומה ייכנס לתוקף חוק חדלות פירעון
הוראת השעה, שתוקפה יפוג בספטמבר 2019, שיפרה את מעמד החייב ואפשרה לו לקבל צו הפטר לחובותיו ולצאת לדרך חדשה. הדבר לא צלח לאחר תיקון 47 לחוק שנכנס לתוקף בספטמבר 2015.
חוק חדלות פירעון, שהליך חקיקתו הסתיים לאחרונה, עתיד להיכנס לתוקף בספטמבר 2019, מאגד את כל הדינים העוסקים בתחום. עם זאת, החוק מצמצם את שיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל. כך, ייתכן כי התיקון אף ירע את התנאים לקבלת צו הפטר, בהשוואה לתנאים המוצעים כיום בהוראת השעה.
אם בעבר הדרך להפטר חייבה ניהול הליכי פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי, תחת פיקוחו של הכונס הרשמי - הרי שכיום ניתן לקבל צו הפטר, למחיקת כל חובותיו של החייב, על ידי הרשם בעצמו
ההליך מתנהל בלשכות ההוצאה לפועל ואינו דורש התייצבות בבית המשפט המחוזי
אם בעבר הדרך להפטר חייבה ניהול הליכי פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי, תחת פיקוחו של הכונס הרשמי - הרי שכיום ניתן לקבל צו הפטר, למחיקת כל חובותיו של החייב, על ידי הרשם בעצמו, לאחר שהרשם יבחן את קיום התנאים ויפעיל את שיקול דעתו. ההליך כולו מתנהל בלשכות ההוצאה לפועל, מבלי לקיים הליך ארוך וסבוך; ומבלי להכריז על החייב כפושט רגל, בבית המשפט המחוזי.
התיקון מאפשר שיקול דעת רחב לרשם, אשר יכול להעניק צו הפטר גם לחייב שיש בבעלותו נכס. הרשם יבחן האם לנכס יש ערך, האם הנכס מצדיק את עלויות מימושו
חייב בעל נכס יכול אף הוא לקבל הפטר במסגרת הרחבת שיקול הדעת של רשם הוצל"פ
התיקון מאפשר שיקול דעת רחב לרשם, אשר יכול להעניק צו הפטר גם לחייב שיש בבעלותו נכס. הרשם יבחן האם לנכס יש ערך, האם הנכס מצדיק את עלויות מימושו. כך, ביחס לעלויות המימוש, יבחן הרשם איזו תועלת תצמח לנושים עם מימוש הנכס.
ככלל, התיקון מקל בתנאי הסף לקבלת צו הפטר
התיקון האחרון מקל בתנאי הסף לקבלת ההפטר ומשאיר שיקול דעת יותר רחב לרשם הוצל"פ
ככלל, התיקון מקל בתנאי הסף לקבלת צו הפטר. התנאי הראשון קובע כי על החייב להיות מוגבל באמצעים, משך 4 שנים לפחות ברצף. כמו כן, כדי לקבל הפטר, צריך חייב להראות כי עמד בתשלום מלא של צו החיוב בתשלומים; או תשלום לפחות 18 תשלומים ב-3 שנים שקדמו להגשת הבקשה. יחד עם זאת, בסמכות הרשם לקבל בקשה של חייב שלא עמד בתנאים אלה. תנאי נוסף הוא כי אין הליך פעיל של פשיטת רגל כנגד החייב.
התיקון הרחיב את היקף החובות המאפשרים את הגשת הבקשה
חייבים שהיקף חובותיהם מגיע ל-2,000,000 שקלים יוכלו להגיש בקשה במסגרת "חוק השמיטה"
התיקון הרחיב את היקף החובות המאפשרים את הגשת הבקשה וקבע כי סכום סך החובות לא יעלה על 800,000 שקלים (קרן); או חובות העומדים על 2,000,000 שקלים (ובלבד שקרן החוב (ללא ריבית והצמדה) אינה עולה על 400,000 ₪).
התיקון אמנם מחייב פרסום ברשומות של דבר הבקשה ושליחת הודעה לכל הנושים, היכולים להגיש התנגדות לבקשה. עם זאת, גם אם יוגשו התנגדויות, רשאי הרשם במסגרת שיקול דעתו, לקבל ולאשר את בקשת ההפטר
פרסום ברשומות של דבר הבקשה ושליחת הודעה לכל הנושים
התיקון אמנם מחייב פרסום ברשומות של דבר הבקשה ושליחת הודעה לכל הנושים, היכולים להגיש התנגדות לבקשה. עם זאת, גם אם יוגשו התנגדויות, רשאי הרשם במסגרת שיקול דעתו, לקבל ולאשר את בקשת ההפטר.
יתרה מזו: גם אם קבע הרשם כי לא מתקיימים התנאים למתן הפטר, לגבי החייב - הרשם רשאי לאפשר לחייב ולנושים לגבש הסדר תשלומים שמוסכם עליהם.
גם חייבים שבקשתם להפטר נדחתה בעבר רשאים להגיש שוב את הבקשה
שינוי חשוב נוסף מאפשר גם לחייבים שהגישו בעבר בקשה להפטר ובקשתם נדחתה, להגיש שוב בקשה, אם הם עומדים בתנאים שנקבעו.
עם קבלת צו ההפטר, יימחקו כל החובות בהוצאה לפועל וחובות שאינם במערכת ההוצאה לפועל. כך, יתאפשר לחייב לצאת לדרך חדשה ולשקם את חייו הכלכליים
מחיקת כל החובות הקיימים, למעט מספר סוגי חובות שהוחרגו
עם קבלת צו ההפטר, יימחקו כל החובות בהוצאה לפועל וחובות שאינם במערכת ההוצאה לפועל. כך, יתאפשר לחייב לצאת לדרך חדשה ולשקם את חייו הכלכליים. קיימים מספר סוגי חובות שהוחרגו, כך שגם עם קבלת ההפטר חובות אלה לא יימחקו (חוב שנוצר במרמה, חוב מזונות, חוב משכנתא, קנס פלילי או מנהלי ונזק בלתי קצוב).
לסיכום: התיקון האחרון משקף את שינוי הגישה של מערכת המשפט בישראל. בעבר, ההתייחסות לחייב היתה כמו לעבריין, שנדרש לשלם את מלוא חובו. עתה, מדובר בגישה ערכית וחברתית, המאפשרת שיקום של החייב ומסייעת לחייב לצאת ממעגל החובות, שלעיתים נמשך עשרות שנים. תיקון 57 לחוק הרחיב משמעותית את שיקול הדעת של רשם ההוצאה לפועל ומאשר לו, הלכה למעשה, מתן צו הפטר לחייב, שיפטור אותו מכל חובותיו.
* משרד עורך דין אוהד לוי מתמחה בטיפול בתיקי הוצאה לפועל, קבלת צווי הפטר מחובות ופשיטות רגל. עו"ד אוהד לוי מטפל בבקשות חייבים לקבלת צו הפטר.
** סייעה בהכנת הכתבה: עו"ד נעמה הראל, כתבת zap משפטי.
