בשנים האחרונות, הולכת וגוברת המגמה של פנייה להליך פשיטת רגל, הן בקרב נושים והן בקרב חייבים. ההליך החדש, בעקבות הרפורמה משנת 2014, מהווה פתרון יעיל.
יש גידול בשיעור מאות אחוזים בשנים האחרונות, בהיקף הפניות להליך פשיטת רגל. בין היתר, מגמת הגידול נובעת מתיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, במסגרתו על רשם ההוצאה לפועל להפנות את החייב מיוזמתו להליך פשיטת רגל, אם הבחין כי אין לחייב אופק אמיתי להסדרת חובותיו
מה היקף הפניות להליך פשיטת רגל?
על פי נתוני הכונס הרשמי, יש גידול בשיעור מאות אחוזים בשנים האחרונות, בהיקף הפניות להליך פשיטת רגל. בין היתר, מגמת הגידול נובעת מתיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, במסגרתו (על פי סעיף 77א' לחוק) על רשם ההוצאה לפועל להפנות את החייב מיוזמתו להליך פשיטת רגל, אם הבחין כי אין לחייב אופק אמיתי להסדרת חובותיו. בעבר לא היתה מוטלת חובה כזו על הרשם. כך, החייב היה עלול לשאת על עצמו צו חיוב בתשלומים ותיק הוצאה לפועל, במהלך כל החיים. כיום, הליך פשיטת הרגל מאפשר דרך מילוט.
הרפורמה נועדה לייעל את הליך פשיטת הרגל, שהיה מסורבל מאוד בעבר, ולקצוב זמן מוגבל, עד 4.5 שנים (54 חודשים). לאחר תקופה זו, החייב מקבל הפטר ואישור על כך שאין לו חובות
מה כוללת הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל?
בספטמבר 2013, נכנס לתוקף תיקון לפקודת פשיטת הרגל, במסגרתו נעשתה רפורמה בהליך. מטרתה הכפולה של הרפורמה: 1. לשקם את החייב ולהחזירו לעולם העבודה, כדי שלא יהיה נטל על החברה ויוכל לפתוח דף חדש ולהתחיל חיים חדשים ללא חובות; 2. לדאוג לכך שהנושים יקבלו את כספם (או לפחות חלק מהכסף) תוך מימוש נכסי החייב, בזמן הקצר ביותר.
הרפורמה נועדה לייעל את הליך פשיטת הרגל, שהיה מסורבל מאוד בעבר, ולקצוב זמן מוגבל, עד 4.5 שנים (54 חודשים). לאחר תקופה זו, החייב מקבל הפטר ואישור על כך שאין לו חובות. כך, החייב אכן יכול לראות את "האור בקצה המנהרה", בתנאי שעמד בתנאי ההליך, שיתף פעולה עם הכונס הרשמי ופעל בתום לב. הרפורמה חלה על כל החייבים שקיבלו צו כינוס מספטמבר 2013 ואילך.
שלבי הליך פשיטת רגל: צו כינו, מינוי מנהל מיוחד, הכרזה על פשיטת רגל וצו הפטר
מהם שלבי הליך פשיטת הרגל בראי הרפורמה החדשה?
1. צו הכינוס
חייב ו/או נושה המעוניינים לפתוח בהליך פשיטת רגל, חייבים לעמוד בתנאים הקבועים בסעיפים 2-17 לפקודה. בין התנאים העיקריים, יש לבחון את התנאי הכלכלי: אם הבקשה מוגשת על ידי הנושה, סך כל החובות של החייב צריך להיות גבוה מ- 86,529 שקלים; אם הבקשה מוגשת על ידי החייב, סך החובות צריך להיות גבוה מ-17,307 שקלים.
תנאי סף חשוב נוסף: הקריסה הכלכלית של החייב התרחשה בתום לב. יצוין כי תום ליבו של החייב, ערב הכניסה להליך, נבדק באופן מצומצם. נקבע כי אם הקריסה התרחשה בעקבות מעשים בלתי חוקיים, החייב לא יוכל לחסות תחת כנפי ההליך. עם זאת, כיום הפסיקה הרחיבה את המושג ואישרה - בשורה של פסקי דין - הליכי פשיטת רגל לחייבים שהסתבכו כלכלית, בעקבות ביצוע מעשיים בלתי חוקיים (רצח, אונס, מרמה).
בהתקיים התנאים כאמור, ניתן צו כינוס לנכסי החייב. הצו נועד להגן על נכסי החייב, כדי שלא יחוסלו טרם ניתנה לכל הנושים אפשרות להוכיח את חובו של החייב כלפיהם, במסגרת ההליך.
במועד מתן צו הכינוס, ממונה מנהל מיוחד על נכסי החייב. המנהל המיוחד חוקר את החייב ואוסף מידע אודות נכסי החייב וחובותיו
2. מינוי מנהל מיוחד
במועד מתן צו הכינוס, ממונה מנהל מיוחד על נכסי החייב. המנהל המיוחד חוקר את החייב ואוסף מידע אודות נכסי החייב וחובותיו. בשלב זה, חיוני כי החייב ישתף פעולה עם המנהל המיוחד. בהיעדר שיתוף פעולה, המנהל המיוחד עלול להתרשם כי הסיבה לכך היא חוסר תום לב של החייב ואף עלול להמליץ על ביטול ההליך.
על פי הרפורמה, כעבור 18 חודשים ממועד צו הכינוס, על המנהל המיוחד להגיש תכנית פירעון לחובותיו של החייב.
בחלוף כ-6 חודשים לפחות, ממועד מתן צו הכינוס, הכונס הרשמי יגיש חוות דעת מפורטת, לאחר שחקר את החייב אודות חובותיו ונכסיו ואודות יכולתו לפרוע את חובותיו
3. הכרזה על פשיטת רגל
בחלוף כ-6 חודשים לפחות, ממועד מתן צו הכינוס, הכונס הרשמי יגיש חוות דעת מפורטת, לאחר שחקר את החייב אודות חובותיו ונכסיו ואודות יכולתו לפרוע את חובותיו. חוות דעת כאמור תוגש 15 ימים לפחות לפני מועד הדיון בהכרזת החייב כפושט רגל. כבר בשלב זה, יכול בית המשפט להורות לחייב לשלם תשלומים זמניים ואף להטיל עליו הגבלות, כאמור בסעיף 42 לפקודה.
במעמד הדיון, בית המשפט יכול:
א. להכריז על החייב פושט רגל;
ב. לדחות את הבקשה;
ג. בהתקיים תנאים מסוימים, אף לתת לחייב צו הפטר לאלתר מחובותיו;
ד. לדחות את ההחלטה, כדי לתת לחייב הזדמנות להגיע להסדר עם נושיו.
חשוב להזכיר כי קיימת אפשרות להגיע להסדר עוד לפני מתן צו כינוס. זאת, על פי סעיף 19א' לפקודה, אם סכום החוב עולה על 34,614 שקלים, בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף.
ניתן להגיש בקשה להפטר רק בתנאי שהחייב עמד בתשלומים שנקבעו לו, העביר דו"חות כסדרם והתנהל בתום לב
4. צו ההפטר
ניתן להגיש בקשה להפטר רק בתנאי שהחייב עמד בתשלומים שנקבעו לו, העביר דו"חות כסדרם והתנהל בתום לב. קיים גם "הפטר מותנה", אשר מותנה בתנאים שקבע בית המשפט בעניינו של החייב.
צו ההפטר ניתן על ידי בית המשפט בסיום הליך פשיטת הרגל ופוטר את החייב מכל חוב בר בתביעה למעט:
א. חוב המגיע למדינה בשל קנס;
ב. חוב שנוצר במרמה;
ג. חוב בגין מזונות. לעניין המזונות, חשוב לציין כי ניתן פסק דין חריג בעניין גמזו (רע"א 4905/98), שבו השופטת החליטה שבנסיבות קיצוניות, ניתן לתת לחייב פטור גם ממזונות.
שלושת הסוגים של החובות האמורים אינם חלק מהליך פשיטת הרגל. גם לאחר שהחייב מקבל הפטר מלא מכל חובותיו, חובות אלה נשארים ואינם נמחקים.
לסיכום: הרפורמה בהליכי פשיטת רגל ייעלה את הליך פשיטת הרגל והפכה אותו להליך פשוט יחסית, יעיל ומוגבל בזמן. הליך פשיטת רגל מאפשר לחייב העומד בתנאי ההליך לפתוח דף חדש בחייו.
* עו"ד מריה רוזנבלום ממשרד צפיר רוזנבלום העוסק בתחום ההוצאה לפועל וחדלות פירעון.
